"הביטקוין מסוכן - אפשר לקנות תמורתו עבירות פדופיליה וסמים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הביטקוין מסוכן - אפשר לקנות תמורתו עבירות פדופיליה וסמים"

המסחר הגדל והולך במטבע הווירטואלי הותיר את רשויות החוק והבנקים בישראל מבולבלים וללא מדיניות סדורה בנושא ■ מלבד חשש לניסיונות הלבנת הון, לא ברור כיצד יש למסות מי שהחל לסחור בביטקוין ■ בנק ישראל: "אנו עוקבים אחר ההתפתחויות העולמיות בתחום"

23תגובות

בחודשים האחרונים קשה להתעלם ממבול הדיווחים על הביטקוין – מטבע וירטואלי אלקטרוני תזזיתי שערכו נסק מכ–14 דולר ליחידה לפני כשנה, לכ–920 דולר אתמול. אף שהמטבע הווירטואלי הושק עוד ב–2009, הרגולטורים בעולם, כמו גם עמיתיהם הישראיים, עדיין לא החליטו כיצד לנהוג עם המטבע החדש ולא פחות חשוב – עם סוחריו.

נכון להיום, בעיני המערכת הבנקאות, הביטקוין הוא כאב ראש שמוטב היה לו חלף באותה דרך שהגיע. שכן בעוד שמרבית הסוחרים בביטקוין עושים זאת לצורכי השקעה ספקולטיבית וניסיון ליצור רווח מהתנודות החריפות בשער המטבע, הרי שבין הסוחרים הלגיטימיים עלולים להסתתר גם גורמים המשתמשים במטבע לצורכי הלבנת הון. הבנקים, המחויבים על פי חוק בדיווח על פעילות החשודה כניסיון לבצע הלבנת הון מוצאים את עצמם בדילמה - כיצד להתייחס לללקוחותיהם שהחלו לסחור במטבע הווירטואלי. מלבד זאת, הביטקוין מעורר גם שאלות כיצד יש למסות את הרווחים הנוצרים מהמסחר ב"מטבע" שעדיין לא הוכר ככזה באף מדינה בעולם. אך כדי להבין טוב יותר את החשש של המערכת הבנקאות מהמטבע החדש, יש להבין כיצד הוא עובד ומה הוא מאפשר לסוחריו.

עסקה בביטקוין היא למעשה התקשרות נתונים בין שני מחשבים המחליפים מידע מסוים באופן דומה לדואר אלקטרוני - אך בניגוד להעברת כספים מסודרת – היא נעשית תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת. רוכש מטבעות הביטקוין מאחסן אותם על הכונן הקשיח במחשב או בארנק דיגיטלי במחשב הענן, ואת המסחר במטבע ניתן לבצע באמצעות אחת מזירות המסחר באינטרנט, או באמצעות העברה ממחשב למחשב, למשל דרך הרשת או באמצעות העברה פיסית על גבי דיסק און קי. כך, ביטקוין מועבר בין משתמשים ללא תיווך של בנקים או חברות סליקה, והפיקוח ההדוק שמרבית הממשלות בעולם הטילו על המערכות הפיננסיות, מאז התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב–11 בספטמבר - אינן רלוונטיות בכל הנוגע לביטקוין. המטבע הווירטואלי מאפשר לבצע עסקות בהיקפי עתק, שלא באמצעות מערכת הבנקאות המפוקחות. בשל אופיו האנונימי של מנגנון הביטקוין, הוא נחשב כלי נוח לביצוע עבירות הלבנת הון.

"מטבע בעל 
סיכון גבוה יותר"

רויטרס

בכיר במשרד המשפטים הסביר אתמול כי "הביטקוין מעורר שאלות וסיכונים בתחום הלבנת ההון, והבנקים צריכים להתמודד עם הסיכון הזה. הסיכון המרכזי בביטקוין הוא היותו מטבע שניתן לבצע את המסחר בו באופן אנונימי לחלוטין. כלומר, ניתן לסחור במטבע בלי שיודעים את הזהות של האדם שיש לו את הביטקוין. מישהו יכול להחזיק בכמה חשבונות ביטקוין בזהויות שונות, ולסחור עם עצמו תוך שהוא 'יוצר רווח' שלכאורה נוצר ממסחר מול גורמים זרים, כשבפועל מדובר רק בהעברת רווח מחשבון שהמקורות בו אינם לגיטימיים אל חשבון המסחר הלגיטימי לכאורה. בנוסף, זיהינו שברשת ה-DarkNet - רשת שיש בה אפשרות לסחור בעבירות פליליות - אפשר לקנות בה עבירות פדופיליה, סמים ועוד בתמורה לביטקוין. אנחנו לא אומרים שהביטקוין הוא מטבע פלילי, אלא מטבע בעל סיכון גבוה יותר, מאחר שהוא מסתיר הן את זהות רוכש הביטקוין והן את זהות המוכר. היות שמדובר באמצעי שמקדם הסיכון שלו גבוה יותר בכל הנוגע להלבנת הון ומימון טרור, הבנקים צריכים להידרש לנושא הזה וצריכים להתחשב בו במסגרת מדיניות הסיכונים שלהם".

במענה לשאלה אם הבנקים נדרשים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על הפקדת כספים בהיקף משמעותי במערכת הבנקאית כתוצאה ממסחר בביטקוין, השיב הגורם במשרד המשפטים כי "הבנק ידווח לרשות איסור הלבנת הון אם מדובר בפעולה בלתי רגילה. אם קבלת הכספים לא עולה בקנה אחד עם פעילות הלקוח או שהדבר נראה מוזר בעיני הבנק - במצב כזה הבנק יעביר, על פי שיקול דעתו, דיווח רגיל לרשות לאיסור הלבנת הון. המידע הזה יישמר במחשבי הרשות ולא יעשה במידע כל שימוש אלא אם כן המידע יצטלב עם מידע אחר שיש על הלקוח".

במשרד המשפטים מציינים כי בסמכותם של הבנקים להגביל את חשבון הבנק של הלקוח, אם לבנק יש יסוד סביר להניח כי הלקוח מנצל את חשבון הבנק ואת המסחר בביטקוין כדי לבצע פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. ואכן בחלק מהבנקים לקוחות דיווחו כי חשבונם נחסם לאחר שניהלו באמצעות החשבון פעילות מסחר בביטקוין.

בבנקים היו מעדיפים לקבל הנחיות ברורות יותר, אך בתום דיונים שקיימו בבנק ישראל מול רגולטורים נוספים ובהם רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, המחלקה לאכיפה כלכלית במשרד המשפטים ומשרד האוצר, האמון על שירותי המטבע, הוחלט, כך לפי הערכות, לא לקדם בשלב זה רגולציה ייעודית לביטקוין, אלא להמתין לראות כיצד הרגולטורים במדינות אחרות יחליטו להתמודד עם הסוגיה. כלומר, כיום אין הנחיה ספציפית כיצד על הבנקים לפעול, ועליהם להתערב רק אם הפעילות של הלקוח נראית חשודה.

אייל טואג

בבנק ישראל ציינו כי "הפיקוח על הבנקים לא מצא לנכון בשלב זה לאסור או לחייב בהמשך פעילות בנקים מול לקוחות העוסקים בתחום מטבע וירטואלי (לרבות ביטקוין). כמקובל, נדרש מבנקים לבחון את ההיבטים והסיכונים השונים של כל פעילות בעלת מאפיינים יחודיים, קביעת מגבלות ובקרות וכן את עצם קיומה.  כמו כן, בנק ישראל עוקב אחר ההתפתחויות העולמיות בתחום בדגש על צעדי מדיניות ורגולציה, ובוחן את הצורך בהסדרה מסוג כזה או אחר לגבי מטבעות אלקטרוניים, וירטואליים ודומיהם".

"חבל שהביטקוין ייסחר במחשכים"

לדברי עו"ד שירי שחם, המתמחה בדיני בנקאות במשרד יגאל ארנון ושות', "החקיקה כיום בישראל אינה מתייחסת לביטקוין, ומשמעות הדבר היא שלפי החוק לא חלים איסורים או מגבלות על מסחר במטבע, ובמלים אחרות הכל מותר. הביטקוין מביא עמו חדשנות רבה מאוד, קונצפט חדש שלא היה קיים עד כה, ולכן אין להתפלא על כך שלא היה בכוחם של מנסחי החוקים בישראל ובעולם לחזות התפתחות כזו ולטפל בה. מעטים מבינים באמת מה עומד בבסיס הביטקוין ואלה שכן מבינים, עדיין לא עמדו על כל האפשרויות והשימושים הפתוחים בפני ציבור הסוחרים בביטקוין, כמו גם הסכנות האורבות למערכת הפיננסית בכך. קיימות גם אצלנו וגם בעולם מסגרות רגולציה שמתאים שיטפלו בעניין, אך לשם כך נדרשים תיקוני חקיקה".

האם הביטקוין נחשב מטבע?

שחם ועו"ד גיא לכמן ממשרדה: "ככלל, החקיקה הישראלית (כמו גם מרבית החקיקה במדינות המערב) מגדירה מטבע 'הילך חוקי של מדינה', דהיינו, אמצעי תשלום שריר ותקף בתחומי המדינה ומחוצה לה. לפי שעה לא ידוע לי על מדינה כלשהי על פני הגלובוס שהכירה בביטקוין כהילך החוקי שלה, ומכאן שלכאורה אין לראות בו מטבע.

"קושי זה מאפשר לעקוף שורה ארוכה של חוקים והוראות הדין שגובשו במרוצת השנים ביחס למטבע. כאן מדובר באמצעי תשלום בלתי מוחשי, שאינו מפוקח על ידי בנק מרכזי כלשהו, ואשר לכאורה כל אדם יכול לרכוש אמצעים לייצר לעצמו ביטקוין (כריית ביטקוין; ס"א). תכונות אלה ואחרות מקשות על יצירת הגדרה משפטית ברורה וחד־משמעית.

עופר וקנין

"יש החושבים שהביטקוין דומה יותר לסחורה, ושיש להרחיב את הגדרות המושגים 'נייר ערך' או 'חוזה עתידי' כך שייפול בגדרן, אך לדעתי ההתייחסות הנכונה ביותר תהיה להתייחס אליו כאל מטבע. הביטקוין נהפך מקובל כאמצעי תשלום בקרב קהילה גדולה של אנשים במדינות רבות. ולכן אם נתמקד בהגדרה הכלכלית של כסף, ולאו דווקא זו הפוליטית, יש לראות בו מטבע".

מהי לדעתך ההסדרה הראויה על פיה על בנק ישראל והבנקים לפעול בכל הנוגע למסחר בביטקוין בישראל?

שחם: "אני יוצאת מהנחה שאין בכוחו של המחוקק הישראלי למנוע את הסחר בביטקוין, אפילו אם יחוקקו תקנות האוסרות זאת. אנשים שבאמת רוצים בכך תמיד יצליחו לשים ידיהם על ביטקוין, וחבל שהדבר ייעשה במחשכים ולא תחת בקרה, מעקב ופיקוח סדורים של מערכת הבנקאות. המגמה העולמית חזקה מדי וישראל לא תוכל לעמוד מולה כאבן נגף. לדעתי, יש לאפשר סחר מבוקר בביטקוין למי שחפץ בכך. יש בנמצא אמצעים טכנולוגיים ואחרים לצמצם למינימום את החששות והחשיפות הקיימות, ואפשר בקלות יחסית להביא להסדרה רגולטורית ראויה של הדברים. על בנק ישראל לקיים שיח ציבורי בעניין ולשקול את מכלול השיקולים – ולא רק אלה הקוראים להדיר את הביטקוין ממחוזותינו.

"נראה לי שזה יהיה משגה מצד בנק ישראל לטמון ראשו בחול או מנגד לאמץ גישה שמרנית מדי. אני חושבת שניתן להשיג תוצאות ראויות והסדרה נכונה באופן שלא יפגע בבנקים ויאפשר להם לנקוט פעולות פשוטות וסבירות כדי לאפשר מסחר בביטקוין בגלוי ותחת אמות מידה סדורות".

סחרתי בביטקוין — האם אני חייב במס?

שאלות נוספות שהביטקוין מעלה הן בעניין המיסוי. שכן אם הביטקוין אינו מוגדר כמטבע, כיצד על רשות המסים לגבות מס על הרווחים הנוצרים מהמסחר בו. האם ביטקוין הוא סחורה, מטבע או נייר ערך? מהן ההשלכות המיסוייות של כל הגדרה?

עו"ד טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וראש משרד ירון אלדר פלר שוורץ ושות' בשיתוף עורך דין אוהד בוגנים מהמשרד השיבו כי "בחוגים הכלכליים, המשפטיים והפילוסופיים מתחבטים רבות בניסיון לפענח מהו אותו מטבע הביטקוין. נדמה שהביטקוין הוא לכל הפחות נייר ערך מהיותו בלתי מוחשי, אך מכך שערכו מצוטט בשוק פעיל בעל היקפי מסחר לא מבוטלים.

"למרות חוסר הזהות של הביטקוין, אנו עדים לכך שמתרבים העסקים שמאפשרים ללקוחותיהם לרכוש מוצרים ושירותים באמצעות הביטקוין. יש מדינות שאף הטילו רגולציה על הביטקוין - מה שדה־פאקטו הוביל ללגיטימיות של המטבע. על כן, בהיבט המס, מהגדרתו של הביטקוין, תיגזר הלכה למעשה חבות המס בגין הכנסות ו/או הפסדים הנובעים מהמרתו של מטבע הביטקוין. ההשלכות המיסויות הנובעות מכל אחת מההגדרות מובילה לאופן מיסוי שונה אצל יחיד שאינו עוסק במסחר בביטקוין - בעוד אצל סוחר, המיסוי נותר כמעט זהה ואין השלכה מעשית של סיווגו של הביטקוין".

לפני חמש שנים רכשתי באופן חד־פעמי מטבעות ביטקוין, מתוך התעניינות טכנולוגית ותו לא. רכישת המטבעות נעשתה בסכום של כמה אלפי שקלים וללא מומחיות או ניסיון. האם המכירה כיום ברווח משקפת פעילות עסקית?

ירון אלדר: "רכישה חד־פעמית של מטבע ביטקוין אינה מהווה כשלעצמה פעילות עסקית. כדי שפעילות של יחיד שרכש ביטקוין תיחשב לפעילות עסקית, יש לבחון אם הרכישה בוצעה לאור ידיעתו של היחיד, מומחיות ברכישת מכשירים ספקולטיביים, היקפי הרכישה והמכירה ואופן מימון העסקות. בהתאם לאמור, רכישה חד־פעמית לתקופה כה ארוכה בהיקפי מימון נמוכים אינה מהווה כשלעצמה ראיה לפעילות עסקית".

אדם שעיסוקו סחר בביטקוין ומרוויח מהפרשי השערים של המטבע. האם עליו לדווח על הרווחים מהמסחר? האם ניתן למסות אותו כ"עסק" בשל פעולה זו?

ירון אלדר: "סוחר בביטקוין, ככל עוסק שעיקר עיסוקו במסחר במטבע חוץ, חייב בדיווח על הכנסותיו מהפרשי השער של המטבע. פקודת מס הכנסה מחייבת במס כל עסק, לרבות סוחר בביטקוין, על כל הכנסה שנצמחה לו".

האם המרת הביטקוין מהווה עסקה החייבת במע"מ?

ירון אלדר: "המשמעויות הנובעות מרכישתו והמרתו של הביטקוין בנוגע לסוגיות המע"מ פשוטות יותר. ניכר, כי אם יראו בביטקוין כמטבע או כנייר ערך, לא יוטל עליו בכל מקרה חיוב במע"מ, בין אם המכירה בוצעה בידי עוסק ובין אם לא".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#