דודו זקן: יש להפחית את עמלת הסליקה הצולבת בדביט קארד ב-70% - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דודו זקן: יש להפחית את עמלת הסליקה הצולבת בדביט קארד ב-70%

לדברי המפקח על הבנקים, "עמלת הסליקה הצולבת על עסקות דביט קארד צריכה להיות 0.2%" ■ כיום העמלה היא בשיעור של 0.7%. המפקח הופיע בפני ועדת השרים ליוקר המחיה

תגובות

המפקח על הבנקים, דודו זקן, סבור כי עמלת הסליקה הצולבת בעסקות רכישה בדביט קארד צריכה להיות בשיעור של 0.2% מהיקף העסקה (כפי שנקבע בדירקטיבה האירופית). זאת, לעומת עמלה בשיעור של 0.7% שחברות כרטיסי האשראי גובות כיום בגין עסקות אלו - כך על פי פרוטוקול קבינט יוקר המחייה האחרון שכונס, במסגרתו המפקח על הבנקים, והממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה, הציגו לשרים את הבעיות הקיימות כיום בשוק סליקת כרטיסי האשראי.

המשמעות היא כי עמלת הסליקה הצולבת הנהוגה כיום בעסקות דביט קארד גבוהה פי 3.5 מהעמלה הראויה. עמלת הסליקה הצולבת היא מחיר הרצפה שחברות כרטיסי מתאמות ביניהן לצורך התחשבנות ביניהן כשחברה אחת סולקת כרטיס שהונפק על ידי חברה אחרת. לכן בשוק הסליקה חברות כרטיסי האשראי גובות מבתי עסק עמלה שהיא לכל הפחות בשיעור עמלת הסליקה.

דביט קארד הוא כרטיס חיוב מיידי, המאפשר ללקוח לשלם בבית עסק כך שהתשלום מועבר מיידית מחשבונו של הלקוח לחשבון בית העסק. ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לקדם את השימוש בדביט קארד בישראל כחלק מהתוכנית הרחבה יותר שאותה הוא מגבש שנועדה לצמצם השימוש במזומן במשק במטרה להקטין את ההון השחור. מטרת המהלך היא להחליף את השימוש במזומן באמצעי תשלום דיגיטליים המאפשרים לרשויות להתחקות אחר העסקות במשק.

אייל טואג

למרות בישראל יש כ-470 אלף כרטיסי דביט קארד, היקף העסקות בכרטיסים אלה הוא שולי ומרבית הצרכנים עושים שימוש בכרטיסי אשראי, גם כשמדובר בעסקות קטנות. השימוש בכרטיסי אשראי מטיל עלויות כבדות על בתי העסק, הן בגין עמלות הסליקה (1.2% בממוצע מעהיקף העסקה) וכן עלויות מימון הנגרמות לבתי עסק מהעובדה כי חברות כרטיסי האשראי מעבירות את התשלום לבתי עסק אחת לחודש ולא באופן מיידי.

במסגרת הקבינט, ציין הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' גילה, כי בניגוד למקובל בעולם, שיטת הדביט לא נהוגה בישראל, בין היתר, בשל כמה מגבלות שהערימו חברות כרטיס האשראי. מדובר בנוהג של כל חברות כרטיסי האשראי להעביר את תשלום לבית העסק רק אחת לחודש - גם כשהלקוחות משלמים בכרטיס דביט וחויבו באופן מיידי.

בנוסף, הבנקים גובים מהלקוחות עמלת שורה על כל עסקה שהלקוח מבצע בדביט קארד - בעוד שעמלה זו לא נגבית בגין השימוש בכרטיס אשראי. כתוצאה מכך, ללקוחות עדיף כיום לבצע עסקה בכרטיס אשראי (שהיא יקרה יותר לבתי העסק), כדי להימנע מחיוב החשבון בעמלת שורה. עוד ציין פרופ' גילה כי עמלת הסליקה על עסקות דביט קארד גבוהה מדי וכי קיימים מכשולים טכנולוגיים בחברת שב"א המונעים התחברות של סולקים נוספים אל מתג הסליקה של הבנקים.

עוד צויין כי מאחר ובתי העסק משלמים כיום עמלה זהה על חיוב מיידי ועסקת דביט ומאחר והסכם מתקבל בבית העסק באותו המועד - פעם בחודש, הרי שכיום לבתי העסק אין תמריץ לעודד את הלקוחות לשלם בדביט. גילה מסר לוועדת השרים כי רפורמת הדביט קארד עשויה לחסוך לבתי העסק כ-450 מיליון שקל בשנה.

בפרוטוקול ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט, נכתב כי "המפקח על הבנקים מציין כי בנק ישראל תומך תמיכה מלאה ברפורמה המוצעת. מדגיש כי חשוב לפעול כך שבסופו של תהליך מחיר ביצוע עסקה למחזיק כרטיס יירד, ולמנוע הפחתה במקום אחד והוספה במקום אחר". ככל הנראה הכוונה היא למנוע את התרחיש שאירע באוסטרליה, שם הרגולטור החליט על הפחתה חדה בשיעור העמלה הצולבת ובתגובה חברות כרטיסי האשראי העלו את תעריף דמי הכרטיס הנגבים מהלקוחות.

בפרוטוקול נכתב עוד כי המפקח על הבנקים ציין כי בכוונתו לפעול לביטול עמלת השורה על עסקאות דביט בתוך חודש וכי נדרשות פעולות חקיקה שיחייבו את חברות כרטיסי האשראי להקדים העברת התשלום לבתי העסק,כך שהעברת התשלומים תתבצע על בסיס שוטף ולא אחת לחודש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#