אין להם שום עכבות מוסריות: הקשר בין נוחי דנקנר לשכר הבנקאים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אין להם שום עכבות מוסריות: הקשר בין נוחי דנקנר לשכר הבנקאים

אם חברות ובנקים היו מתנהלות בסביבה תחרותית, השכר של הבנקאים הבכירים לא היה מגיע לרמות של כמעט מיליון שקל לחודש ■ לא יהיה קשה למצוא אנשים ראויים שמוכנים לנהל בנק גם בשכר של 200 אלף שקל לחודש

46תגובות

לא קשה לזהות את הקשר בין אי.די.בי, שהשליטה בה נלקחה אתמול מנוחי דנקנר, לבין שכר הבנקאים שמימנו אותו. בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, מנהלי בנקים מקבלים שכר גבוה מסיבות פשוטות: כי הם יכולים, כי הם פועלים עבור עצמם ועבור מי שארגן להם את הג'וב, כי כדאי להם, וכי אין להם שום עכבות מוסריות לעקוף את התקנות והמגבלות שהשלטונות מציבים בפניהם.

אם חברות ובנקים היו מתנהלות בסביבה תחרותית, השכר של הבנקאים הבכירים לא היה מגיע לרמות של כמעט מיליון שקל לחודש, כמו בבנק הפועלים. הרי אין 'שוק' אמיתי של מנהלים: לא יהיה קשה למצוא אנשים ראויים שמוכנים לנהל בנק גם בשכר של 200 אלף שקל לחודש. במקום זאת, מה שיש בישראל (וגם בחלק מהמדינות בחו"ל) הוא משטר תאגידי פגום הסובל מכשל מערכתי: המנכ"ל ולעיתים היו"ר הם יותר חזקים מהדירקטוריון שאמור למנות אותם ולפקח על עבודתם.

במציאות הישראלית, מנכ"לים של בנקים נבחרים על ידי מאכרים בכירים או דמויות משפיעות אחרות, והשיקולים שלהם כמעט תמיד זרים. הסיבה לבחירתו של אדם לתפקיד של מנכ"ל בנק היא עד כמה הוא מקושר עם קבוצת ההשפעה שלחצה למנות אותו, ועד כמה הוא, בתורו, יעשה בכספי הבנק את מה שמתאים לאותה קבוצה.

ומה עם הדירקטורים? בישראל הם עציצים, חותמות גומי שמקבלות שכר של 700 אלף שקל לשנה עבור משרה חלקית, והם יעשו כל מה שצריך כדי לשמר את הג'וב החלומי. מבחינתם, ככל ששכר הבכירים בבנק עולה – כך מוטב להם. סביר להניח שהשכר שלהם יזחל גם הוא כלפי מעלה, ייתכן שבעזרת ההכרות האישית שהם יוצרים, יוכלו הם עצמם להכניס יום אחד להנהלה חבר או בן משפחה. עובדה: בכל פרשת אידיבי, ובכל סיפור החובות האישיים של נוחי דנקנר, לא שמענו אף דירקטור שהיה מוכן לציבור, להרים דגל ולזעוק: "עד כאן".

התוצאה, בבנקים ובפירמידות של טייקונים, זהה. כדי לוודא שהבנקאי הבכיר יהיה קשוב לאינטרסים של מי שמינה אותו, גם אם אלה לעיתים ממש לא תואמים את האינטרס של החברה או של הבנק – צריך לשלם לו הרבה כסף. רק כך אפשר לדאוג ולהשלים עסקות בעלי אופי של עסקות בעל עניין, רק כך אפשר לקבל אשראי ללא בטחונות מתאימים, רק כך אפשר לחלק דיבידנדים גם כאשר מצב החברה לא מצדיק זאת, ורק כך אפשר לקבל מינוי של בן או בת באחת מהחברות של קבוצת הבנק.

מוטי קמחי

המאמץ להגביל את שכר בכירי הבנקים ולהצמיד אותו לביצועי אמת הוא המהלך האחד הנועז של המפקח על הבנקים, דוד זקן. אלא שאם מנהלי הבנקים רק ירצו, הם לא יתקשו למצוא דרכים לעקוף אותו. כדי ששכר הבנקאים יירד ל'מחיר שוק', צריך לעשות קודם לכן רפורמה עמוקה יותר בכל המערכת הבנקאית: להפוך את הבנקים לגופים ללא בעלי שליטה, להחליש את מועדון ההון, להכניס תחרות, לבנות דירקטוריונים שהנאמנות שלהם היא רק כלפי החברה וכלפי ציבור המפקידים – ולוודא שהרגולציה פועלת כדי לחזק את כל אלה, ולא כדי למנוע תחרות ולשמר את המצב הקיים.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#