מתייעצים עם מומחי פיננסים? גם להם קשה 
להבין את תכנון הפנסיה שלכם - שוק ההון - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתייעצים עם מומחי פיננסים? גם להם קשה 
להבין את תכנון הפנסיה שלכם

זה שרובנו לא ממש בקיאים ברזי עולם הפיננסים והחיסכון הפנסיוני - כבר ידוע ■ מחקר חדש מצביע על כך שגם הבנה בפיננסים אינה מתורגמת לידע בחיסכון הפנסיוני ■ בתקופה שבה המדינה מעבירה את האחריות על החיסכון הפנסיוני לאזרח ותוחלת החיים עולה, לבורות הזו עלול להיות מחיר גבוה

19תגובות

אחת ההשקעות הפיננסיות המהותיות שאנו מבצעים בחיינו, אם לא המהותית ביותר, היא החיסכון הפנסיוני. פרופ' אורלי שדה, עדי מאיר וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים החליטו לבדוק אם יש בידינו את הידע והיכולת הדרושים כדי לקבל את ההחלטות הגורליות הכרוכות בניהול הפנסיה שלנו. השלושה בדקו מהן רמות הידע והידע המעשי בכל הקשור לפיננסים (אוריינות פיננסית) ולחיסכון פנסיוני (אוריינות פיננסית לפרישה) בקרב קבוצות גיל שונות. התוצאה - מדובר ברמת ידע נמוכה.

תוצאה זו לא ממש מפתיעה. שלושת החוקרים החליטו למקד את בדיקתם: הם בדקו את רמות הידע והידע המעשי בנוגע לחיסכון הפנסיוני בקרב אוכלוסיות בעלות זיקה לתחום הפיננסים.

הפעם, התוצאה שהתקבלה הפתיעה את החוקרים. "באופן מפתיע, בקרב המדגם הנחקר, נמצא כי אין קשר ישיר בין רמת האוריינות הפיננסית הכללית לבין אוריינות פיננסית לפרישה", כותבים החוקרים. "במלים אחרות, אוריינות פיננסית כללית גבוהה אינה מתורגמת בהכרח לאוריינות גבוהה בתחום הפנסיה. עם זאת, האוריינות הפנסיונית גוברת ככל שמעקב הפרט אחר חשבונות ודיווחים קפדני יותר".

יש כלים, אין ידע

לתוצאות המחקר יש השלכות כבדות משקל. בשנים האחרונות, מדינת ישראל מעבירה בהדרגה את האחריות על החיסכון הפנסיוני לידי האזרחים. המדינה הפחיתה באופן משמעותי את התמיכה בחיסכון הפנסיוני באמצעות צמצום הנפקתן של אג"ח מיועדות בריבית גבוהה, מאפשרת ניידות של החיסכון בין מנהלי החיסכון הפנסיוני ובין המוצרים הפנסיוניים - ולמעשה מחייבת את האזרחים לעקוב אחר החיסכון הפנסיוני שלהם. אם נוסיף לכך את העלייה בתוחלת החיים, שמשמעותה שנים רבות יותר שבהן נזדקק לכספי הפנסיה שצברנו בשנות העבודה, מתקבלת תמונה מדאיגה.

כדי שנוכל להיות אחראים לחיסכון הפנסיוני אנו זקוקים לידע, וכאן בדיוק טמונה הבעיה על פי המחקר - לרבים מאתנו פשוט אין את הידע הנדרש כדי לעשות זאת. המשמעות היא שלא חשוב אילו כלים אנו מקבלים כדי לייעל את החיסכון הפנסיוני שלנו, לא בטוח שנדע איך להשתמש בהם.

לצורך המחקר, שלושת החוקרים - שדה היא פרופ' למימון בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, חברה בוועדה המייעצת של אגף שוק ההון ויושבת במליאת רשות ני"ע; ד"ר מוגרמן מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית ו–INSEAD, ומאיר ממרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית - השתמשו במידע ייחודי שנאסף באמצעות שאלון שפותח בראשונה. השאלון הופץ באמצעות דואר אלקטרוני למדגם אקראי של 501 נשאלים, מתוך מאגר החברים הרשומים בפאנל האינטרנטי של חברת iPanel.

המדגם כלל גברים ונשים יהודים בקבוצת הגיל 40 עד 64, ילידי ישראל או שעלו לישראל לפני 1990 בהתפלגות אקראית מייצגת לפי מקום מגורים, גיל ומין. החוקרים מסבירים כי לא כללו במחקר את מי שעלה לישראל אחרי 1990 וכן את האוכלוסייה הערבית, משום ששתי הקבוצות האלה מאופיינות במיעוט משאבים כספיים לקראת פרישה, באופן יחסי.

המדגם מחולק באופן כמעט שווה בין גברים לנשים, רובו חילוני (70%) ומורכב בעיקרו מילידי ישראל (80%). למרבית הנשאלים (85%) השכלה גבוהה מהשכלה תיכונית מלאה - בשונה מהמצב בקרב האוכלוסייה הכללית. רוב כמעט מוחלט של הנשאלים (95%) הם בעלי מצב בריאותי סביר ומעלה, ו–47% מהנשאלים מגדירים את הכנסת משק הבית שלהם "מעל לממוצע". עם זאת, רוב הנשאלים (58%) מעידים על קושי כלכלי.

המשתנים שנבדקו בידע הפיננסי הם: חיפוש מידע פיננסי - המייצג את מספר המקורות השונים שבהם מחפש המשיב מידע פיננסי, מבין ארבעת המקורות שנשאל לגביהם; ידע כלכלי - נמדד לפי מספר התשובות הנכונות שניתנו לשמונה שאלות הבודקות היכרות עם מונחים כלכליים, כמו הכרת הקשר בין סיכון לתשואה; מעקב אחר חשבונות - נבנה כממוצע של שלוש שאלות לגבי תדירות בדיקת חשבונות משק הבית, ויכולת חשבונית - נמדדה על פי מידת ההצלחה בשאלון הלקוח מסקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה שכולל שאלות חשבוניות פתוחות.

האוריינות לפנסיה נמדדה כך: חסרי חיסכון לפנסיה מקבלים ציון שלילי 1–, ובעלי חיסכון לפנסיה מתחילים מציון 0 וצוברים נקודה על כל אחד מהבאים: אם התעדכנו בשלושת החודשים האחרונים במצב החיסכון, אם יש להם מושג מה תהיה הכנסתם לאחר הפרישה, ואם שקלו להחליף את מסלול החיסכון או את החברה המנהלת אותו. סדרת השאלות הנוגעות לאוריינות לפנסיה חוברה במיוחד עבור הסקר הנוכחי.

"כמעט כולנו אומרים 'אטפל בזה מחר'"

"המחקר הוא חלק מתפישת עולם מחקרית שבה אנחנו מתעסקים בחיסכון ארוך טווח", מסבירה פרופ' שדה. "המחקר הזה נועד להבין מה אנשים יודעים על חיסכון פנסיוני - האוריינות הפיננסית תופסת מקום גדל והולך בתחום המחקר הכלכלי־חברתי. בעיית הפנסיה היא בעיה כלל־עולמית. מדובר בבעיה מטרידה שיוצרת תחושה של פצצה מתקתקת.

"רפורמת בכר נתנה לציבור את היכולת לבחור מי המנהל שלך ואת היכולת לנייד את הניהול שלך. מכיוון שכיום יש יותר אפשרויות בחירה, מטרת המחקר היא לבדוק אם יש לך בכלל את הכלים לבחון את הבחירה הזאת.

"תוצאות המחקר על האוריינות הפיננסית תקפות עם תוצאות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם תוצאות של מחקרים דומים שנעשו בעולם. יש דפוסים שחוזרים על עצמם בתחום הפיננסי, כמו שנשים פחות טובות מגברים, שאוכלוסיות מוחלשות פחות טובות. בתחום הפנסיוני זה מהותי, כי כשמאפשרים בחירה נותנים אותה לאנשים שאין להם כלים - וזו בעיה חמורה.

"בכל מערכת צרכנית, היכולת לבקר את המערכת היא פרמטר חשוב מאוד, ובמערכת פיננסית זה עוד יותר חשוב. כשאתה חושב על תכנון למערכת על טווח ארוך, ידע הוא לא בהכרח תשומת לב - אף שגם כשקיים הידע יש כל מיני הטיות התנהגותיות.

"אנחנו לא מתעניינים מספיק בפנסיה. זו בעיה מורכבת - ההחלטות בנוגע להיכן ואיך ינוהל החיסכון הפנסיוני הן כבדות משקל. רובנו אומרים: 'אני מבין שזה חשוב, אבל אטפל בזה מחר', וככה זה נדחה. כדי לקבל החלטה צריכים להיות מוכנים לוויתור - 'אני לא חוסך מספיק לפנסיה, ולכן צריך לצמצם צריכה'. הבעיה, שוב, שכמעט כולנו אומרים: 'נצמצם מחר'.

"בארה"ב חקרו ושאלו אם אנשים רוצים לחסוך יותר לפנסיה. התשובה היתה ברורה - כן. לאחר ארבעה חודשים חזרו לנשאלים וגילו כי דבר לא השתנה. כלומר, הרבה מאוד אנשים שיש להם את הידע הפיננסי לא רוצים להתעסק עם הפנסיה.

"המסקנה היא שאוריינות פיננסית זה טוב, אבל לא מספיק. ידע פיננסי הוא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. עכשיו נשאלת השאלה, איך מביאים את רמת הידע לפעולה לתחום הפנסיה", מדגישה שדה.

אבל הקושי בהתמודדות עם המורכבויות של חיסכון פנסיוני אינו רק נחלתם של אנשים מהשורה, אלא גם של מביני עניין.

שדה: "אני מסכימה שלהבין את הטבות המס ולעשות אופטימיזציה אישית להטבת מס לפנסיה זה מסובך מאוד. זה מורכב באופן לא סביר ויש מקום לפשט את התחום, כדי שהפרט יוכל לבצע את אופטימיזציית המס לפנסיה".

השאלה הקשה היא מה יקרה עם מי שאינו מסוגל להתמודד עם התסבוכת הפנסיונית. מה יעלה בגורלו?

עופר וקנין

"המדינה תצטרך להחליט איך לבנות את המערכת. זו אחת הסוגיות הכי חשובות שעומדות בפני המשק הישראלי. השאלה היא עד כמה המדינה צריכה לסבסד חיסכון לטווח ארוך ועד כמה היא צריכה להחליט עבור האזרח כמה לחסוך. ברור שאם ההחלטה נשארת רק בידי האזרח, למרבית האזרחים ככל הנראה לא יהיה מספיק חיסכון פנסיוני - ואז עולה השאלה למי לתת הטבות ובאיזה פורמט.

בעיה גלובלית

"המדינה יכולה לסבסד בכמה דרכים: הטבת מס בהפקדה, הבטחת תשואה, הטבת מס בתשואה, מענק של חלק מסוים כמו ביטוח לאומי בזמן פרישה. אלה שאלות חשובות שצריך לתת עליהן את הדעת ולחשוב איך לפתור אותן בצורה הכי יעילה - כי בסופו של יום כל הטבה לפנסיה באה מכספי המסים שלנו".

אז מה הפתרון?

"אין פתרון ברור. נעשו כל מיני רפורמות בעולם כדי לקדם פתרון. אחד הדברים הכי חשובים זה להבין שמדובר בבעיה גלובלית, ולכן יש מקום לבחון מה נעשה בעולם, ולהבין מה עבד ומה לא עבד ומה יכול להתאים למציאות שלנו".

בתחילת השנה החלה לפעול המסלקה הפנסיונית. המטרה העיקרית של המסלקה היא לאפשר לכל חוסך להעביר את החיסכון הפנסיוני שלו לכל אחד מהמנהלים הפיננסיים באופן חלק ובלי להזדקק לשירותיו של סוכן ביטוח. כרגע זה אמנם בגדר חלום, אבל יכולת הניוד של החיסכון הפנסיוני היא הכלי החזק ביותר שיש לחוסך כדי לשפר את איכות החיסכון שלו ולנטוש מנהלים שאיכות הניהול שלהם אינה מצדיקה את העמלות שהם גובים.

עד כמה הפנסיה שלנו באמת ניידת

כדי להבין מה המצב בתחום הניוד של החיסכון הפנסיוני הצגנו בפני דודי הרשברג, יועץ פנסיוני והמנכ"ל של חברת הייעוץ הפנסיוני פנסיה 120, כמה שאלות בסיסיות.

מהן תקנות הניוד?

תקנות ניוד בחיסכון הפנסיוני מאפשרות לחוסכים בתוכניות ביטוח מנהלים, קרנות פנסיה, קופות גמל והשתלמות לנייד את כספיהם עם ההיסטוריה - כך שהמועד שיירשם בתוכנית הפנסיונית החדשה (אצל הגוף הפנסיוני שמקבל את כספי הניוד) יהיה זהה לתוכנית הישנה. ניתן לנייד את המוצר הפנסיוני בין היצרנים הפנסיוניים השונים, עם הוותק בהן ובלא קנסות מעבר, למעט ביטוחי מנהלים שנפתחו לפני 2007 (בפוליסות שנפתחו לאחר 2007 אין קנסות בעת משיכה).

ממתי ניתן לנייד כספי פנסיה בין תוכניות הפנסיה?

הניוד הפנסיוני החל בינואר 2009.

עופר וקנין

מה מטרת הניוד הפנסיוני?

מתן אפשרות לאחד את כספי הפנסיה בשל מעבר בין מקומות עבודה, רצון לעבור ליצרן פנסיוני אחר במטרה להשיג תנאים טובים יותר וגם במעבר בין תוכנית פנסיוניות שונות (מקופת גמל לקרן פנסיה).

האם המעבר בין יצרנים פנסיוניים מותנה בהסכמת המעסיק או סוכן הביטוח?

לא. ההחלטה לנייד את כספי הפנסיה מתוכנית פנסיונית אחת לשנייה תלויה רק בעובד.

בכמה מקרנות הפנסיה יש גם ביטוח. על מי חלה האחריות הביטוחית בשלבי המעבר?

במקרה של ניוד בין קרן פנסיה מקיפה אחת לשנייה, כל עוד קרן הפנסיה המקבלת לא קיבלה את הפרמיה הראשונה עם טפסי הניוד וההצטרפות, האחריות הביטוחית תהיה על הקרן המעבירה (קרן הפנסיה הקודמת). אם מקרה הביטוח היה לאחר מועד העברה, האחריות הביטוחית תהיה על הקרן המקבלת (קרן הפנסיה החדשה).

לאילו תוכניות פנסיוניות אפשר לעבור?

1. אפשר לעבור בין סוגים זהים של מוצרים פנסיוניים, למשל מקרן פנסיה לקרן פנסיה או בין קופות גמל - ניתן לעבור מיצרן פנסיוני אחד למשנהו למעט ביטוחי מנהלים.

2. אפשר לנייד מסוג אחד של מוצר פנסיוני לסוג אחר, למשל מקופת גמל לקרן פנסיה, מקרן השתלמות מביטוח מנהלים לקרן פנסיה, ומקרן פנסיה לביטוח מנהלים חדש.

לאילו תוכניות פנסיוניות לא ניתן לעבור?

1. לביטוחי מנהלים מבטחי תשואה (פוליסות עד 1991) ומבטחי מקדם פנסיה ישן עד יוני 2001.

2. לקרנות פנסיה גירעוניות - מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ, נתיב וכו' (קרנות אלה נסגרו ב–95' ולא ניתן לנייד אליהן).

3. לקרנות פנסיה ותיקות מאוזנות, כמו עתידית, תשורה, עמית וגלעד.

באילו מקרים לא ניתן לעבור לתוכנית אחרת?

1. כשהעמית החל לקבל קצבת זקנה או פנסיה.

2. במקרה של שיעבוד על התוכנית הפנסיונית (עד גובה השעבוד).

3. אם יש הלוואה בתוכנית הפנסיונית, לא ניתן להעביר את יתרת הלוואה.

4. כשהעמית הגיש בקשה לקבל קצבת או פנסיית נכות מהקרן המעבירה - כל עוד היא לא אושרה או שאושרה והוא עדיין זכאי לה.

כיצד בעצם מניידים את הכספים בין התוכניות הפנסיוניות?

1. עמית פונה לקופה שאליה הוא מעוניין לעבור וממלא טופס הצטרפות וטופס ניוד מהקופה שממנה ברצונו לעבור. לאחר שהקופה החדשה (המקבלת) מאשרת את הצטרפותו - ניתן להתחיל את המעבר אליה.

2. הקופה המקבלת תעביר את הבקשה לקופה המעבירה בתוך שני ימי עסקים.

3. בתוך 18 ימי עסקים, העמית רשאי לבטל את בקשת ההעברה של הכספים בין התוכניות. במקרה של ביטול, הפעולה תיעשה באמצעות הטופס המתאים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#