סוף לחגיגת השכר?

האוצר הגביל את הבונוסים לבכירי חברות הביטוח אבל לא בלם את המשכורות

הבונוסים בגופים המוסדיים יוגבלו ל–100% מהשכר - אך במקרים חריגים, שאינם מפורטים, יוכלו להגיע עד 200% מהשכר ■ האוצר אינו קובע מהו היחס הראוי בין השכר הממוצע לשכר הבכירים ■ ההנחיות דומות להוראות שפירסם באחרונה המפקח על הבנקים

אסא ששון
אסא ששון

האם כך אפשר לעצור את חגיגת השכר בגופים המוסדיים? אתמול פירסמה המפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר, הנחיות תגמול - אך ייתכן כי אלה משאירות לבכירי הגופים המוסדיים מרחב תמרון לא קטן בקביעת שכרם.

למשל, ההנחיות קובעות כי סך הבונוסים לא יעלה על 100% מהשכר, אך מותירות חריגות של עד 200% מבלי להגדיר במפורש מתי. קביעה כזו עלולה גם לעודד העלאת שכר כדי לאפשר את הגדלת הבונוסים. באוצר אמנם מבקשים מהגופים המוסדיים להתחשב בשכר הממוצע והחציוני בגוף המוסדי – אך לא מגדירים במפורש מהו היחס הראוי.

ההנחיות של סלינגר מפורסמות כחודש לאחר שהמפקח על הבנקים, דודו זקן, פירסם הנחיות לתגמול בכירים במערכת הבנקאות, ונוסחן דומה מאוד לאלה של זקן.

ההנחיות החדשות קובעות גם כי התגמול יבוצע ישירות לבעל התפקיד - ולא בשום דרך אחרת. בכך נאסרת האפשרות של קבלת שכר דרך חברת ארנק - חברות שמטרתן להפחית את תשלומי המס לבעל שכר גבוה. סלינגר שומטת בכך מתחת לרגליהם של המנהלים המוסדיים את היכולת לבצע תכנון מס כפי שחלקם עשו .

מנכ"ל הפניקס, אייל לפידותצילום: קובי קלמנוביץ'

באגף שוק ההון מגדירים מיהו בעל תפקיד מרכזי שעליו יכולו המגבלות: "כל מי שמועסק על ידי גוף מוסדי, במישרין או בעקיפין, ולפעילותו עשויה להיות השפעה משמעותית על פרופיל הסיכון של הגוף המוסדי או של כספי חוסכים באמצעותו, בין אם מתקיימים יחסי עובד־מעביד בינו לבין הגוף המוסדי ובין אם לאו. במסגרת מדיניות התגמול יגדיר גוף מוסדי מי נכלל בהגדרה זו". בכך כיוון האוצר גם לנושאי משרה וגם לכאלה שאינם נושאי משרה - אבל נהנו מתגמול של יותר ממיליון שקל ועוסקים בניהול השקעות של הגוף המוסדי וכספי החוסכים.

מקור באוצר אמר אתמול: "היינו הראשונים להתייחס בתגמול לא רק לתוצאות אלא גם לניהול הסיכונים. להבדיל ממוסדות פיננסיים אחרים, נקודת המבט היא לא רק יציבות הגוף הפיננסי, אלה כספי החוסכים וניהולם - וזהו מרכיב חשוב הן בשיקולי התגמול והן בשיקולי ניהול הסיכונים".

באוצר הנחו את הגופים המוסדיים להרכיב ועדת תגמול מחברי הדירקטוריון, שבה יהיו חברים כל הדירקטורים החיצוניים והם יהוו בה רוב. הוועדה היא זו שתקבע את תנאי התגמול והיא זו גם שתפקח כי המדיניות מיושמת במלואה.

באוצר מציינים כי על התגמול להיות על בסיס רב־שנתי, מתוך ניסיון לקשור את בעלי התפקידים המרכזיים לראייה ארוכת טווח של החברה. בנוסף, מדיניות התגמול תתחשב בשיקולים כמו קידום מטרות הגוף העסקי, מדיניות ארוכת טווח, ניהול סיכונים, מצבו של הגוף הפיננסי, היקף הנכסים ועוד.

בבואם להנחות איך לתגמל את בעלי התפקידים המרכזיים, מציינים באוצר כי יש להתחשב בשיקולים כמו השכלה, תפקיד, וביחס שבין עלות תנאי הכהונה או ההעסקה של בעל תפקיד מרכזי, לעלות השכר של שאר עובדי הגוף המוסדי.

בפרט מדגישים באוצר את היחס לשכר הממוצע ולשכר החציוני של העובדים, ואת "השפעת הפערים על יחסי העבודה בגוף המוסדי". עם זאת, על אף שניתן היה לצפות שיקבעו מהו היחס הראוי, באוצר בחרו שלא לעשות זאת.

הדיון העיקרי בתגמול בכירים נסוב סביב רכיב התגמול המשתנה (האופציות). באוצר מצפים כי הענקת אופציות תבוצע תוך עמידה בקריטריונים הניתנים למדידה שמשקלם בחישוב יהיה גבוה מ–50%. כמו כן הם מביאים בחשבון רמות סיכון ומדדי ביצוע ארוכי טווח. גם כאן האוצר נמנע מלקבוע את הגדרותיו במסמרות והותיר פתח גדול לשינוי הרכיבים על ידי הדירקטוריון.

באוצר הנחו את הגופים כי סך התגמול המשתנה לא יעלה על המשכורת השנתית הקבועה של בעל תפקיד מרכזי. עם זאת, סלינגר מסייגת ומציינת כי אפשר יהיה בנסיבות חריגות לחרוג מ–100% ובלבד שהתגמול המשתנה לא יעלה על 200% מהשכר הקבוע.

סלינגר מציינת כי מדיניות התגמול מחייבת את החברה להכיל סעיף שניתן יהיה להפחית את התגמול במקרה הצורך, וכן שניתן יהיה להחזיר כספים אם בסיס הנתונים שעליו הם הושתתו מתגלה כמוטעה או אם חשיפת רמת הסיכון של הגוף המוסדי לא שיקפה באופן נאות את רמת הסיכון של החוסכים.

תנאי זה ככל הנראה מסתמך על המקרה של בן גביזון, לשעבר מנהל ההשקעות בקופת הגמל של פריזמה, שחשף את משקיעי הקופות לשווקי המניות בחשיפה בפועל (באמצעות אופציות) גבוהה בהרבה ממה שסוכם במדיניות ההשקעות של הקופות.

מקור באוצר אמר כי "במנגנון התגמול והבונוסים יש פריסה לאורך זמן, גם לאחר פרישה, וככל שהתפקיד בכיר יותר החלק הנפרס גדול יותר. ככלל, מדדי הבחינה הם מדדים שבוחנים על פני כמה שנים, ולא רק בשנה אחת בלבד. המטרה היא להסתכל לטווח ארוך, ולכן התגמול הוא לאורך זמן - גם לאחר שבעל התפקיד הבכיר פרש".

בונוסים לאורך שנים

באוצר מציינים כי תשלום הרכיב המשתנה יהיה כפוף להסדרי דחייה באופן הבא: "לפחות 50% מהרכיב המשתנה לבעל תפקיד מרכזי בגין שנה קלנדרית יידחה, ויתפרש בשיטת הקו הישר על פני תקופה שלא תפחת משלוש שנים. על אף האמור, אם סך הרכיב המשתנה בגין שנה קלנדרית אינו עולה על שתי משכורות קבועות, אין חובה לדחות את תשלומו".

בנוסף, ככל שהעובד בכיר יותר - שיעור הרכיב הנדחה יעלה, ולבסוף, סיום העסקה לא יביא לתשלום מוקדם של רכיבי תגמול שנדחו. מי שיקבל מניות או מכשירים מבוססי מניות יצטרך לקבל את התגמול פרוס על פני שלוש שנים.

במשרד האוצר אוסרים על המנהלים ליצור הסדרי גידור פרטיים, כאלה שמבטלים את השפעת הרגישות לסיכון הגלומה ברכיב המשתנה בתגמולם, והתגמול, כאמור, מבוצע ישירות לבעל התפקיד ולא בשום דרך אחרת.

ההוראות ייכנסו לתוקף בתחילת אפריל 2014. הסכמים שנחתמו לפני הוראת החוזר יותאמו, וחוזים שייחתמו לאחר פרסום החוזר ועד לכניסתו לתוקף יחויבו בסעיף המאפשר התאמתם לתקנות.

בכך מאותת האוצר לדירקטוריון הפניקס בראשות משה ברקת, שאישר בתחילת השבוע למנכ"ל הפניקס, אייל לפידות, אופציות בסך 6.8 מיליון שקל - בעוד ששכרו הקבוע של לפידות הוא 2.5 מיליון שקל - כלומר, יחס של כמעט פי שלושה. לפי הנחיות האוצר החדשות, על לפידות לקבל תגמול של עד 2.5 מיליון שקל באופציות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

המפקחת על שוק ההון, דורית סלינגרצילום: עופר וקנין

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ