הערכה: בנק ישראל מתנגד לשער מינימום לדולר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכה: בנק ישראל מתנגד לשער מינימום לדולר

ב-2013 איפשר בנק ישראל לשקל להתחזק ב–7.5% ביחס לשער החליפין האפקטיבי, וההתערבות במט"ח נועדה רק למתן תנודות קיצוניות ■ ביום חמישי רכש הבנק דולרים, כנראה בסכום חריג של 250–300 מיליון דולר, לאחר שהדולר נחלש ל–3.46 שקלים ■ לפי הערכות, הבנק התערב במסחר גם ביום שישי

12תגובות

בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, אינו מתכוון להכריז על רצפת מינימום לדולר. זו ההערכה המקובלת, על רקע ההתערבות המפתיעה של בנק ישראל במסחר במט"ח ביום חמישי – אז רכש הבנק דולרים, כנראה בסכום חריג של 250–300 מיליון דולר, לאחר ששער הדולר ירד במהלך המסחר לשפל של 3.46 שקלים לדולר בלבד. על פי הערכות, בנק ישראל שב והתערב במסחר גם ביום שישי, והעלה את שער הדולר חזרה מעל ל–3.5 שקלים לדולר.

ההתערבות המפתיעה של בנק ישראל ביום מסחר שגרתי יחסית במט"ח, מאותתת ככל הנראה כי הבנק מתכוון להמשיך לנקוט במדיניות מט"ח עמומה - כך שההתערבות במט"ח נעשית בהפתעה, ללא קריטריונים ידועים וברורים. בנק ישראל נוקט במדיניות זו מאז שהחל להתערב בשוק המט"ח לפני כחמש שנים. נראה כי הנגידה פלוג אינה מתכוונת לסטות ממדיניות זו - למרות ריבוי הקולות שקוראים לה להכריז על מדיניות התערבות רשמית במט"ח, כלומר להכריז על שער רצפה של 3.4–3.3 שקלים לדולר לכל הפחות.

בבנק ישראל, כך נראה, מתנגדים לקביעת רצפת מינימום לדולר, מכיוון שהדבר יחייב את הבנק לרכוש מט"ח בכמויות לא מוגבלות. לבנק יש אמנם יכולת תיאורטית למכור שקלים ולקנות דולרים בכמות אינסופית (הוא הרי מדפיס את השקלים), אבל החשש הוא מצבירת יתרות מט"ח גדולות מדי, בשל העלות הכבדה של החזקתן. הריבית שבנק ישראל מקבל על הדולרים שהוא קונה נמוכה מהריבית שהוא משלם על ההלוואות השקליות שהוא לוקח כדי לממן את רכישת הדולרים. הפרש הריביות יוצר הפסד לבנק ישראל - ולמדינה.

על רקע ההתחזקות המהירה של השקל, התרבו באחרונה הקולות הקוראים לשנות את מדיניות שער החליפין של בנק ישראל, ולחזור למדיניות של שנות ה–90 - אז לדולר היתה רצועת ניוד, כך שבכל פעם שהוא הגיע אל גבולות הרצועה, בנק ישראל היה חייב להתערב במסחר. ב–2013 התחזק השקל ב–6.8% ביחס לדולר ובכ–7.5% ביחס לסל מטבעות היצוא של ישראל (שער החליפין האפקטיבי), וביום חמישי הגיע השקל לשיא של שנתיים של 3.48 שקלים לדולר.

בנק ישראל מתייחס לשער של סל מטבעות ולא לשער הדולר לבדו, מאחר שהביקוש ליצוא הישראלי מושפע מהתנודות העולמיות בשער הדולר - אם הדולר נחלש מול השקל כחלק ממגמה של היחלשות עולמית שלו, הדבר אינו פוגע בביקוש ליצוא הישראלי.

לאור חולשת הסחר העולמי וההאטה ביצוא, החשש הכבד הוא שהמשך התחזקות השקל יפגע קשות ברווחיות היצוא - בעיקר ברווחיות היצוא המסורתי, שמתח הרווחים בו אינו גבוה ושמעסיק 35% מעובדי התעשייה. על אף זאת, בנק ישראל מסרב לקבוע שער מינימום לדולר - וכפי שמעידים הנתונים, בבנק אפילו לא מונעים בפועל את המשך התיסוף של השקל.

ככל הנראה, המטרה של הבנק המרכזי אינה להילחם במגמת שער החליפין, אלא רק למתן תנודות ולהאט את קצב השינוי. זה כנראה ההסבר להתערבות הבנק ביום חמישי, לאור הירידה החדה יחסית של הדולר ללא סיבה עולמית נראית לעין. בפועל, בנק ישראל מאפשר לשקל להמשיך ולהתווסף - ופועל רק למתן תנודות חריפות.

הקריאות לקביעת רצפת מינימום לדולר ביחס לשקל נובעות מכך שלפחות שתי מדינות בעולם - שווייץ וצ'כיה - כבר נוקטות במדיניות כזו בהצלחה רבה. עם זאת, שתי המדינות הגיעו למדיניות התערבות שכזו במט"ח על רקע נתונים קיצוניים בהרבה מאלה של ישראל. הפרנק השווייצי התווסף ב–26% בשנתיים שקדמו להתערבות, לאחר שהבנק המרכזי השווייצי כבר הוריד את הריבית כמעט לאפס והכלכלה המקומית היתה על סף דפלציה. בצ'כיה לא היתה בעיה של תיסוף - אבל גם שם הכלכלה נסחפה לדפלציה, וזאת היתה הדרך של הבנק המרכזי הצ'כי לעודד מחדש את הביקושים המקומיים.

בשתי המדינות, אגב, המדיניות של קביעת שער חליפין מינימלי שנויה במחלוקת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#