10 דברים שלא תמצאו בדו"ח רכלבסקי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

10 דברים שלא תמצאו בדו"ח רכלבסקי

הדו"ח של הממונה על השכר חוגג 10 שנים להופעתו - אך נשאר עדיין בגדר של פסטיבל תקשורתי בלבד. הוא לא הוביל לשינוי נורמות, לא הוביל ללחץ לחתוך בשומני הסקטור הציבורי, ובעיקר לא הוביל לרפורמות מבניות בגופים המככבים בו מדי שנה

1. הדו"ח הזה חוגג כבר 10 שנים להופעתו - אבל הוא נשאר עדיין בגדר של פסטיבל תקשורתי של יום-יומיים ולא הרבה מעבר לכך. הדו"ח של הממונה על השכר לא הוביל לשינוי נורמות, לא הוביל ללחץ ציבורי לחתוך בשומני הסקטור הציבורי, ובעיקר לא הוביל לרפורמות מבניות בתחום כוח האדם בגופים המככבים בו מדי שנה.

2. המשכורות בסקטור הציבורי בישראל אינן גבוהות: יש מאות אלפי עובדים בסקטור הציבורי שמקבלים שכר נמוך ומשפיל. השכר הגבוה הוא מנת חלקם של כמה קבוצות חזקות גדולות במונופולים, ברשויות, בחברות ממשלתיות, ובגופים שהצליחו מסיבות היסטוריות לבנות לעצמן חממות סגורות שאיש לא מצליח לפרוץ אותן.


הפוליטיקאים מפחדים לגעת בהם

3. השכר בסקטור הציבורי לא צריך להיות נמוך באופן הגדרתי. יש הרבה מקרים שבהם צריך וראוי לשלם שכר גבוה כדי למשוך ולשמור כוח אדם טוב למשרות שיש להן חשיבות גדולה.

וכאן הבעיה הגדולה: רוב כוכבי הדו"ח של האוצר לא הגיעו למשכורותיהם הגבוהות בגלל כישורים יוצאי דופן או צורך מיוחד של הסקטור הציבורי בהם. הם מקבלים שכר גבוה בגלל קשרים פוליטיים, קשרי משפחה, כוח של ועדים, קביעות ושאר רעות חולות של הסקטור הציבורי. מנהלי עבודה ברשות הנמלים נהנים משכר של 40 עד 60 אלף שקל בחודש לא בגלל הכישורים המיוחדים שלהם אלא רק משום שהפוליטיקאים מפחדים לגעת בהם.


יש כאלה שבאוצר מפחדים להתעסק איתם: לפני שנתיים הבטיח הממונה על השכר שהוא יפרסם דו"ח על השכר במערכת הביטחון. איפה הדו"ח? כנראה עדיין בהכנה

4. המנכ"לים והדוברים של חלק גדול מהגופים המופיעים בדו"ח השכר נוהגים להסביר מדי שנה בתגובה לנתוני הדו"ח שהמשכורות הגבוהות הן הכרחיות כדי למשוך כוח אדם טוב. אבל האמת היא שרבים מבעלי השכר הגבוה המופיעים בדו"ח היו נאלצים להסתפק בסקטור העסקי בשכר נמוך משמעותית. חלק מהגופים מוכרים לנו סיפור שיש אצלם הרבה "אקדמאים"; הם רק שוכחים להזכיר שיש היום בשוק העבודה אלפי אקדמאים מובטלים ועשרות אלפי אקדמאים בסקטור העסקי עם משכורות נמוכות.

5. יש כאלה שבאוצר מפחדים להתעסק איתם: לפני שנתיים הבטיח הממונה על השכר שהוא יפרסם דו"ח על השכר במערכת הביטחון. איפה הדו"ח? כנראה עדיין בהכנה.

מי שיחפור בנתונים הסודיים של מערכת הביטחון יגלה שעלות השכר הכוללת (כולל הפנסיה המוקדמת) של אלפי נגדים וקצינים מגיעה ל-30 עד 60 אלף שקל בחודש. מערכת הביטחון היא מהגופים המסואבים והמושחתים ביותר בישראל - אבל באוצר תמיד נהגו בה בכפפות של משי.


עסקים פרטיים נוספים

6. בקופות החולים שבהן יש מאות בכירים עם משכורות של 50 עד 100 אלף שקל בחודש מסבירים, ובצדק, שלרופאים מצטיינים צריך לשלם הרבה. הם רק שוכחים לציין שלרבים מהרופאים שם יש גם עסקים פרטיים נוספים. חלק מהם זקוקים לג'וב הממלכתי בבית החולים כדי לשמור ולקדם את העסקים הפרטיים המכניסים. יש גם רופאים שמככבים ברשימות השכר של יותר מקופת חולים אחת, ולמעשה צריך להכפיל את שכרם בשניים כדי להגיע לעלות האמיתית.

7. איך מצטרפים לרשימת המאושרים? דו"ח הממונה על השכר לא מספר את מה שדו"ח מבקר המדינה חושף מדי פעם: הנפוטיזם שולט בחלק גדול מהחברות והרשויות הממשלתיות. בחברת חשמל, באל על, ברשות הנמלים ובעוד עשרות גופים אחרים עוברים הג'ובים מאב לבן ומאיש לרעהו וחברו. לעתים קרובות הבעיה היא כלל אינה השכר הגבוה אלא הדרך שבה מקבלים הגופים האלה עובדים חדשים. הדרך לג'ובים הטובים בחלק גדול מהגופים המופיעים בדו"ח עוברת דרך מרכזי המפלגות.

8. המשכורות הגבוהות עושות את הכותרות - אבל הבעיה הגדולה יותר של הסקטור הציבורי היא כמות גדולה של משרות מיותרות ואבטלה סמויה. ברשויות המקומיות שחלקן מלינות את שכרם של אלפי עובדים בעלי שכר משפיל יש מאות סגני ראשי מועצות וסגני ראשי ערים מיותרים, אשר מעבירים חלק ניכר מזמנם בפוליטיקה ובקידום פרויקטים של מקורבים.

9. ב-2003 הוביל משרד האוצר מהלך של הפחתת שכר חסרת תקדים בסקטור הציבורי. התוכנית המקורית היתה להפחית את שכר הבכירים ב-20% - אבל בסופו של דבר הוא הופחת בכ-10% בלבד. בעניין זה כנראה שלהסתדרות ולאוצר לא היו חילוקי דעות - קל יותר לקצץ בקצבאות ובדמי אבטלה מאשר לפגוע בעשירי הסקטור הציבורי.

10. האחראי העיקרי לכל התופעות החולות הנ"ל הוא משרד האוצר; שם מאשרים את תקציביהם של רוב הגופים בסקטור הציבורי; שם מאשרים כל שנה הזרמות של מיליארדים לכיסוי גירעונות של רבים מהגופים המחלקים משכורות עתק לבכירים ולמקורבים.

יש רק גוף אחד שלאוצר אין כלים להילחם בנורמות השכר שלו, שכן תקציבו לא כפוף לאישורו - בנק ישראל. אך סמלי הוא שזה הגוף היחיד בישראל שהאוצר החליט לצאת למלחמה נחושה בשכר הבכירים ובחריגות השכר שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#