בזן מנסה לזקק את הנזילות

בעלי השליטה לא נוטשים את החברה ומאמינים שעסקיה עשויים לקבל תפנית חיובית

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

בתי זיקוק לנפט חיפה (בזן) משלימה בימים אלה גיוס אג"ח באמצעות הרחבה של סדרה א' . אין זה גיוס שגרתי, אלא גיוס הנובע ממצוקה תזרימית שאליה נקלעה החברה.

הגיוס שנועד למיחזור חוב קיים, הוא צעד נוסף שנוקטת בזן להגדלת הנזילות שעליה התחייבה בהסכמות החדשות עם הבנקים המממנים בראשות בנק הפועלים. הבנקים הסכימו להעניק לבזן ולחברות־בנות שלה מסגרות אשראי בסכום של 484 מיליון דולר.

בזן השלימה ביום חמישי האחרון את השלב המוסדי של הגיוס האג"ח מסדרה א' המורחבת, צמודת המדד ובעלת משך חיים ממוצע (מח"מ) של כ-2.85 שנים, שבו נרשמו ביקושי יתר של חצי מיליארד שקל. בזן הסתפקה ב-270 מיליון שקל, ובכוונתה להגדיל השבוע את היקף הגיוס - ל-335 מיליון שקל.

ואולם, למרות ביקושי היתר, הריבית שנקבעה בגיוס גבוהה - כ-6.6%. למשקיעים גם הוקצו אופציות הניתנות למימוש לאג"ח בהיקף של עד 335 מיליון שקל במחיר של 12 אג' לאיגרת חוב המגלם תשואה לפדיון של כ-7%. לפיכך, החבילה המוצעת למשקיעים הונפקה בריבית של כ-6.8% צמודת מדד. בהתחשב באינפלציה והמח"מ של הסדרה, זו ריבית שקלית גבוהה של כ–%9–10% שעשויה להכביד על הוצאות המימון של בזן הסוחבת על גבה חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד דולר לבעלי האג"ח, לבנקים ולספקים.

עידן עופרצילום: בלומברג

לשם השוואה, אג"ח שקלית עם ריבית משתנה מסדרה ג' לחמש שנים של המתחרה הגדולה - פז , הנמצאת בשליטת צדיק בינו, נסחרות בתשואה לפדיון נמוכה של 2.55%; תשואה זו משקפת את אמון המשקיעים בהתנהלותה השמרנית של פז הן מבחינה תפעולית עסקית והן בניהול החוב וההשקעות.

פז, להבדיל מבזן, פועלת בכל "שרשרת המזון" של תחום האנרגיה - זיקוק, שיווק דלק וחנויות נוחות. ואולם, ההבדלים בין החברות מתחדדים בדמויות שמובילות אותן. בפז אלה הם שני בנקאים בכירים בהווה ובעבר – בינו, הבעלים של הבנק הבינלאומי ולשעבר מנכ"ל לאומי והבינלאומי, ויונה פוגל, המנכ"ל הנוכחי של פז, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בלאומי.

בעלי השליטה בבזן, עידן עופר (באמצעות החברה לישראל) ודיויד פדרמן (באמצעות פטרוכימיים ) ושותפיו לא גילו כישורי מנהיגות וניהול שהיו מסייעים לבזן. עופר היה עסוק בפרויקט הכושל של מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס ובקשייה הפיננסיים של חברת הספנות צים, ופדרמן הסתבך עם מינוף יתר שנטלה פטרוכימיים לצורך רכישת בזן.

ההבדל בין שתי החברות בא לידי ביטוי גם בכך שמניית בזן יצרה מאז הנפקתה והפרטתה בפברואר 2007 תשואה (מותאמת דיווידנד) שלילית של כ-46%, והחברה לישראל הפסידה על הנייר בגין ההשקעה בבזן כ-1.4 מיליארד שקל (מותאם דיווידנד). פז רשמה מאז ההנפקה בדצמבר 2006 תשואה חיובית של כ-72%.

בבזן בוצעו בשנים האחרונות השקעות עצומות של כמה מיליארדי שקלים במתקן הפצחן המימני בבית הזיקוק בחיפה ובפרויקטים נוספים. ההשקעות אלה מומנו בחוב יקר, ואליו הצטרפו בעיות אי אספקת הגז הטבעי, מרווחי הזיקוק הנמוכים וחוסר יעילות בכוח אדם. נוסף על כך, בשנים האחרונות סבלה בזן מניהול לקוי כששלושה מנכ"לים הוחלפו בתוך שלוש שנים, ואלמלא הצעדים הפיננסיים שמוביל בשנה האחרונה סמנכ"ל הכספים והכלכלה, ישראל לדרברג, בזן היתה עלולה להיות במצב חמור יותר.

ובכל זאת, בעלי השליטה בבזן (שעדיין מייצרת רווח תפעולי תזרימי של מאות מיליוני שקלים בשנה) לא נוטשים אותה ומאמינים שעסקיה עשויים לקבל תפנית חיובית. החברה לישראל ופטרוכימיים יזרימו בקרוב, לפי דרישות הבנקים המממנים, לפחות 100 מיליון דולר במסגרת הנפקת זכויות שבזן אמורה להשלים עד סוף החודש. מאז ההודעה על ההשתתפות של בעלות השליטה בהנפקת הזכויות, עלו האג"ח של בזן בכ-30%.

בזן שולחת איתות לשוק ההון. החברה העדיפה להגיע להסדר עם הבנקים ורק לאחר מכן להנפיק את האג"ח. זהו צעד מבורך של בנק הפועלים ושותפיו שדרשו לגייס הון ולשתף את חברות־האם. חבל שראשי הפועלים לא התנהלו כך בסוף 2010 כשהסכימו לפרוס על פני כמה שנים, וללא ביטחונות, אשראי עצום של כ-900 מיליון שקל לאי.די.בי פיתוח של נוחי דנקנר, בשעה כשתמרורי אזהרה לגבי מצבה הפיננסי כבר ריחפו באוויר.

אם היו מתעקשים בבנק הפועלים על כך שאי.די.בי פיתוח תגייס הון משמעותי, סביר להניח שמצבם של בנק הפועלים ויתר הנושים הן באי.די.בי פיתוח והן באי.די.בי אחזקות היה טוב יותר. כעת בזן צפויה לקבל שקט למשך שנה־שנה וחצי ולייצב את עסקיה. ואולם, המשקיעים שקנו את האג"ח בתשואה שקלית של 10%, יצטרכו להתפלל כדי שיחול שינוי במצבה, אחרת התשואה האטרקטיבית עלולה להפוך לתספורת כואבת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ