יובל כהן מפורטיסימו לנתניהו: "אתם הורגים את המגזר היצרני־יצואני בישראל"

"מלחמת המטבע היא מלחמה גלובלית. קנייה ספורדית של מט"ח על ידי בנק ישראל או הורדת ריבית, שממילא רמתה כבר שואפת לאפס, אינם כלים מספיקים במלחמה הענקית הזאת"

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

"כבעלים של כמה חברות תעשייתיות וטכנולוגיות ישראליות, שכולן מייצאות לחו"ל, אני פונה אליכם לאור המשבר העצום שהגיע לפתחנו - משבר 'השקל החזק'. כן, אני פונה אליכם בראש ובראשונה כאזרח ישראל. אזרח גאה, אך גם מודאג" - כך כותב יובל כהן, שותף מנהל בקרן הפרייווט אקוויטי פורטיסימו קפיטל, במכתב גלוי המיועד לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד ושר הכלכלה נפתלי בנט.

במכתב שהגיע לידי TheMarker כותב כהן: "העיתונות מלאה בכתבות של אנשי מקצוע שנותנים עצות מה צריך לעשות. פנייתי אליכם באה לעודד עשייה. לצערי, איש מכם עדיין לא ביצע צעדים מהותיים ונחושים כלשהם כדי לטפל במשבר זה, שעלול לגרור בעקבותיו את סופה של התעשייה האיכותית בישראל".

פורטיסימו היא קבוצת קרנות פרייווט אקוויטי המנהלת כחצי מיליארד דולר, ומתמחה בהשקעות בחברות ציבוריות ופרטיות מוטות טכנולוגיה ותעשייה.

"החברות שלנו חוות את ההשפעה ההרסנית של השקל החזק. בטווח הקצר נפגעת הרווחיות של החברות האלה. הן עדיין מתמודדות מול החברות המתחרות בעולם, הן עברו תהליכי התייעלות, והן מתחילות לקצץ בהשקעות בכוח האדם האיכותי אך היקר שלהן ובמנועי הצמיחה שלהן. הן במגמת הישרדות. הן מאבדות בטווח הארוך את יתרונן היחסי, והן תקרוסנה.

"ההבדל 'הקטן' בין 4 שקלים לדולר ל-3.5 שקלים הוא ענק בממדי יכולתן של חברות ישראליות להתחרות בשחקנים בינלאומיים. יש במשק לא מעט חברות שהבדל כזה בשער חליפין הוא עבורן ההבדל בין רווח להפסד, בין חיים למוות. אתם לא שומעים על תהליך זה מכיוון שחברות אלה מאכלות את הרזרבות שלהן, מקוות שתנאי המטבע ישתנו חזרה. בשורה התחתונה - משבר השקל עלול לגרור בעקבותיו גזר דין מוות לתעשייה הישראלית", כותב כהן.

כהן מוסיף כי "הרווחיות המצטמקת בטווח הקצר אינה הבעיה המרכזית. בימים אלה אנו יושבים במועצות מנהלים וצריכים להחליט היכן לגייס מהנדסים, להקים מפעלי ייצור חדשים ולהשקיע בפיתוח. מהנדס בעמק הסיליקון זול יותר ממהנדס בתל אביב, מפעל בארה"ב זול ממפעל בישראל, משרד מכירות ביפן זול ממשרד מכירות בארץ. מנהל אחראי שוקל אלטרנטיבות, ושער החליפין הקיים מבריח אותו מהשקעה בישראל".

כהן מסביר במכתב כי "כשחברה ישראלית צומחת בארץ, נבנית תעשייה גדולה מחוץ למעגל החברה הקרוב. סודה סטרים, אחת החברות שבהן השקענו, צמחה בתוך שש שנים מ–300 עובדים בישראל ל–2,100 עובדים. מערכת האקו שסביב הייצור שלה בארץ כללה עשרות ספקים שזכו גם הם ליהנות מהצלחת החברה. בשלב קבלת ההחלטה לגבי השקעה בתשתית ייצורית החלטנו להקים מפעל ענק בנגב, בהשקעה של מעל 100 מיליון דולר. לו היינו צריכים לקבל את ההחלטה כיום, קרוב לוודאי שהיה נכון יותר להקים את המפעל באחת מאותן ארצות שבהן הממשלה שומרת על מטבע מקומי אטרקטיבי לתעשייה ויציב. ראו לאיזה מצב אבסורדי הגענו - בארה"ב זול כיום יותר לייצר את מוצרי סודה סטרים מבישראל!"

"למראית עין הכלכלה לא במשבר. זו אשליה"

כהן כותב כי "למראית עין, נראה כי הכלכלה הישראלית אינה במשבר. שער הדולר הנמוך מסייע לשמור את האינפלציה ברמה נמוכה, האבטלה נמוכה, אקזיטים רבים מכניסים מט"ח הביתה וגילויי הגז נותנים לנו תחושת כוח אדירה. זו אשליה! חברות עומדות לקרוס! רבבות עובדים ייהפכו למובטלים!

"מלחמת המטבע היא מלחמה גלובלית. לא מעט מדינות הבינו את הבעייתיות של שער חליפין גבוה וידעו לטפל בזה. זהו הקבר של תעשיית היצוא, שהיתה ותמיד תהיה הקטר של המשק הישראלי. קנייה ספורדית של מט"ח על ידי בנק ישראל או הורדת ריבית, שממילא רמתה כבר שואפת לאפס, אינם כלים מספיקים במלחמה הענקית הזאת".

"בימים אלה מתכנסות מועצות המנהלים של פירמות רבות ומתלבטות באילו מדינות לגייס מהנדסים, להקים מפעלים חדשים ולהשקיע במחקר ובפיתוח. כיום, יותר מתמיד, ההשקעה במדינות אחרות מקבלות עדיפות כלכלית מובהקת, והחברות משוועות לעזרה מכם, שבאופן תמוה אינה מגיעה. אתם הורגים במחדל ההחלטות את המגזר היצרני־יצואני.

"מנהיגי מדינות עושים כל שביכולתם לעודד את התעשייה המקומית שלהם. בצ'ילה יש מס על תנועות הון ספקולטיביות; ביפן מדפיסים כסף, והרבה; בתאילנד מוטל מס של 15% על השקעות זרות באג"ח, ובברזיל מוטל מס על המרת מט"ח. מחליטים! עושים! נחושים!"

כהן מסיים את המכתב כך: "שנו את הגישה השמרנית שנותנת לכוחות השוק לעבוד. נקטו פעולות. החליטו. שנו. לחמו את מלחמת המטבע, ותנו לנו סיבה לאופטימיות".

יובל כהן. "מהנדס בעמק הסיליקון זול יותר"צילום: אייל טואג

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ