הוועדה המוניטרית: עיקר הייסוף בשקל התרחש במחצית הראשונה של השנה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הוועדה המוניטרית: עיקר הייסוף בשקל התרחש במחצית הראשונה של השנה

מ-24 בנובמבר 2013 ועד 20 בדצמבר 2013 השקל התחזק מול הדולר ב-1.2%, בשעה שבעולם הדולר נסחר במגמה מעורבת ■ מול היורו השקל התחזק מעט, ב-0.1%

תגובות

מאז הדיון של הוועדה המוניטרית בבנק ישראל ב-24 בנובמבר2013 , ועד 20 בדצמבר 2013, השקל התחזק מול הדולר ב-1.2%, בשעה שבעולם הדולר נסחר במגמה מעורבת. מול היורו השקל התחזק מעט, ב-0.1%, ומול שער החליפין הנומינלי־אפקטיבי הוא התחזק ב-1.1%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-6.8% במונחים נומינליים אפקטיביים, אך עיקר הייסוף התרחש במחצית הראשונה של השנה, ובחודשים האחרונים לא ניכרת מגמת שינוי ברמת השער האפקטיבי - כך הודגש בדיוני הוועדה המוניטרית שנערכו ב-23-22 בדצמבר. בסיום הדיונים החליטה הוועדה, פה אחד, להשאיר את ריבית הבסיס במשק ללא שינוי, ברמה של 1%.

חברי הוועדה הסכימו כי עוד מוקדם להעריך מה תהיה השפעתו הכוללת של הליך צמצום ההרחבה הכמותית (Tapering) בארה"ב על שער החליפין של השקל.

אלכס קולומויסקי

גורמים שונים במשק, בראשם התעשיינים והיצואנים, סבורים כי בנק ישראל צריך היה להוריד את הריבית במשק בינואר 2014 לפחות ב-0.25%, ואולי אף ב-0.5%, לנוכח התחזקות השקל מול סל המטבעות, הדולר והיורו.

בדיוני הוועדה המוניטרית בסוף דצמבר האחרון דווח כי באחרונה המשק צומח בקצב יציב, ואף נראים סימנים להתאוששות מסוימת בפעילות. ביצוא נרשמת עלייה. מובילים אותה תעשיות ההיי־טק ובעיקר התרופות. יצוא השירותים העסקיים עלה בספטמבר ב-2% וגידול דומה נרשם גם ברבעון השלישי של 2013. השיפור המסתמן במצב הכלכלה האמריקאית, ועמו עדכונים כלפי מעלה בתחזיות שגיבשו גופים פיננסיים זרים לגבי היקפי הסחר העולמי, צפויים לתמוך בהמשך ההתאוששות ביצוא המשק הישראלי.

בדיוני הריבית הודגש כי יתרת החוב של משקי הבית עלתה באוקטובר ב-0.8%, לרמה של 407 מיליארד שקל, תוך גידול של 0.5% ביתרת החוב לדיור, עד לרמה של 286 מיליארד שקל. בנובמבר ניטלו משכנתאות חדשות ב-3.7 מיליארד שקל, לעומת ממוצע של 4.3 מיליארד לחודש מתחילת השנה. ניכרת ירידה במאפייני הסיכון השונים של המשכנתאות החדשות, לרבות ירידה ביחס המינוף, ירידה בשיעור ההחזר מתוך ההכנסה, וירידה במשקל המשכנתאות בריבית משתנה. הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות במסלול הלא צמוד (בריבית קבועה ומשתנה) ירדה בנובמבר ב-0.1%, ואילו במסלול הצמוד למדד בריבית קבועה היא עלתה ב-0.16%.

סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן, שמתבסס על מחירי שכר הדירה, ירד בנובמבר ב-0.3%. ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלה סעיף זה ב-3.5%, לעומת 3.7% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה בספטמבר־אוקטובר ירידה של 0.1%, ומדדים קודמים עודכנו כלפי מטה בשיעור מצטבר של 0.5%.

ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר המחירים עלו ב-8.6%, לעומת 9.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. בהסתכלות שנתית, באוגוסט־ספטמבר עלה קצב התחלות הבנייה, וגם בגמר הבנייה נרשמה עלייה, עם כ-41 אלף יחידות בספטמבר. בנתוני העסקות נרשמה התמתנות מסוימת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#