הזאבים מוול סטריט 
כבר פחות עשירים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הזאבים מוול סטריט 
כבר פחות עשירים

השכר בבנקי ההשקעות נמצא בירידה, אבל לא בגלל חוקים חדשים אלא בגלל האטה בענף, שצפוי להתכווץ השנה בעד 20 אלף משרות ■ בינתיים, מנהלי הבנקים נוקטים תכסיסים כדי לחמוק מרגולציה שמגבילה את הבונוסים ומחייבת אותם לקשור בין הביצועים לבין השכר

תגובות

"הייתי ילד טוב או רע" אינו דיון שבנקאי השקעות מנהלים עם סנטה קלאוס לפני חג המולד, אלא עם הבוסים שלהם בתחילת השנה החדשה. ההתמקחות בדרך כלל נפתחת כשהבוס אומר איזו שנה קשה זו היתה, ואילו הבנקאים, לרוב סוחרים מנוסים, מדברים על כמה הם בעלי ערך לחברה. המשא ומתן השנה יהיה מתוח באופן חריג. על כף המאזניים לא יהיה רק השכר, סוגייה מורכבת ממילא בשל החלת המגבלה על הבונוסים באירופה החל ב–1 בינואר, אלא גם המשרות עצמן.

אחרי השיא בסוף 2010, התעסוקה בענף בנקאות ההשקעות נמצאת בירידה עקבית. דויטשה בנק סבור כי מספר הבנקאים המועסקים בעשר הפירמות הגדולות יתכווץ ב–3,000 משרות, ויפגע בשוק שכוח האדם שלו קטן ב–20% מברמת השיא. הוסיפו לכך קיצוצים בפירמות קטנות יותר, וצמצומים בצוות המסייע, והתעסוקה בענף העולמי עלולה ליפול השנה ב–20 אלף משרות.

השכר מתכווץ גם הוא: בגולדמן סאקס ובג'יי.פי מורגן השכר הממוצע ירד בכ–5% בתשעת החודשים הראשונים של השנה שעברה, נתון שמשקף כנראה את התעשייה כולה. בטווח הארוך, השכר הממוצע בבנקי ההשקעות הגדולים בעולם כמעט ולא השתנה (ראו תרשים), כלומר ירד מעט בשקלול אינפלציה. בנקאים בכירים אומרים כי הקיצוץ בשכר צפוי להתגבר.

הסיבה הגדולה ביותר לקיצוצים היא שאחרי עשורים של צמיחה בהכנסות, תעשיית בנקאות ההשקעות ניצבת בפני האטה מבנית. רגולטורים בארה"ב אסרו על בנקים לסחור באג"ח לטובת הרווח שלהם. דרישות הון גבוהות יותר, בכל מקום, מחייבות בנקי השקעות להקטין את המאזנים שלהם, ורגולציות מאלצות בנקים להעביר את המסחר בנגזרים ממסחר "מעל הדלפק", שנעשה באופן לא שקוף בין שני צדדים ונחשב לרווחי, לשווקים פורמליים ושירותי סליקה מרכזיים, שם הם יגבו עמלות נמוכות יותר.

בלומברג

על אף שנתונים סופיים אינם זמינים עדיין, הכנסות החברות הגדולות בענף ככל הנראה ירדו ב–5% ב–2013, לפי ספקית המידע קואלישן. מדובר ב–25% פחות מרמות השיא שנרשמו ב–2009.

למעשה, הכנסות הענף והרווחיות נפלו בשיעור חד הרבה יותר מאשר השכר וכוח האדם. חברת הייעוץ מקינזי מעריכה כי הכנסות 13 בנקי ההשקעות נפלו ב–10% בשנה מאז 2009, בעוד שהעלויות ירדו רק ב–1% בשנה. הסיבה העיקרית לחוסר ההתאמה הזו היא האופטימיות הבלתי נלאית של אלה העובדים בענף. רוב הבנקים הגדולים גייסו עובדים בהתלהבות אחרי המשבר הפיננסי, בתקווה לזכות בנתח גדול יותר של השוק, שעה שהמתחרות מקצצות.

סיבה אחרת היא הקושי בביצוע קיצוצים מצטברים בבנקי השקעות בלי לסגור מחלקות שלמות. לפעילות מסחר יש לרוב הוצאות קבועות גבוהות, כמו מערכות מחשוב ומחלקות משפטיות־רגולטוריות שקשה לקצץ בהן. קיצוץ במספר הסוחרים והבנקאים לרוב מתבטא בנפילה בהכנסות - בשיעור חד יותר מאשר הירידה בהוצאות.

כישלון לקצץ הוצאות מספיק מהר פירושו שרווחיות התעשייה סופגת פגיעה. התשואה הממוצעת למניות של בנקי ההשקעות הגדולים ירדה ל–8% בשנה שעברה, לפי מקינזי. ללא קיצוץ עמוק בהוצאות, במקינזי סבורים שהנתון הזה ייפול ל–4% ב–2019. ההערכה הפיכחת הזאת מביאה כעת לקיצוצים עמוקים יותר, בייחוד בבנקים אירופיים כמו UBS, קרדיט סוויס ו–RBS, שיוצאים מפעילויות עסקיות שלמות. UBS, למשל, החליט לצאת מרוב המסחר באג"ח ומקצץ כעשרת אלפים משרות.

על רקע זה, יש חלק אחד בשכר הבנקאים שצפוי לעלות. חוקים חדשים שנכנסו לתוקף בתחילת השנה באירופה ימנעו מבנקים לשלם לאלפי עובדי מפתח בונוסים גבוהים מהשכר השנתי. התוצאה לא תהיה קיצוץ בשכר הכולל, כפי שקיוו מחוקקים אירופאים. במקום זאת, בנקים כבר פיתחו דרכים עוקפות חוק.

הראשונה היא להקפיץ את שכר הבסיס תוך הקטנת החלק המשויך כבונוס. זה הופך ללא רלוונטי חלק נכבד מעבודת הרגולטור, שמטרתה לקשור את שכר הבנקאים לביצועים, ולקצץ חלק גדול בבונוסים, אם ביצועי הבנק הידרדרו לאחר מכן. בבריטניה, למשל, הבנקאים בעלי השכר הגבוה ביותר ב–2012 קיבלו בונוסים גבוהים פי 3.8 מהשכר.

ברחבי הענף, רוב הבנקים הגדולים חתמו על הבנות בינלאומיות שלפיהן 60% משכר הבנקאים הכולל הוא נפרד (כלומר לא חלק משכר הבסיס), לפי חברת הייעוץ אוליבר וויימן. המגמה הזאת צפויה להתהפך באירופה, אומרים בנקאים. "ככל שאני משלם יותר בשכר הקבוע, כך אני צריך פחות להסתבך עם החזרים של בונוסים", מלין מנכ"ל הזרוע האירופית של בנק בינלאומי גדול. "זה לא מה שהחקיקה רצתה שיקרה".

דרך עוקפת שנייה שנוסתה על ידי בנקים בינלאומיים היא לנצל פרצה שמאפשרת להם לשלם בונוסים גדולים פי שניים מהמותר, אם בעלי מניות מאשרים זאת בהצבעה. משום שרבים מהבנקים בנויים כחברות בנות שבעל המניות היחיד שלהן הוא הבנק הראשי - אין בעיה להשיג את הסכמת בעלי המניות.

תחבולות אחרות כוללות תשלום "קצבאות" חודשיות במזומן, או מתן הלוואות שיצטרכו להיות מוחזרות רק אם הבנקאי עוזב את החברה בתוך תקופה מוגבלת של זמן. ההשפעות של תחבולות אלה מוגבלות, בעיקר בשל הלחץ הבלתי פוסק על הבנקים לקצץ בשכר כדי לשפר את התשואה לבעלי המניות. אחרי שנים שבהן צפו בעובדים מרוקנים את קופת החברה ומעבירים את ההפסדים לבעלי המניות ומשלמי המסים - לבעלי הבנקים אין מצב רוח להיות נחמדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#