סטפק: "הרגולציה כיום מבריחה מנהלי השקעות מצטיינים לקרנות גידור"

כך אמר יו"ר מיטב היום במסיבת עיתונאים שכינסה החברה ■ "צריך מפץ גדול בתחום הרגולציה, שכן הוא פוגע בסופו של דבר במשקיעים", אמר סטפק, "חשוב שהשוק יתנהל באופן נקי - ולצערנו נתקלנו במקרים אחרים באחרונה - בלי אמון בשוק ההון לא יהיה שוק הון"

אסא ששון

לפני כשבוע סיים בית ההשקעות מיטב דש שבשליטת צבי סטפק ואלי ברקת לעבור למשכנו החדש במגדל צ'מפיון. לרגל כך כינסו מנהלי החברה מסיבת עיתונאים להצגת משנתם הכלכלית והעסקית. ראשון הדוברים היה מנכ"ל בית ההשקעות אילן רביב שהציג כיצד בית ההשקעות סיים את 2013. כיום בית ההשקעות מתבסס על ניהול נכסים, ביניהם קרנות נאמנות, קופות גמל, פנסיה וניהול תיקים, כאשר עיקר הכנסות מגיע מתחום הגמל והפנסיה - 241 מיליון שקל ולאחר מכן קרנות - 175 מיליון שקל.

רביב אמר כי "2013 היתה שנת תשתיות ומיזוג. אנחנו עושים שינויים כדי להוריד עלויות ובכך להיות תחרותיים יותר. המשאב העיקרי הוא כוח אדם והיה חשוב לנו שכולם ישבו יחד והפידבקים בין אנשי השקעות מחקר ואחרים יעברו. הנושא השלישי זה מיצוב. הדרך הנכונה היא הגינות ושקיפות: ביצענו צמצום פערי שכר, הורדנו שכר בכירים, העלנו שכר מינימום והקמנו תוכנית אופציות לכל העובדים מעל לוותק של שנה. כיום ישנם פה 840 עובדים. סיימנו עם צעדי הצמצום, ומפה, בהתאם למצב החברה, נגדל או נקטן".

רביב התייחס לאחד ממנועי הצמיחה של בית ההשקעות - קרנות הפנסיה - ואמר: "היו לנו פדיונות גדולים בקופות הגמל ב-2013 - כ-200 מיליון שקל בחודש. באחרונה עברנו לאיזון. כיום אנחנו מנהלים כ-1.2 מיליארד שקל עם 25 אלף עמיתים. שוק הפנסיה מאופיין בריכוזיות של חברות הביטוח, לכן הדרך שלנו להתמודד היא באמצעות מחיר. כך זכינו בקרן הפנסיה של עובדי המדינה".

צבי סטפק ואלי ברקתצילום: אייל טואג

אחריו עלה צבי סטפק והציג את משנתו ההשקעתית: "סביבת הריבית אמנם נמוכה אבל מצד שני אי הוודאות גבוהה מאוד, מכיוון שמי שלא מוכן להסתפק בריבית הנמוכה הולך להשקעות מסוכנות יותר. בכל תחום היום מפסידים. אם בשלוש השנים האחרונות הרווחנו בקופות הגמל 10% בממוצע - אין סיכוי שנחזור לזה בתקופה הקרובה".

סטפק הזהיר: "באג"ח הממשלתי הצמוד - הלקוח מקבל אינפלציה מינוס וזו לא השקעה סולידית. עד חמש שנים - הוא מקבל תשואה שלילית, כלומר אינפלציה מינוס, וזה עוד לפני עמלות. באג"ח ארוך יותר יש תשואה אבל יש את סיכון המח"מ וסיכונים מתממשים. ב-2013 האג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדו ב-10% והאג"ח ל-30 שנה ירדו ב-18%. זו מפולת".

סטפק הוסיף כי "מה שיקבע לאן יזוזו השווקים הוא קצב ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית. הכלכלה האמריקאית מתאוששת מהמשבר בקצב יפה - היא תפתיע את העולם לטובה. התשואה לפידיון של אג"ח ל-10 שנים לא תישאר, היא תעלה לכיוון ה-4%, ואז גם האג"ח הישראלי יפגע. אם הכלכלה האמריקאית לא תתאושש כמצופה - זה טוב לשוק האג"ח האמריקאי, אבל רע לשוק המניות".

סטפק המשיך באזהרותיו ואמר: "המרווח של אג"ח בנקים הוא נמוך ולא מספק. כולם מניחים שבנק בישראל לא יפשוט רגל - אבל בנק זה עסק מסוכן. מניחים שאם בנק יפשוט רגל המדינה כבר תחלץ אותו אבל ראינו שהמדינה גם יודעת איך לעשות תספורת. המרווחים באג"ח הקונצרני הם נמוכים וקשה למצוא הזדמנויות. הדרך לפעול בתחום זה היא באמצעות קרנות נאמנות".

סטפק ממליץ על השקעה בשווקים מפותחים ולא בשווקים מתעוררים. כך הוא רואה את הרכב תיק המניות המושקע בחו"ל: ארה"ב -45%; אירופה - 40%; יפן - 10% ושווקים מתעוררים - 5%. הוא מציע להדיר רגליים מסין: "סין בדרך למשבר וכשזה יקרה הוא יפגע בכלכלה. אם זה יקרה לפני שארה"ב ואירופה יתאוששו - הכלכלה העולמית תיפגע מאוד ואם אחרי - יהיה מה שיספוג את היחלשותה של סין". סטפק מסכם ומציע שתי אסטרגיות עיקריות: הראשונה - גישת הקצוות - כלומר השקעה במק"מ ובמניות, והשנייה - פיזור השקעה בין כל אפיקי ההשקעה.

התקפה כנגד הרגולטור

"צריך מפץ גדול בתחום הרגולציה, שכן הוא פוגע בסופו של דבר במשקיעים", אמר סטפק והמשיך: "יש שורה ארוכה של רגולטורים - כולל התקשורת - שיש להם השפעה על בתי ההשקעות. לבתי השקעות יש מצבור של בעיות מול הרגולטור: אין לנו גוף חזק שיעמוד מולם. הרגולטור מציף אותנו בחוזרים, יש החלפה תכופה של רגולטורים, ואחת הבעיות הכי גדולות זה חוסר סינכרון ביניהם. גם אם היה תיאום - אי אפשר לסמוך עליו כי הוא לא ממוסד - וממילא בפועל אין תיאום".

לטענתטו של סטפק, הרגולטור לא יכול למנוע את המשבר הבא. "רגולציה זה חשוב, וחשוב שהשוק יתנהל באופן נקי - ולצערנו נתקלנו במקרים שונים כאלה גם באחרונה. בלי אמון בשוק ההון לא יהיה שוק הון. כיום הרגולציה מבריחה מנהלי השקעות מצטיינים לקרנות גידור - מקום לא מפוקח שמשרת אנשים אמידים ולא את הציבור הרחב. כך אולי נמנע את הבריחה הזו".

על מנת לפתור את הבעיה מציע סטפק איחוד רגולטורים תחת רגולטור על, תחתיו ישבו אגף הפיקוח על ביטוח ופנסיה יחד עם הפיקוח על הבנקים ולצידם רשות ני"ע מורחבת שתחתיה יהיה אגף קופות גמל וקרנות השתלמות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker