השנה שבה העולם חזר להאמין במניות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השנה שבה העולם חזר להאמין במניות

כשהביטחון העצמי בשווקים עולה, המערכת הפיננסית העולמית מתייצבת ואמון הציבור בעתיד הפיננסי גובר ■ במצב שכזה מתחוללת תנועת מספריים: מצד אחד מחירו של הזהב צונח, ועמו גם מחיריהן של סחורות אחרות, ומהצד השני מחירי המניות מזנקים ■ כך קרה בשנות ה-80, וכך קרה גם ב-2013 - שנראית כמו השנה שבה החלו מדינות המערב להבריא מהמיתון שפקד אותן בשנים האחרונות

תגובות

"מה עשוי להפוך את 2013 לשנת בלהות בבורסה?" - כך זעקה לפני שנה כותרת בעיתון כלכלי נחשב. "לכולם ברור ש-2013 תהיה שנה של ירידה בצמיחה", אמר פרשן כלכלי אחר. "המיתון באירופה ימשוך אחריו גם את הבורסה של תל אביב", החרה החזיק אחריו אנליסט נוסף, ואפילו הקונגרס האמריקאי הצטרף לרשימת מנבאי השחורות: "אם יתממש המצוק הפיסקלי, האבטלה תזנק ל-9%".

נער הייתי וגם זקנתי ומעולם לא שמעתי פרשן כלכלי, אנליסט, מנכ"ל או זוכה פרס נובל אומרים - "די לנבואות הזעם. הכל שטויות. שוק המניות יעלה בשנה הבאה ב-30%".

30%? במניות?! אכן כן - 30%. לא בכל העולם אמנם, אבל בבורסות העיקריות.

ראש וראשון לכולם היה מדד דאו ג'ונס - הברומטר המרכזי של הכלכלה האמריקאית והעולמית שזינק ב-2013 ב-28%. המדד הרחב והחשוב יותר, S&P 500 עלה מעט יותר - 31%. שני המדדים שברו את שיאיהם ההסטוריים, והם מצויים כעת בפסגות חדשות.

AP

לא פחות חשוב מהם - מדד בורסת נאסד"ק המאכלס את רוב מניות הטכנולוגיה המובילות בארה"ב השלים ב-2013 זינוק נחשוני של 40%. בדצמבר חצה מדד נאסד"ק לראשונה את גבול 4,000 הנקודות - רמה שאותה ראה בפעם האחרונה רק בשנת 2000.

השיא ההסטורי של נאסד"ק - מעט יותר מ-5000 נקודות - נקבע במארס 2000. רמה זו נחשבת לשיא בועת מניות הטכנולוגיה. מאז חלפו קרוב ל-14 שנה. עלייה נוספת של 25% תביא את מדד נאסד"ק לשיאו ההסטורי. אין לדעת אם ומתי עלייה שכזו תתרחש. אבל לא תהיה זו הפתעה גדולה אם בטווח של שנתיים או שלוש מהיום מדד נאסד"ק אכן יעפיל למדרגה הגבוהה שממנה צנח רגע אחרי שנפתח המילניום השלישי.

עליית המדדים בארה"ב נשענה במידה רבה על השיפור האטי, אך העקבי במצב הכלכלי במדינה. תחזיות האימה של הקונגרס היו רחוקות מאוד מהמציאות, ושיעור האבטלה בארה"ב התקרב לקראת סוף השנה ל-7%.

אבל לא רק ארה"ב נהנתה משוק מניות פרי, שועט ובועט. גם הבורסות ביבשת הישנה נהנו משנה של עדנה. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט, למשל, קפץ בשנה האחרונה ב-30.8% (במונחים דולריים) וגם הוא מצוי ברמת שיא. המדדים של בורסות איטליה וספרד - מדינות מקבוצת ה-PIIGS המושמצת - השלימו בתוך שנה עליה נאה של 21% ו-27% בהתאמה.

הזינוק הנחשוני ביותר שייך למדד ניקיי של יפן, שהשלים עלייה נומינלית של 57% ב-2013. כאשר מתקננים את העלייה הזו למונחים דולריים - מאחר שהין נחלש מאוד מול הדולר - עדיין מתקבלת עלייה שנתית נאה, של 29%.

ומה בישראל? טוב תודה. גם אנחנו לא ממש קופחנו. מדד ת"א 100 השלים בשנה האחרונה עלייה של 21% במונחים דולריים. מדדי המניות הקטנות יותר (כמו יתר 50 למשל) רשמו עלייה חדה עוד יותר של כ-25%-35%. גם מדדי האג"ח של תל אביב סיפקו נחת למשקיעים, ועמיתי קופות הגמל נהנו בשנה החולפת מתשואה ממוצעת נאה בהחלט, שנאמדת בכ-10%.

בניגוד לשווקים המפותחים, שוקי המניות של המדינות המתפתחות, פיגרו בדרך כלל הרחק מאחור. מדד RTX בבורסה של רוסיה איבד למשל כ-9% מערכו. מדד בורסת הודו רשם עלייה מזערית של 4%, מדד בורסת שנחאי איבד 4%, ומדד בורסת ברזיל צלל בשנה האחרונה ב-26% במונחים דולריים. לנפילה של המדד הברזילי "תרמו" המהומות בברזיל שהעידו על מצוקה כלכלית ועל העמקת הקיטוב בין מעמד המתעשרים לציבור הרחב. בנוסף לכם נרשמה השנה נפילה חדה בערכו של המטבע הברזילי, ריאל.

נפילת הריאל - וההאטה בכלכלת ברזיל כולה - נשענה על ירידת המחירים החדה שחלה בשנה האחרונה גם בשוקי הסחורות. כלכלתה המתפתחת של ברזיל נשענת במידה רבה על יצוא של חמרי גלם, סחורות חקלאיות, מתכות ומחצבים שונים. כל אלה סבלו בשנה האחרונה מירידת מחירים, כפי שמעיד מדד הסחורות CRB שירד ב-2013 ב-5%. את התרומה גדולה לחולשה של שוק הסחורות סיפקה המתכת הצהובה, הזהב, שמחירה נפל בשנה שעברה בלא פחות מ-28%.

סימנים של הבראה

נפילת הזהב מחד ועליית מדדי המניות מאידך מקפלות בתוכן בקליפת אגוז את סיפורה של 2013 כולה. בין 2008 ל-2012 נהנה הזהב מעדנה. בספטמבר 2011 - שיאו של משבר החובות במדינות גוש היורו, כשנראה היה שמערכת המטבע האירופית נמצאת על סף קריסה - זינק מחיר הזהב לשיא של כ-1,900 דולר. זהו אופיו של הזהב, שמשמש נכס מפלט והגנה מפני צרות, מהפיכות ומלחמות. כשהמערכת הפיננסית נכנסת לסחרור מחירו תמיד יעלה.

עשירים מופלגים - שרבים מהם נוטים לפתח חרדות קיצוניות - תמיד חוששים שהשורה התחתונה בחשבון הבנק, שמופיעה על צד המחשב שלהם, אינה "מוחשית" מספיק. אי אפשר לגעת בה. אולי היא תיעלם יום אחד ותותיר אותם חסרי כל. לכן הם תמיד מגוונים חלק מהונם ומשקיעים אותו בזהב. ממש כהמלצת חז"ל העתיקה: "לעולם ישליש אדם את מעותיו: שליש בקרקע, שליש בפרקמטיה (סחורה) ושליש תחת ידו (מזומן)".

אבל כאשר הביטחון העצמי בשווקים עולה, המערכת הפיננסית מתייצבת ואמון הציבור בעתיד הפיננסי שלו גובר - מתחוללת תנועת מספריים הפוכה - מחירו של הזהב צונח (ועמו גם מחירי סחורות אחרות) ומחירי המניות עולים.

כך קרה בעשור של שנות ה-80 שבהן יצא העולם ממיתון ארוך, שנגרם עקב מחירי הנפט הגבוהים. וכך קרה גם ב-2013 שנראית כמו השנה הראשונה שבה החלו מדינות המערב להבריא מהמיתון הארוך שדבק בהן בעקות התפוצצות בועת האשראי והנדל"ן של העשור הקודם.

אם ניתן ללמוד משהו מההיסטוריה הכלכלית של 100 השנים האחרונות זוהי העובדה שאחרי שנה ראשונה של גאות אמתית לא מתחבאת בדרך כלל שנת מיתון.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#