כיצד יושפעו גבריאלי וסולגניק מההחלטה בתביעה נגד מנכ"ל סקיילקס - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד יושפעו גבריאלי וסולגניק מההחלטה בתביעה נגד מנכ"ל סקיילקס

שני בכירי אי.די.בי ימתינו בכסיסת ציפורניים להחלטת השופטת רות רונן אם לאפשר לבעלי האג"ח של סקיילקס לצרף לתביעה שלהם גם את המנכ"ל של סקיילקס, יהל שחר, שלא כיהן כדירקטור בחברה ■ החלטה שלילית שלה עלולה לחלץ אותם מתביעת הדיווידנדים באי.די.בי פיתוח

2תגובות

שאלה מעניינת בנוגע לאפשרות של מחזיקי איגרות חוב להגיש תביעה נגזרת נגד מנכ"ל חברה, או כל נושא משרה אחר בה, עלתה באחרונה בתיק המתנהל בבית המשפט הכלכלי בתל אביב. השאלה נוגעת לבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד חברת סקיילקס בגין חלוקת דיווידנדים אסורה, לטענת התובעים, בהיקף של 100 מיליון שקל שבוצעה ב–2011.

בדיון האחרון, שהתנהל מול השופטת רות רונן נשאל התובע, יובל זומר, המיוצג על ידי עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן מאיר, מדוע אין למחוק את יהל שחר, מנכ"ל חברת סקיילקס, משורת הנתבעים בתביעה הנגזרת.

שחר טען כי צריך למחוק אותו, משום שחוק החברות צימצם את זכותם ויכולתם של הנושים להגיש תביעה נגזרת רק נגד הדירקטורים בגין חלוקה אסורה. בעלי האג"ח אינם רשאים להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בגין דיווידנדים נגד נושא משרה בחברה שאינו דירקטור. עוד טען, כי מכיוון שההחלטה על חלוקת דיווידנד מתקבלת על ידי הדירקטוריון - והוא לא היה דירקטור - אז אין עילת תביעה כלפיו.

ניר קידר

יש להדגיש כי להחלטת השופטת רונן בפרשת סקיילקס שבשליטת אילן בן דב, שעדיין לא התקבלה, עשויה להיות השפעה על תביעה נגזרת אחרת, המתנהלת נגד חברת אי.די.בי פיתוח בגין חלוקת דיווידנדים אסורה של 64 מיליון שקל. התביעה נגד אי.די.בי כוונה גם נגד מנכ"ל החברה, חיים גבריאלי, וסמנכ"ל הכספים לשעבר, אייל סולגניק.

בנייר עמדה שהגישו אבירם ובן מאיר לביהמ"ש נטען כי "הוראות חוק החברות להגשת תביעה נגזרת אינן מגבילות את מיהות הנתבעים, ומאפשרות להגיש תביעה נגזרת נגד כל אחד וכל גורם כגון רואי חשבון, עורכי דין, נאמנים וכיוצ"ב".

עוד לטענתם, אם בית המשפט יקבע שלמחזיק איגרת חוב אין עילה כלפי נושא משרה בגין חלוקה אסורה - אזי בהכרח גם לחברה אין עילה כזו, שכן "המחזיק רק מסובב את הגלגל שהחברה מסרבת לסובב".

אבירם ובן מאיר טוענים: "פרשנותו של שחר לחוק היא פרשנות שמובילה לאבסורד ומתן פטור שאיש לא התכוון לתת. עורכי הדין מבקשים מבית המשפט לדמיין סיטואציה שלפיה מנכ"ל חברה נתבקש להכין לדירקטוריון מצגת של תזרים צפוי, התרשל חמורות או היטעה במזיד ומסר לדירקטוריון נתונים שגויים ובלתי נכונים שבהתבסס עליהם הדירקטוריון החליט לחלק דיווידנד. "אם נקבל את פרשנות יהל לחוק אין לחברה עצמה אפשרות לתבוע נושא משרה בטענה שפעל ברשלנות חמורה", מלינים עורכי הדין.

אבירם ובן מאיר מדגישים כי שחר נתבע בשל פעילותו כבעל משרה בעניין חלוקת הדיווידנד. "נטען כלפיו כי הפר את החובות המוטלות עליו על פי חוק, וכי הוא לא נזהר ולא בדק באופן זהיר ויסודי את כושר הפירעון של החברה. לא ערך ולא ביקש חוות דעת מומחה נייטרלי ובלתי תלוי לשאלת כושר הפירעון, התעלם מסימני אזהרה שכבר התקיימו במועד ההחלטה על החלוקה האסורה הנוגעים למצב שוק התקשורת בישראל, ולסיכון שכבר היה קיים במועד ההחלטה על החלוקה כי פרטנר לא תוכל להמשיך לחלק דיווידנדים בלי סוף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#