האם בנק ישראל יפגע במק"מים? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשנות

האם בנק ישראל יפגע במק"מים?

לפי הערכות בשוק ההון, הפחתת הריבית הצפויה על פיקדונות הג'מבו, בעקבות יישום המלצות ועדת באזל, תביא לנהירה לשוק המק"מ שעלולה לגרום לירידה חדה בריבית המק"מים ובסחירותם ■ בפועל, עשויה 
להיגרם ירידה בריבית של המשק - ופגיעה בנזילות של שוק הכסף בישראל

המשבר הפיננסי העולמי פרץ בספטמבר 2008, עם קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. כמה ימים לאחר מכן הגיע המשבר לנקודת שפל, כאשר שוק הנזילות והאשראי העולמי קפא. זה קרה אחרי שקרן הכספים (Money Market Fund) הגדולה בארה"ב, ריזרב פאנד (The Reserve Fund), עם נכסים של 65 מיליארד דולר, פשטה את הרגל.

בתוך יממה הקרן קיבלה הוראות משיכה לשני שלישים מנכסיה. תחילה היא ניסתה לעצור את הפדיונות למשך שבוע, וכשגם זה לא עזר - הקרן נאלצה למשוך מיליארדי דולרים של פיקדונות מהבנקים הגדולים בארה"ב, ובפועל היתה חוליה קריטית שקישרה בין קריסת ליהמן ברדרס לקריסה של הבנקים המסחריים בארה"ב. הקריסה של ריזרב פאנד נבעה מכך שהיא החזיקה בידה 780 מיליון דולר באג"ח יומיות (ניירות ערך מסחריים) של ליהמן, וכשזה קרס גם שווי ניירות הערך המסחריים שלו נמחק, והקרן ספגה הפסד. מדובר, עם זאת, בהפסד קטן בלבד, של כ–1.5%, לקרן עם נכסים של 65 מיליארד דולר.

מה שסיבך את המצב היה ההתחייבות התשקיפית של ריזרב פאנד, כמו של כל קרנות הכספים בארה"ב, מפני הפסד. קרנות הכספים שם מתחייבות להחזיר למשקיע את ההשקעה הראשונית שלו - התחייבות לכך שמחיר היחידה של הקרן לא יירד אל מתחת לדולר. בעקבות הקריסה של ליהמן ברדרס הערך של ריזרב פאנד ירד אל מתחת לדולר. הקרן, בסלנג של שוק ההון האמריקאי, "שברה את הדולר" (Broke the Buck) - אירוע שלא התרחש זה עשורים.

אי פי

האירוע התקדימי יצר בהלה של המשקיעים, הביא לפקודות משיכה אדירות, גרם לקריסת הקרן - ובעקבותיה לקריסת שוק הנזילות הבנקאי העולמי כולו. רק התערבות של הבנק המרכזי האמריקאי, שבפעם הראשונה בתולדותיו העניק ביטוח פיקדונות לקרנות נאמנות (הפדרל ריזרב הבטיח לשמור על ערך הדולר עבור כל המשקיעים בקרנות הכספים האמריקאיות) הצליחה להביא בהמשך להתאוששות השוק העולמי.

האירוע הזה עורר מתרדמתם את כל המפקחים על הבנקים בעולם, ובראש ובראשונה את הגוף הקובע את כללי היציבות העולמיים לבנקים, ועדת באזל. המסקנה מהמקרה של ריזרב פאנד היתה שאובדן הנזילות מסכן את יציבות מערכת הבנקאות הרבה יותר מסיכון האשראי, ולכן כללי היציבות החדשים של באזל - כללי באזל 3 - מתמקדים בהקטנת סיכון הנזילות של הבנקים. אחד הכללים הזה קובע כי פיקדונות של קרנות כספים ייחשבו פיקדון מסוכן, כזה שהבנק צריך לשמור בגינו נזילות של 100%. התוצאה תהיה הפחתה משמעותית של ריבית הפיקדונות שמקבלות קרנות הכספים בפרט, והגופים הפיננסיים בכלל - עד כדי ירידה לריבית אפסית ממש.

פיקדונות גדולים, ריבית קטנה

על הדרך, באזל גם הגדירה את הפיקדונות הגדולים (פיקדונות ג'מבו) של חברות עסקיות גדולות כמסוכנים - כאלה המחייבים שמירה על נזילות של 40%. זה אומר שגם הריבית על פיקדונות הג'מבו העסקיים צפויה לרדת, אם כי בשיעור מתון יותר מזה של פיקדונות הגופים הפיננסיים. במונחים של מדינת ישראל, מדובר בפצצה שמוטלת על כל הגופים הפיננסיים, בעיקר על הקרנות הכספים הישראליות - הקרנות הקיימות וקרן הקפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות) החדשה שרשות ניירות ערך רצתה להקים ושעכשיו לא בטוח אם יש לה צידוק.

יישום הוראות באזל משמעו שהריבית שהקרנות הכספיות יקבלו על הפיקדונות שלהן בבנקים, פיקדונות ג'מבו יומיים בשווי מוערך של 30 מיליארד שקל, תצנח מ–0.8%–1% כיום, לשיעור נמוך בהרבה בעתיד - ככל הנראה, ריבית נמוכה מ–0.4% בלבד. עם ריבית כזו הקרנות הכספיות, שמהוות כיום את התחרות העיקרית על הפיקדונות היומיים של הציבור בבנקים - וקרן הקפ"מ החדשה היתה היתה אמורה להקפיץ את התחרות הזו למדרגה חדשה - יתקשו מאוד להמשיך ולייצר תשואה עודפת למשקיעים בהן.

בפועל, הן יאבדו חלק ניכר מהיתרון היחסי שלהן אל מול פיקדונות הבנקים, לרווחתם הגדולה עד מאוד של הבנקים. יש מי שחושד שזאת הסיבה ליישום הדווקני של הוראות באזל בידי הפיקוח על הבנקים - חסימה אלגנטית של התחרות מצד שוק ההון בפיקדונות הבנקאיים.

היישום של הוראות באזל אמור להתרחש בדיוק בעוד שנה, בינואר 2015. באופן רשמי, תגובת הפיקוח על הבנקים היא כי הם שוקלים את יישום ההמלצות. באופן מעשי, ההערכה היא שבפיקוח לא יסטו מההוראות של באזל - ויישמו אותן באופן דווקני, אף שלפיקוח יש הזכות לשיקול דעת.

המלצות באזל מציינות באופן מפורש את קרנות הכספים, כמי שניתן לשקול אם להחריגן מההוראה. בבנק ישראל, ככל הנראה, סבורים כי זכות ההחרגה לא חלה על קרנות הכספים, ובכל מקרה - לאור ההיסטוריה עם הריזרב פאנד - בפיקוח כנראה סבורים שדווקא קרנות הכספים הן המכשיר המסוכן ביותר, שעליו חייבים להחיל את הוראות באזל.

יש כמה בעיות עם המסקנה הזו של הפיקוח על הבנקים. ראשית, המקרה של הריזרב פאנד אינו רלוונטי לישראל. ההתחייבות המשפטית שלא לרדת מתחת למחיר הדולר, שהיתה הגורם לבהלת המשיכות בארה"ב, כלל אינה קיימת בישראל. כאן, קרנות הכספים הן קרנות נאמנות רגילות לכל דבר, והן אינן מבטיחות את המשקיעים בהן מפני הפסד. לכן, אין סיבה לבהלת משיכות דומה לזו שהתרחשה בארה"ב. בנוסף, שווי הפעילות של הקרנות הכספיות בישראל קטן לאין שיעור לעומת השוק האמריקאי.

שנית, גם אם נקבל את ההנחה ששוק ההון הוא אכן מפקיד מסוכן - הניסיון מקריסת בנק פיתוח התעשייה, למשל, לימד כי הראשונים שמשכו את הכספים מהבנק המתנדנד היו המשקיעים המתוחכמים משוק ההון - עדיין החשיבות של הקרנות הכספיות בישראל גדולה לאין ערוך מזו של הקרנות בארה"ב, מאחר שכאן הן מהוות חלופה יחידה לפיקדונות הציבור בבנקים. בלי הקרנות הכספיות אין תחרות לבנקים, נקודה.

אז אמנם הפיקוח על הבנקים שוקל את שיקולי יציבות הבנקים - אבל כשהיציבות הזו עלולה להביא לסתימת הגולל על מעט התחרות, לא בטוח שהפיקוח מאזן נכון בין האינטרסים השונים. מבחינה לאומית, הצעד יהיה הרסני בהקשר של יוקר המחיה בישראל.

שלישית, הפחתת הריבית צפויה להביא למשיכת פיקדונות ג'מבו - בעיקר של המגזר הפיננסי אבל אולי גם של המגזר העסקי - מהבנקים, בשל הכדאיות היורדת של הפיקדונות הגדולים. שתי החלופות היחידות לכסף, במקרה כזה, הן לעבור לפיקדונות של 30 יום, תוך אובדן הנזילות של הכסף, או השקעה בשוק המק"מ. כיום שווי שוק המק"מ הוא כ–125 מיליארד שקל, עם מחזור יומי ממוצע של 300–500 מיליון שקל.

ביקושים של עשרות מיליארדי שקלים למק"מים, אם אכן ייווצרו, עלולים להביא לזינוק חד במחיר המק"מים, כלומר לירידה חדה בריבית המק"מ, ובפועל בריבית של המשק, ולצניחה בסחירות המק"מים - כלומר, לפגיעה בנזילות של שוק הכסף בישראל. האם בנק ישראל, כמי שאחראי על שוק הנזילות, בחן את ההשלכות האפשריות הללו?

מנסים להגיע לפשרה

בשוק יש מי שמאשימים את בנק ישראל כי בחפזונו ליישם את המלצות באזל - אף ששמורה לו הזכות לחרוג מהן - הוא עלול לגרום נזק עצום לשוק הכסף הישראלי - בשעה שניתן למצוא פשרות, כמו הטלת חובת נזילות נמוכה יותר על הפיקדונות הפיננסיים, שתאפשר למנוע את הנזקים הצפויים. בתעשיית קרנות הנאמנות, בגיבוי רשות ניירות ערך המנסה לקדם את הקפ"מ החדש, מנסים להגיע לפשרה עם בנק ישראל. עד כה לא ידוע אם המאמצים נחלו הצלחה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#