הספקולנטים שקיבלו 
מעמד של משקיע מוסדי

מה לאנשים פרטיים ולהנחה ששמורה לגופים המנהלים כספים פנסיונים?

אסא ששון

בתחילת פברואר השנה גייסה קרן הריט סלע קפיטל, המשקיעה במקרקעין ובנדל"ן מניב, 126 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות. החברה זכתה לביקושי יתר, ועל כן החליטה להגדיל את סכום הגיוס לעומת התכנון המקורי לגיוס של 80–100 מיליון שקל בלבד. ההנפקה בוצעה לפי שווי של 400 מיליון שקל - 1% יותר מהשווי בבורסה אז.

ריט (REIT) היא קרן ההשקעות המאפשרת למשקיעים להיחשף לנדל"ן מניב ללא השקעה ישירה תוך פיזור מרבי. הקרן, שכפופה לכללים נוקשים הקבועים בחוק, מחלקת את מרבית התזרים שלה כדיווידנד באופן קבוע, ללא תשלום מס חברות, ותוך מתן יתרון של סחירות ונזילות ביחס לאחזקה ישירה בנדל"ן מניב.

על אף שהנפקת קרן ריט היא הנפקת מניות, לא מעט משקיעים מסתכלים עליה כמו על סוג של אג"ח קונצרנית. הסיבה לכך היא מבנה הקרן. ריט מחזיקה נדל"ן מניב, ואת מה שהיא מקבלת כשכר דירה היא מחלקת כדיווידנד למחזיקים שלה, פחות עמלות ניהול של החברה. כך שלמעשה היא כלל לא קשורה לשוק המניות, ומחירה צריך להיגזר רק משווי הנכסים שהיא מחזיקה. תשואת הדיווידנד של סלע קפיטל היא 8.7% בשנה.

בהנפקה יש שני שלבים, השלב הראשון המוסדי והשלב השני של הציבור. בשלב המוסדי החברה מעוניינת לדעת כמה כסף היא תצליח לגייס בביטחון. לשם כך, כול מי שמשתתף בשלב המוסדי נהנה מעמלת התחייבות מוקדמות של 0.2%–0.5%. הוא מקבל את העמלה בגין ההתחייבות שלו לרכוש ניירות ערך בהנפקה בסכום הכסף שהצהיר. כתוצאה מכך בפועל הוא רוכש את נייר הערך במחיר נמוך יותר מהמחיר שהוא מונפק לציבור.

כשמסתכלים על רשימת המוסדיים שהשתתפו בשלב המוסדי מגלים כי בהנפקת החברה השתתפו קופות הגמל של אנליסט, קרנות הנאמנות של מיטב דש, קרנות נאמנות מבית ההשקעות אי.בי.אי ואחרים. ואולם, מצויים גם אנשים פרטיים, כמו רעיה שטראוס, בן דרור ואלון חדד ואמיר אוחנה.

מה לאנשים פרטיים ולהנחה ששמורה לגופים המנהלים כספים פנסיונים?

פרופ‘ שמואל האוזר
פרופ‘ שמואל האוזר צילום: אמיל סלמן

רשות ניירות ערך, בניהולו של פרופ' שמואל האוזר, תיקנה את חוק ניירות ערך והרחיבה את המושג של משקיע מסווג. מלבד הגופים המוסדיים המוגדרים "משקיע מסווג" היא הגדירה מושג שנקרא "לקוח כשיר". לקוח כשיר צריך לעמוד בשניים משלושת התנאים הבאים: השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך, כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, שבבעלותו, צריך להיות יותר מ–12 מיליון שקל; הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון, או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי הדורש מומחיות בשוק ההון; והוא ביצע לפחות 30 עסקות בממוצע בכל רבעון, במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו לכך שייחשב משקיע מסווג.

למעשה, התנאים השני והשלישי מתקיימים לגבי מרבית הספקולנטים בשוק ההון. כך, במשיכת קולמוס של האוזר הפך את אותם ספקולנטים לבעלי מעמד זהה למנהלי הכסף הפנסיוני.

מרבית הלקוחות הכשירים מגיעים להנפקות האלו, ובעיקר להנפקות האג"ח, מתוך שיקולי השקעה קצרי טווח, מה שמכונה בעגת שוק ההון "פליפרים". כלומר, לקנות בהנחה בהנפקה, ומיד לאחר מכן למכור בשוק. מאחר ששיקולי ההשקעה שלהם הם קצרי טווח, הם מוכנים לרכוש הנפקות גם של חברות שמסרבות לתת ביטחונות כנגד ההלוואות שהם לוקחים. כך, מחירי ההנפקות מושפעים משיקולי השקעה קצרי טווח ולא משיקולי השקעה ארוכי טווח.

באחרונה הציעה הרשות להחריג את המשקיעים הכשירים מהמכרז המוסדי בהנפקה, ועתה נותר לראות כמה זמן יארך הליך החקיקה. עד אז הספקולנטים ימשיכו ליהנות מאותו מעמד רם שהיה להם עד עתה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker