הרווח של דנקנר 
מפירוק אי.די.בי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרווח של דנקנר 
מפירוק אי.די.בי

מדוע מוכן נוחי דנקנר להוביל את אי.די.בי לפירוק? הנה כמה ספקולציות

38תגובות

בתוך ההרעשה הארטילרית שחוללה קבוצת דנקנר־גרנובסקי נגד הסדר ההבראה המתגבש בקונצרן אי.די.בי, כדאי למקד את תשומת הלב בטיעון המשפטי שלה: החוק אינו מתיר לכפות הסדר נושים על חברה שמתנגדת לו. בדיון שהתקיים בבית המשפט אתמול הקשה השופט איתן אורנשטיין על עו"ד רובי בכר, המייצג יחד עם רם כספי את קבוצת דנקנר־גרנובסקי. השופט ניסה לברר אם אמנם אוזניו שמעו נכון: אי.די.בי מעדיפה לקחת את הקונצרן לפירוק? בכר השיב בחיוב. "גם אם המסלול האלטרנטיבי הוא פירוק, יש ללכת בו", השיב.

בפסיקה קיימת מחלוקת בשאלה אם ניתן לכפות על חברה הסדר הבראה כאשר החברה עצמה מתנגדת לו. השופט אורנשטיין רמז בתחילת הדיונים בתיק אי.די.בי כי אינו שולל את האפשרות לכפות על חברה הסדר נושים. זו היתה תפנית חשובה, כי הדברים נאמרו בניגוד לפסק דין אחר שלו (פסק דין סלע קפיטל), שבו דחה ניסיון לכפות הסדר על חברה מצד בעלי מניות שהיו מעוניינים להשתלט עליה. המצב באי.די.בי שונה, כי לא מדובר בהשתלטות עוינת אלא בהסדר שבו נושי חברה שאינה מסוגלת לשלם את חובותיה נוטלים לידיהם את החברה ומוכרים אותה כדי לקבל את החזר החובות. המחלוקת המשפטית היא בין אורנשטיין לבין מי שטיפחה אותו, השופטת בדימוס ורדה אלשייך. קבוצת דנקנר־גרנובסקי ציטטה לבית המשפט החלטה שניתנה על ידי השופטת אלשייך בעת שאורנשטיין היה בחופשה. אלשייך סברה כי הדרך היחידה הפתוחה לנושים המבקשים לכפות הסדר על החברה היא בקשת פירוק – אבל אלשיך פרשה באחרונה מכס השיפוט, ואורנשטיין אינו כבול לעמדתה. ספק אם השופט אורנשטיין היה מאפשר לכל סאגת אי.די.בי להגיע עד הלום אילולי חשב שניתן להצדיק מבחינה משפטית גם מהלך של כפיית הסדר נושים גם ללא הסכמתו של התאגיד.

עורכי הדין בכר וכספי מזהירים כי למהלך כזה השלכות רוחביות קשות, משום שנושים יוכלו לכאורה להשתלט על תאגידים בקלות. ספק אם זהו המצב. המקרה של אי.די.בי הוא חריג משפטי בנסיבותיו. ראשית כל, התאגיד אינו סולבנטי. שנית, המבקשים ליטול אותו הם נושיו ולא בעלי מניות משתלטים. שלישית, הנושים מבקשים למכור אותו בפיקוח של בית המשפט לשם השאת החזר החוב. רביעית, כאשר התהליך נעשה בפיקוח של בית המשפט, ניתן לבחון גם את תום הלב של הנושים, וכך להבטיח כי לא מדובר במהלך עוקף־חוק־החברות של השתלטות עוינת במסווה של הסדר נושים.

כפי שמסבירים בכר וכספי בעצמם במסמך ההתנגדות שהגישו בשבוע שעבר לבית המשפט, אילו בחרו הנושים לקחת את התאגיד שאינו סולבנטי לפירוק, ממילא היו יכולים כעת למכור אותו כרצונם. אם כך, מדוע שלא יבחרו לקחת אותו בעצמם לדרך של הבראה?

תומר אפלבאום

שאלה מסקרנת יותר היא מדוע מוכן נוחי דנקנר להוביל את אי.די.בי לפירוק. הנה כמה ספקולציות.

אפשרות ראשונה: דנקנר מאמין שנכסי הקונצרן עולים על התחייבויותיו, ותהליך הפירוק יותיר כסף לנושים וגם לו. חלום באספמיה? כנראה.

אפשרות שנייה: דנקנר מוביל מהלך שנועד להיטיב עם הבנקים שהיטיבו עמו עד היום. בהליך פירוק צריך למנות לחברות מפרק, ויש להניח שהמפרק שימנה בית המשפט הזה יהיה מי שמייצג את הנושים הגדולים – הבנקים. כזכור, מתחילת ההליך הבנקים לא התלהבו מפירוק אי.די.בי. יכול להיות שהמפרק שימונה מטעמם יהיה מישהו שינווט את מכירת חלקי הקונצרן באופן שדנקנר מעוניין בו.

אפשרות שלישית: משיכת זמן. גם אם השופט אורנשטיין ידחה את רעיון הפירוק, תערער קבוצת דנקנר־גרנובסקי לבית המשפט העליון. הערעור יארך שבועות במקרה הטוב וחודשים במקרה רע. בזמן הזה תידרש קבוצת אלשטיין ובן משה להמשיך להחזיק 980 מיליון שקל בנאמנות. כך, אולי, תהרוג הסחבת את המתחרים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#