ההבנות בין אובמה לרוחאני הצילו את הבורסה בת"א - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סיכום שנה באחד העם

ההבנות בין אובמה לרוחאני הצילו את הבורסה בת"א

מדד ת"א 25 רשם ב-2013 עלייה של 12% - בעוד מדד S&P 500 האמריקאי טיפס ב-28%, ומדד ניקיי היפני נסק ב-53% ■ מניות התקשורת עלו ב-52%, למרות התחרות הגוברת והשינויים הרגולטוריים ■ הירידה בחששות מעימות עם איראן בעקבות גיבוש ההבנות עם ארה"ב סייעה להתאוששות במחזורים ובתשואות לקראת סוף השנה

3תגובות

2013 תסתיים מחר בחצות, ונראה שאפשר כבר לסכם את התשואות שהשיגו המשקיעים בשוק ההון בישראל. המדד המוביל בבורסה המקומית, ת"א 25, רשם בסיכום שנתי עלייה של 12%, לאחר עלייה של כ-9% ב-2012. ב-1 בדצמבר הגיע המדד לשיא של 1,377 נקודות - גבוה בכ-3% מהשיא הקודם, שנרשם באפריל. מאז ירד המדד מעט, ל-1,335 נקודות. המדד הרחב יותר, ת"א 100, עלה בכ-16% השנה. זאת על פי נתוני יחידת המחקר של הבורסה.

בדומה למה שהתרחש ב-2012, התשואה ברבעון האחרון של השנה היתה גבוהה יחסית לרבעונים הקודמים. בסוף 2012, הסיבה לעליות בסוף השנה היתה ירידת מפלס החששות מפני עימות עם איראן בעקבות ההבנות שהתגבשו בין איראן לארה"ב בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית.

אלה עליות נאות, אך הן נמוכות בהשוואה לעליות שרשמו השנה מדד המניות האמריקאי המוביל S&P 500, שעלה בכ-27%, ומדד ניקיי של בורסת טוקיו, שרשם עלייה מרשימה אף יותר - כ-53%. אפילו הבורסות של אירופה מוכת משבר החובות והאבטלה עלו יותר מהבורסה הישראלית - מדד יורוסטוקס הכלל אירופי רשם עלייה של 19%. לעומת זאת, מדד השווקים המתעוררים של MSCI ירד ב-9%.

על אף העליות במחירי המניות בבורסה באחד העם, השוק אינו מקשה אחת. בעוד מדד ת"א 75 עלה ב-22%, מדד ת"א 25 רשם, כאמור, עלייה של כ-12% בלבד. אחת הסיבות לפער היא העובדה שמניית טבע, שהיא 10% ממדד ת"א 25, הציגה תשואה אפסית, על רקע התחרות הצפויה לתרופת הדגל שלה, קופקסון; קשיים בפעילות הגנרית במדינות מפותחות; חילופים בהנהלה; והפסדים בתביעות שונות.

בלומברג

ת"א 25 הושפע גם מצניחה של 30% במניית כיל (7% מהמדד) על רקע פירוק קרטל האשלג הרוסי, שלווה בירידות מחירי האשלג. בכלל, 2013 היתה שנה קשה לחברה לישראל. הירידה בשוויה של כיל הצטרפה להפסדים מצטברים בבזן - שהובילו אותה להסדר חוב ולצניחה של 38% במנייתה - ולמחיקת ההשקעה בבטר פלייס. כל אלה דחפו את מניית החברה לישראל, שמשקלה כ–8% ממדד ת"א 25, לירידה של 24%.

המגזר המוביל של 2013 במדד ת"א 100 הוא מגזר התקשורת - שהניב תשואה של 52%, כשמניית בזק בולטת עם עלייה של כ–77%. זאת, אף שאנו רחוקים מהתייצבות בסביבה התחרותית והרגולטורית במגזר זה.

מדד ת"א 100 נהפך לריכוזי בתום 2013 יותר מבעבר. שלוש מניות (טבע, פריגו ולאומי) תופסות כמעט 30% מהמדד. יחד עם חמש מניות נוספות (פועלים, כיל, בזק, אופקו ונייס) הן יוצרות קבוצה של מניות שחולשת על 50% מהמדד. בנוסף, משקלן במדד של מניות מוטות פעילות מקומית - בנקים, ביטוח, מזון, נדל"ן ורכב - נמוך מ–50%. לפיכך, בהשוואה לעבר, ביצועי המדד אינם מתואמים עם הסביבה המאקרו־כלכלית של ישראל, והתנודתיות שלו גבוהה יותר.

2013 היתה טובה יותר למניות הקטנות בבורסה בתל אביב, מדד יתר 50 רשם עלייה של כ–29% ב–2013. מדד הביומד עלה ב–30%, לאחר עלייה של כ–10% ב–2012. עם זאת, מדד ת"א בלוטק 50 - הכולל את חברות הטכנולוגיה והביומד הגדולות - עלה ב–2013 בכ–6% בלבד.

בסוף השנה נסחרו בבורסה בתל אביב 508 חברות, לעומת 540 חברות בסוף 2012, לאחר שבמשך השנה נמחקו 38 חברות מהמסחר. 16 חברות נמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים, 12 חברות נמחקו עקב אי עמידה בכללי השימור, שמונה חברות נמחקו עקב פירוק, ושתי חברות שהיו דואליות (כלומר שנסחרו גם בבורסה זרה) נמחקו מהמסחר בת"א בלבד.

2013 היתה שנה טובה גם לשוק הסולידי - עם עליות שערים בכל סוגי איגרות החוב. איגרות חוב חברות צמודות מדד בלטו בעלייה של 10% בדומה לשנה שקדמה לה. איגרות החוב הממשלתיות עלו ב–4%. גם מחזורי המסחר בשוק איגרות החוב גדלו השנה - המחזורים היומיים הגיעו ל–4.4 מיליארד שקל, 7% מהמחזורים הממוצעים ב–2012. מחזור המסחר באג"ח ממשלתיות זינק ב–16%, ל–2.3 מיליארד שקל, לעומת מחזור יום של 2 מיליארד שקל בשנתיים הקודמות. במסחר באג"ח חברות נרשמה עלייה של כ–6% במחזור היומי הממוצע.

גאות בתעודות הסל

2013 היתה שנת גאות לענף תעודות הסל. בסוף 2013 נסחרו בבורסה 530 תעודות סל, ושווי אחזקות הציבור בהן הגיע לשיא של 111.5 מיליארד שקל בסוף נובמבר 2013. הציבור רכש תעודות סל בסך של 24.6 ושוויין עלה ב–40 מיליארד שקל - כשכ–60% מהגידול נבע, מרכישות הציבור, וכ–40% מעליית מחירים של נכסי הבסיס.

המשקיעים רכשו תעודות סל על מדדי מניות מקומיים ב–3.7 מיליארד שקל, פי שלושה מהרכישות ב–2012. שווי אחזקות הציבור בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים עלה ב-9.4 מיליארד שקל, כאשר עיקר הגידול היה בזכות עלייה במחירי נכסי הבסיס.

בנוסף, הציבור רכש השנה תעודות סל על מדדי מניות בחו"ל בסך 9 מיליארד שקל - לאחר רכישות בהיקף של 2.4 מיליארד שקל ב–2012 - ותעודות סל על מדדי איגרות חוב וסחורות בסך 1.8 מיליארד שקל ב–2013 לעומת 1.2 מיליארד שקל ב–2012. מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות (מקומיים ובינלאומיים) עלה ב–2013 ב–27% ל–275 מיליון שקל.

עיקר פעילות המשקיעים בשוק ההון הישראלי התרכזה ב–2013 בקרנות המשקיעות באג"ח, והן בלטו ביצירות סכום של 26 מיליארד שקל. בקרנות הכספיות הסתכמו היצירות ב–19.5 מיליארד שקל, לעומת יצירות של 300 מיליון שקל בלבד בסיכום 2012. זאת, בין היתר, בעקבות הוראת בנק ישראל שלא לגבות דמי משמרת ממחזיקים בקרנות אלה.

בקרנות המנייתיות הסתכמו היצירות ב–3.1 מיליארד שקל ב–2013, הסכום הגבוה ביותר זה כעשור, לעומת פדיונות של 1.3 ו–2.4 מיליארד שקל בשנים 2011 ו–2012 בהתאמה. בקרנות השקליות הסתכמו היצירות ב–1.6 מיליארד שקל ב–2013, לעומת יצירות נטו של 700 מיליון שקל ב–2012.

בקרנות המשקיעות בחו"ל, חרף עליות שערים בשוקי העולם, נרשמו יצירות נטו בסך של 100 מיליון שקל בלבד, לאחר יצירות של 2.5 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

המסחר באופציות על מדד ת"א 25 התאפיין בירידה במחזורים. ב–2013 נסחרו 195 אלף יחידות ביום, לעומת 234 אלף יחידות ב–2012. המסחר באופציות הדולריות התאפיין בעלייה במחזורים, במקביל להיחלשות הדולר ביחס לשקל ב–6%. המחזור היומי באופציות הדולריות עלה ל–40 אלף יחידות ביום ב–2013 - 15% יותר מהמחזור הממוצע ב–2012.

 

"למרות השיא זו לא בועה"

"אמנם המדדים קרובים לשיא כל הזמנים, אך להערכתנו אין מדובר בבועה" - כך אומר שמעון אוליאל, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, בהתייחסו למצב השווקים בתום 2013.

"הרכבו של מדד ת"א 100 שונה כיום מההרכב לפני חמש או עשר שנים", מסביר אוליאל. "כך למשל, מגזר הגז, שמשקלו במדד היה בעבר שולי, אחראי כיום לכ–8% מהמדד. זה מתיישב עם תגליות הגז בשנים האחרונות, עם פיתוח והזרמת הגז ממאגר תמר ועם ההערכות לקראת פיתוח מאגר לווייתן.

"אנו רחוקים מנקודת הרתיחה שמאפיינת שוק מניות בועתי", מוסיף אוליאל. "אנחנו רואים בעיקר הצעות רכש, וכמעט שלא שומעים על הנפקות של מניות, מה שמעיד שלפחות בעלי השליטה לא חושבים שהמחירים גבוהים. עם זאת, רבות מהצעות הרכש נובעות מיישום של חוק הריכוזיות".

"אנו לא רואים זרימת כספים משמעותית לקרנות מנייתיות", מוסיפים באנליסט, "אך רואים זרימת כסף לקרנות מעורבות (אג"ח ומניות). כלומר הציבור אינו נוהר למניות. ניתן לראות זאת גם בנתוני בנק ישראל, שלפיהם שיעור האחזקה הישירה של מניות ישראליות מסך נכסי הציבור, הוא כ-16%, לעומת כ-30% בשנת 2000".

באנליסט עדיין מעריכים שניתן למצוא מניות של חברות מקומיות - כמו בנקים, נדל"ן מניב ושותפויות גז - במחירים סבירים. "בנקים גדולים בעלי מעמד תחרותי גבוה נסחרים מתחת להון וצפויים לעבור תהליכי התייעלות", מסבירים בבית ההשקעות. "הם נהנים בשנים האחרונות מהפרשות נמוכות יחסית, על רקע העמדת אשראי מצד שוק הון, וחוזרים לחלק דיווידנדים. חברות הנדל"ן המניב הגדולות שיפרו בשנה האחרונה את תזרימי המזומנים בזכות מיחזורי חוב בריבית נמוכה. אנחנו מעריכים שהפער בין תשואת הנדל"ן המניב לתשואת האג"ח הממשלתיות הוא מהגבוהים בעולם המערבי, ולכן מעריכים שתמחור החברות סביר.

"הפקת הגז מתמר, ההערכות שהביקוש לגז כמקור אנרגיה צפוי לגדול והתבהרות בצד הרגולטורי בכל הנוגע ליצוא הופכים, להערכתנו, את מגזר שותפויות הגז ללגיטימי מבעבר. בתוך המגזר הזה אנו מעדיפים את ההשקעה בשותפויות קבוצת דלק - שהן בעלות יתרונות תחרותיים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#