הציבור שאליו קשוב אולמרט - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הציבור שאליו קשוב אולמרט

ייתכן שמאחורי המקרים שבהם אולמרט בוחר להתערב בהחלטות של הממונה על ההגבלים בנושאים שונים - עומד רצונו להיות קשוב לציבור זה או אחר שאוהב תחרות וירידת מחירים כל עוד היא לא מתרחשת בענף שבו הוא פועל

"יש מצבים שבהם צריך לקבל החלטות שאינן פופולריות בציבור. העלאת מחירי הלחם היא עניין לא קל בכל זמן. יותר קל להוריד מחירים, מכסים ומסים מאשר להעלותם" (שר התעשייה, המסחר והתעסוקה והתקשורת וממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בדיון אתמול בוועדת הכספים של הכנסת).

כן, מתברר שטעינו בו, בשר התעשייה והמסחר אהוד אולמרט. כל הביקורת על ההחלטה להעלות את מחירי הלחם בתקופה זאת היתה שלא במקומה. אולמרט, מתברר, הוא פוליטיקאי ומדינאי אמיץ - הוא חוטף את האש רק משום שהוא מוכן לקבל החלטות לא פופולריות.

אכן טעינו - והטעות היא שרק כאשר אולמרט הגיע ללחם נזכרו כלי התקשורת ההמוניים לטפל בהחלטות שלו; משום שמי שיעקוב אחר החלטותיו של השר מאז שנכנס לתפקידיו המרובים בשנה שעברה יגלה שאצלו זאת שיטה.

השאלה היא, לאמיתו של דבר, "איך מגדירים את המונח "ציבור"? נדמה לנו שמדובר בטעות בסיסית - יש דווקא "ציבור" שאליו אולמרט קשוב ואם נתרכז בו נגלה כי הוא דווקא מקבל החלטות מאוד פופולריות; בניגוד למה שהוא אמר אתמול בוועדת הכספים הרי הציבור שאולמרט קרוב אליו דווקא אוהב העלאות מחירים ומכסים. הנה כמה דוגמאות:

ציבור בעלי חברות התקשורת. אמנם ציבור קטן יחסית - זה מועדון של כמה אילי הון, מנכ"לים ובעלי עניין בחברות גדולות - אבל ללא ספק ציבור רציני ומשפיע.

הציבור הזה מעולם לא היה מאושר יותר: מאז שאולמרט נכנס למשרד התקשורת החיים הרבה יותר פשוטים: עולים לרגל לירושלים, מביאים חוות דעת, שולחים לוביסטים - ואולמרט בסוף מארגן דיל. בין אם זה סגירה של שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות או מניעת ירידה חדה בתעריפי הסלולר - שום דבר לא מרתיע את אולמרט כאשר מדובר בציבור חשוב זה.

ציבור בעלי חברות המלט. שוב, ציבור קטן יחסית - למעשה מדובר בנוחי דנקנר וכמה שותפים שיש לו. מונופול המלט נשר מנסה זה שנים ארוכות לבלום את היבוא בהיצף של מלט זול מטורקיה. כל שרי התמ"ס היו חשופים ללחצים האלה, אבל כולם הבינו שכאשר מדובר בחומר גלם בסיסי בשוק הדיור - העלאת מחירי המלט תהיה גזירה קשה. יבוא בהיצף אסור לפי החוק הבינלאומי אם הוא גורם לפגיעה בתעשייה במדינה שמייבאת את המוצר, ואפשר גם להגן על ההחלטה של אולמרט, אך אין זה מקרה כנראה שהממונה על ההגבלים העסקיים התנגד להיטל משום שהוא פוגע בתחרות בשוק המלט בישראל.

אבל אולמרט לא חושש - הוא קשוב לציבור בעלי המניות בנשר.

ציבור בעלי המניות בתעשיות מלח - בעיקר בני משפחת דנקנר. מבקר המדינה מתח ביקורת חמורה על החלטת מינהל מקרקעי ישראל לתת להם זכויות בנייה עצומות על קרקעות שבבעלותם. המבקר קבע כי התהליך שהביא לחתימת העסקה היה לקוי ולא מעמיק, והעריך את שווי זכויות הבנייה שקיבלה משפחת דנקנר ב-90 מיליון דולר. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כתב בחוות דעתו לחברי מועצת המינהל כי הסכם העקרונות העניק לחברת המלח הטבות מפליגות וחריגות ללא מקור סמכות ותוך חריגה ממינהל תקין.

אבל אולמרט לא מתרגש - הוא הרי יותר חכם, יותר חריף, יותר חזק מכולם. הוא החליט שצריך לתת לדנקנרים את הזכויות ובחר להתעלם מעמדת היועץ המשפטי לממשלה.

ציבור בעלי המניות בקוקה קולה - בעיקר מוזי ורטהיים - הבעלים של קוקה קולה, בנק המזרחי ושידורי קשת. משרד האוצר קבע שאין כדאיות כלכלית במתן מענק של 70 מיליון שקל למפעל שקוקה קולה רוצה להקים באשקלון. היועץ המשפטי לממשלה התנגד גם הוא.

אבל אולמרט לא מתרגש מפקידים - לא מהאוצר ולא ממשרד המשפטים. הוא קשוב לציבור שלו - ראש עיריית אשקלון שרוצה את המפעל ומוזי ורטהיים שרוצה את המענק.

ציבור בעלי המניות ברשתות השיווק ובספקי המזון הגדולים: ציבור קצת יותר גדול: כולל בעלי מניות בחברות כמו ריבוע כחול, שופרסל, קבוצת שטראוס-עלית וקבוצת אסם. הם מעדיפים לוותר על סימון המחירים ברשתות השיווק, הם מעדיפים שהקונים יתקשו להשוות מחירים - כי כך יהיה קל יותר להעלות מחירים ולשפר את המרווחים בענף המזון והקמעונאות.

אבל אולמרט לא מתרגש מעליות מחירים או מירידה בתחרותיות - כי הוא קשוב לציבור הקטן והאיכותי שלו: הבעלים של הקונצרנים הגדולים של מזון וקמעונאות.

ויש עוד קהלים וציבורים שאולמרט קשוב אליהם - שחלקם לא זוכים לחשיפה בעיתון. החלטת אולמרט למצב את עצמו ככתובת למי שלא מרוצה מהחלטות הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום, מעידה יותר מכל על הציבור שאליו קשור אולמרט. ייתכן שמאחורי המקרים שבהם אולמרט בוחר להתערב בהחלטות של הממונה על ההגבלים בנושאים שונים - גם עומד רצונו להיות קשוב לציבור זה או אחר שסובל מנחת ידו של הממונה, ציבור שאוהב תחרות וירידת מחירים כל עוד היא לא מתרחשת בענף שבו הוא פועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#