2014 נפתחת בהעלאות מס ורפורמות: 
כיצד יושפע הכיס שלכם? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

2014 נפתחת בהעלאות מס ורפורמות: 
כיצד יושפע הכיס שלכם?

משרד האוצר החליט אמנם לבטל את העלאת מס ההכנסה המתוכננת, אך עם תחילת השנה החדשה יעלה מס החברות ב-1.5%, 
הפטור ממס שבח יבוטל וחוק עידוד השקעות הון ישתנה ■ האם ניתן לנצל את הימים הספורים עד לסוף השנה לתשלום מס מופחת?

17תגובות

בחודש שעבר הודיע שר האוצר, יאיר לפיד, על ביטול ההעלאה במדרגות מס ההכנסה ,שעליה הוחלט במסגרת הניסיון להתמודד עם העלייה בגירעון הממשלתי הצפוי ב–2014. ההחלטה על ביטול ההעלאה, שהיתה אמורה להכניס לקופת המדינה כ–3.6 מיליארד שקל, נתמכה בגביית מסים גבוהה מהצפוי בסוף 2013, לצד ירידה בהוצאה הממשלתית.

למרות ביטול העלאת מס ההכנסה, המשק עומד בתחילת השנה הקרובה בפני שורה של העלאות מסים ורפורמות נוספות בתחום המיסוי, שצפויות להשפיע על חברות במשק - אך גם על האזרחים. העלאות המסים נעשות כחלק ממאמצי משרד האוצר לסיים את 2014 בגירעון של 3.5% מהתוצר. מי עשוי להיפגע מההעלאות והשינויים? להלן רשימת הצעדים העיקריים המתוכננים והנפגעים המרכזיים.

1. העלאת 
מס החברות

בתחילת 2014 צפוי מס החברות לעלות ב–1.5% - מ–25% כיום ל–26.5%. לפי אומדני האוצר, העלאת מס החברות צפויה להכניס לקופת מדינה כמיליארד שקל בשנה.

למרות העלייה, שיעור מס החברות בישראל עדיין אינו גבוה במיוחד בהשוואה בינלאומית. בארה"ב, למשל, מס החברות הוא 39.1%, בצרפת מס החברות נקבע על 34.4%, וממוצע מס החברות במדינות OECD הוא 25.5%.

אמיל סלמן

"השינוי במס החברות הוא שינוי מדוד ולא דרמטי", אמר רו"ח אייל רובין, ראש אשכול מסים בפירמת BDO–זיו האפט. "עם זאת, במהלך 2014 עומדות בפני המשק הצעות חקיקה משמעותיות, שטרם התגבשו באופן סופי. בין אלה נמצאת, למשל, הרפורמה בחברות הארנק (שמהווה דרך לעקוף את תשלומי מס ההכנסה הגבוהים, ע"א), שעשויה לשנות לחלוטין את עולם המס בישראל".

חברות שהיו מעוניינות להימנע מתשלום תוספת המס ב–2014 הכירו בהכנסות מפעילותן כבר במהלך 2013, וכך הצליחו ליהנות עדיין משיעור המס הישן. בנוסף, בפני החברות עומדת אפשרות להוכיח כי לפחות 25% מהכנסותיהן מגיעות ממכירות לחו"ל – ואז יוכלו להיכנס למסלול מס מופחת, בהתאם לחוק עידוד השקעות הון בישראל.

2. שינויים בחוק 
עידוד השקעות הון

חוק עידוד השקעות הון נועד לעודד פעילות תעשייתית בישראל, בעיקר בפריפריה, ולשם כך קבע המחוקק שורה של הטבות מס (לעתים מפליגות) ומענקים ליזמים ולמשקיעים. במסגרת החוק, הממשלה העניקה לעסקים באזורי פיתוח הנחות משמעותיות בשיעור מס החברות ובשיעור המס על הדיווידנדים 
הנמשכים מהן.

בתקציב 2014 החליטה הממשלה - בעידוד המחאה החברתית ודו"ח טרכטנברג - לצמצם את הטבות המס. כחלק מכך הוחלט שמפעל באזור פיתוח א' ישלם מס של 9% במקום מס של 6%, כפי שהיה נהוג עד היום, ושמפעלים מועדפים באזורים אחרים (שאינם בפריפריה) ישלמו מס של 16% במקום 12% כיום. בנוסף, הוחלט כי שיעור המס על משיכת דיווידנדים יועלה מ–15% ל–20%, וזאת תחת הקלות שונות שקבע המחוקק כחלק 
מהוראות מעבר.

3. רווחי שערוך
 יחויבו במס

פרצה נוספת שבאוצר החליטו לצמצם היא מיסוי רווחי שערוך נכסים. שערוך הוא מדידה מחדש של ערכו של נכס. אם ערכו של הנכס עלה מאז המדידה האחרונה, החברה מכירה בפער כרווח, והוא נחשב לחלק מיתרת העודפים של החברה הניתנת לחלוקה כדיווידנד לבעלי המניות. לא פעם, כפי שטוענים בשוק ההון המקומי, חברות העלו את שווי נכסיהן על מנת לנפח בצורה מלאכותית את יתרת העודפים.

כדי להגדיל את ההכנסות - ואולי גם להקטין את התופעה של שערוך נכסים - משרד האוצר החליט לחייב במס חברות חברה (ולא קרן ריט) שמחלקת דיווידנד מ"רווחי שערוך". ואולם, גם ביישום ההוראה קיימת פרצה: בחוק התקציב נקבע כי הגדרה לרווחי שערוך תיקבע בהמשך השנה על ידי תקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת. לאור זאת, הטלת המס צפויה להיכנס לתוקף רק בהמשך השנה.

4. קיצוץ בהטבה 
לבעלי תואר אקדמי

מגזר נוסף שצפוי להיפגע מגזירות המס ב–2014 הם הסטודנטים. עד כה, מי שסיים לימודים אקדמיים היה זכאי לנקודת זיכוי במס עם סיום התואר הראשון או חצי נקודה עם סיום התואר השני, וזאת למשך מספר השנים שבהן למד לתואר. השווי הכספי של נקודת זיכוי כזו הוא 2,616 שקל בשנה. זוהי הטבה שנפרשת על פני 12 חודשים, ומחושבת כחלק מתלוש השכר החודשי.

באוצר הוחלט לקצץ בהטבה, כך שמעתה הסטודנטים לשעבר יקבלו הטבת מס לשנה אחת בלבד. בספר התקציב הוסבר כי הטבת המס לסטודנטים "אינה מייצרת תמריץ חיובי לרכוש השכלה אקדמית או לימוד מקצוע, שכן היא הטבה שמוענקת ליחיד בתום הלימודים, ואינה משפיעה על מצבו הכלכלי בזמן הלימודים". ואולם, באוצר סייגו את הגזירה וקבעו שהיא תהיה תקפה רק ל–2014–2015, כאשר לאחר מכן תשוב ההטבה למתכונת הקודמת.

5. העלאת המס 
על הגרלות

אם "תיכננתם" לזכות בפרס בגובה של עשרות אלפי שקלים, עדיף שזה יקרה בימים האחרונים של 2013. כחלק מהגזירות הוחלט כי תקרת הפטור מתשלום מס על זכייה בהגרלות - שכיום היא 60,720 שקל - תפחת ל–50,000 שקל. בנוסף, הוחלט כי שיעורי המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, יעלה ל–30%, במקום 25% כיום. השינוי צפוי להכניס למדינה 50 מיליון שקל לפחות.

6. ביטול הפטור 
ממס שבח

אחת מרפורמות המיסוי הבולטות שייכנסו לתוקף בתחילת 2014 היא הרפורמה הנוגעת למס השבח - תשלום שמעבירים למדינה על הרווח שהניבה מכירת דירה (שאינה דירה למגורים), אם נמכרה פחות מארבע שנים לאחר רכישתה. כעת הוחלט, אולי גם בלחץ עליית המחירים בשוק הדיור, לבטל את הפטור ממס שבח.

באוצר אמנם נקבע כי הפטור יבוטל, אך בשנים הקרובות יינתן פטור חלקי לפי המתכונת הבאה: על החלק היחסי של תקופת ההחזקה בדירה עד סוף 2013 לא ישולם מס (בהתאם למתכונת הישנה), בעוד שעל החלק מינואר 2014 (עד לביצוע המכירה) ישולם מס של 25% מהשבח, כלומר מהרווח של המוכר.

"זו רפורמה גדולה שצפויה להשפיע על כל אזרח בישראל", אמר רו"ח רובין. "עד עכשיו, עשירי ישראל יכלו להחליף דירה כל ארבע שנים ולא לשלם מס. אך צריך לזכור שבחוק נקבעו הוראות מעבר מורכבות מחשש לתכנוני מס (בינואר 2014–דצמבר 2017, ע"א), עם סייגים שונים". בנוסף, הוחלט במסגרת חוק התקציב כי החל מ–2014 יעלה שיעור מס הרכישה של נדל"ן מ–5% ל–6%. העלאה זו אינה רלוונטית למי שרוכש דירה למגורים, שישלם מס רכישה של 3.5% עבור דירה בעלות של 1.5 מיליון שקל.

7. עלייה במחירי הארנונה

אל ההתייקרויות בשכר הדירה ובמחירי הדיור צפויה להצטרף בתחילת 2014 גם עלייה במחירי הארנונה למגורים ולעסקים. לפי שינוי חקיקה שנעשה על ידי הממשלה - בשיתוף מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות ופורום 15 הרשויות החזקות - שיעור התייקרות הארנונה השנתי יגדל החל מתחילת 2014.

בהתאם לחוק ההסדרים, תשלומי הארנונה החודשיים התעדכנו עד כה בהתאם ל–80% משיעור השינוי של "המדד המשולב" (שקלול של מדד המחירים לצרכן עם מדד השכר הציבורי). כעת, הוחלט לבטל את מקדם ה–80%, כך שעדכון הארנונה יתבסס במלואו על השינוי 
במדד המשולב. בנוסף, נקבע כי 57 רשויות יוכלו לגבות תוספת של 0.3% בארנונה כנגד הלוואה שנתנו למדינה. כתוצאה מכך, שיעור ההתייקרות השנתי של הארנונה צפוי להגיע 
לכ–3.5%–3.8%.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#