האם הפגיעה בפיקדונות השקליים של המגזר הפיננסי תפגע בהלוואות האון קול? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הפגיעה בפיקדונות השקליים של המגזר הפיננסי תפגע בהלוואות האון קול?

בקרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות שוררת דאגה רבה מפני הרעה משמעותית בריבית שהבנקים משלמים על הפיקדונות השקליים, שתביא לאובדן חלק ניכר מהכסף המופקד בפיקדונות אלה. חוסר בהירות קיים לגבי השפעות אפשריות על הלוואות יומיות און קול

5תגובות

האם הוראות בנק ישראל עומדות להפוך על פיו את שוק הנזילות הישראלי - תוך פגיעה אנושה בקיומם של פיקדונות שקליים יומיים למגזר הפיננסי והלוואות יומיות (און קול) למגזר העסקי? שאלות אלה מטרידות בימים האחרונים את המגזר הפיננסי בישראל, בעיקר את בתי ההשקעות ואת חברות הביטוח המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור, בשל הוראה צפויה של בנק ישראל לשנות את הריבית המשולמת על פיקדונות שקליים ענקיים.

ההוראה של בנק ישראל אמורה להיכנס לתוקף בעוד שנה בדיוק, בינואר 2015, אבל כבר עכשיו המגזר הפיננסי מתכונן לה. מדובר באימוץ של כלל יציבות בנקאי בינלאומי, אחד מכללי ועדת באזל, המגדיר פיקדון שקלי יומי של גוף פיננסי כפיקדון מסוכן, ולכן מחייב את הבנקים לרתק הון כנגדו.

המשמעות הפיננסית היא פגיעה אנושה בריבית המשולמת על פיקדונות אלה, הקרויים פיקדונות ג'מבו, וככל הנראה ירידה מריבית של 0.8%–1% כיום, לריבית קרובה לאפס בשנה הבאה. מכיוון שחלק ניכר מהנזילות של המגזר הפיננסי - קרנות נאמנות, בעיקר הקרנות הכספיות, וכן קרנות הפנסיה - מושקע כיום בפיקדונות שקליים בבנקים, כלומר, מדובר בפיקדונות בסכומים של עשרות רבות של מיליארדי שקלים, זהו צעד בעל השלכה מרחיקת לכת על כל ניהול הנזילות של המגזר הפיננסי בישראל.

תומר אפלבאום

כמה שאלות עולות מהצעד הצפוי:

1. האם הריבית על פיקדונות הג'מבו אכן תרד לרמה אפסית. בבנקים יש מי שמעריכים כי הפגיעה בג'מבו לא תהיה גדולה מאוד, משום שעדיין שווה לבנקים לשלם ריבית גבוהה יותר לפיקדונות הענק בגלל החיסכון התפעולי שעולה מהם. ואולם ברור כי הריבית תרד במידה משמעותית, ואתה ככל הנראה ירד במידה משמעותית הביקוש לפיקדונות שקליים יומיים במגזר הפיננסי. כאמור, מדובר בפיקדונות המרכזים כיום עשרות רבות של מיליארדי שקלים לפחות.

2. בהנחה שלפחות חלק מהכסף, אם לא כולו, יימשך מהפיקדונות השקליים היומיים - כיצד ינהל המגזר הפיננסי את הנזילות שלו? אפשרות אחת היא שכל הכסף יזרום לרכישת מק"מים, אבל מאחר שבנק ישראל ממעט כיום להנפיק מק"מים בגלל המדיניות המוניטרית המרחיבה שהוא נוקט, הרי שייווצר עודף ביקוש גדול למק"מים שעשוי להעלות מאוד את מחירם - להוריד את התשואה עליהם. משמע, גם מהלך כזה לא ימנע את הפגיעה המשמעותית בריבית שמקבלים הגופים המוסדיים על הנזילות שלהם. אפשרות אחרת היא שהמגזר הפיננסי יעבור להשקיע בפיקדונות של יותר מ-30 יום, שעליהם לא חלות המגבלות החדשות של באזל. זהו מהלך אפשרי, אבל הוא פוגע משמעותית בנזילות של המגזר הפיננסי כי הכסף הנזיל נסגר לתקופה של 30 יום בכל פעם.

3. אפשרות נוספת היא פיתוחו של שוק ניירות ערך מסחריים - הלוואות קצרות מועד שמנפיקות חברות עסקיות בשוק ההון, המשמשות מקור נזילות קצר לגופים המוסדיים. שוק כזה מפותח מאוד בעולם, אבל כמעט שאינו מפותח בישראל. קיימת גם האפשרות כי המוסדיים יעבירו את הכסף הנזיל שלהם לחו"ל - לשוק ניירות הערך המסחריים בחו"ל.

4. לצד הפיקדונות השקליים היומיים של המגזר הפיננסי מתקיים הנגזרת של אותם פיקדונות - שוק האשראי היומי של החברות העסקיות בישראל, הלוואות האון קול. הלוואות אלה הן הבסיס למימון היומי של מרבית החברות הגדולות בישראל, ולכן כל פגיעה באון קולים תפגע משמעותית במימון של כל המגזר העסקי בישראל. יצוין כי בנקודה זו קיימת מחלוקת בין הבנקאים: יש בנקאים הטוענים כי פיקדונות הג'מבו הם המקור להלוואות און קול, ולכן הפגיעה באחד תגרור פגיעה בשני; יש בנקאים הטוענים כי מאחר שהאון קולים הן הלוואות שאינן נפרעות, החברות מגלגלות אותן שוב ושוב, הרי שהבנקים מתייחסים אל האון קול כאל אשראי ארוך - ובהתאם גם המקור הכספי לאון קול הוא בכלל פיקדונות ארוכים, ולא פיקדונות הג'מבו. לפיכך ההשלכה על הלוואות האון קול, ובפועל על מחיר האשראי במשק, עדיין אינה ברורה.

5. מה יקרה לפיקדונות הג'מבו של חברות גדולות שאינן חברות עסקיות? ככל הידוע, ההוראה של באזל חלה רק על פיקדונות ג'מבו של המגזר הפיננסי, ולכן פיקדונות עסקיים לא יפגעו.

6. מה יקרה לקרנות הנאמנות המתחרות בפיקדונות השקליים הצרכניים בבנקים - הקרנות הכספיות, וקרן הקפ"מ החדשה שרשות ניירות ערך מנסה לקדם? הקרנות הללו מציעות חלופה של כסף נזיל לציבור בתשואה גבוהה בהרבה מזו של הפיקדונות המוצעים לו בבנקים, ולשם כך הן מנצלות את השקעותיהן במק"מ ואת הריבית העודפת שהן מקבלות בפיקדונות הג'מבו. חיסול דה פקטו של פיקדונות הג'מבו, או לפחות הפחתה משמעותית של הריבית עליהם, פוגעת ביכולת של שוק ההון להתחרות בבנקים באמצעות קרנות הכספים. יש מי שמאשימים את בנק ישראל כי בדיוק מהסיבה הזו - של חסימת התחרות מצד שוק ההון מול הפיקדונות של הבנקים המוצעים לציבור - הוא ממהר לאמץ את המלצות ועדת באזל בנושא.

יש לציין כי בשוק ההון ובקרב הבנקים יש מי שסבורים כי ההמלצה של באזל לגבי הפיקדונות של המגזר הפיננסי נובעות מהבעיות המיוחדות של הבנקים באירופה - ואינה רלוונטית לישראל. באירופה סובלים בנקים רבים מחוסר יציבות, והמפקחים שם חוששים מפני משיכה מהירה של פיקדונות ענק מבנקים אלה או ממדינה לא יציבה, תוך העברת הכסף במהירות לבנקים במדינות אחרות - דבר שעלול לערער את היציבות הבנקאית של מדינות שלמות. בנוסף, באירופה יש פחות פיקדונות יומיים פיננסיים, מאחר שחלק גדול מניהול הנזילות מסתמך על שוק ניירות הערך המסחריים, ולכן המגבלה פוגעת פחות בשוקי ההון המקומיים. טענה נוספת היא כי באירופה התחרות בין הבנקים ובין שוק ההון מפותחת הרבה יותר, ולכן מגבלה על פיקדונות יומיים לא פוגעת אנושות ביכולת לייצר תחרות לפיקדונות בבנקים, בניגוד למצב בישראל.

בשוק ההון מנסים בימים אלה ללחוץ על בנק ישראל לנצל את שיקול הדעת המוקנה לו במסגרת המלצות ועדת בזל, ולא לאמץ את ההמלצות של ועדת באזל במלואן. כך, המפקח על הבנקים יכול לבחור להטיל חובת נזילות מופחתת על פיקדונות הג'מבו, דבר שיאפשר לבנקים להמשיך לשלם ריבית עודפת על פיקדונות אלה. בנק ישראל עדיין לא גיבש את החלטתו - יש לו עוד שנה להחליט - אבל נראה כי הבנק המרכזי נוטה שלא לסטות מההמלצות של באזל.

בשוק קרנות הכספים, לכן, בוחנים כיום אפשרויות, בין היתר ניסיון להגיע לעסקת חבילה עם המפקח ועם הבנקים, כך שהמוסדיים יקחו על עצמם מגבלות של משיכת הפיקדונות שלהם בתמורה לכך שהמפקח יוותר על אימוץ כללי באזל. אפשרות אחרת היא לעבור לניהול כל הנזילות באמצעות פיקדונות של 30 יום, או לנסות ולדחוף לפיתוח שוק של ניירות ערך מסחריים בישראל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#