האוצר יעודד את הגופים המוסדיים לתת אשראי לעסקים קטנים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר יעודד את הגופים המוסדיים לתת אשראי לעסקים קטנים

צוות שהקים האוצר בודק מהם החסמים המונעים מהגופים המוסדיים להעניק אשראי לעסקים בינוניים וקטנים ולמשקי בית ■ כניסת הגופים המוסדיים לתחום תכפיל את כמות ספקי האשראי ותגדיל באופן משמעותי את זמינותו

3תגובות

בשבועות האחרונים הוקם במשרד האוצר צוות להסרת החסמים המונעים מהגופים המוסדיים להעניק אשראי לעסקים בינוניים וקטנים ולמשקי בית.

הצוות הוקם כשמונה חודשים לאחר ההמלצה של הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות, בראשות המפקח על הבנקים, דודו זקן, שראתה בגופים המוסדיים גורמים שעשויים לסייע בהגברת התחרות עם הבנקים בפעילות מתן אשראי קמעוני, ולהיות בשורה משמעותית לעסקים בישראל ולמשקי הבית. כניסת הגופים המוסדיים תכפיל את כמות ספקי האשראי ותגדיל באופן משמעותי את זמינות האשראי עבורם - וכתוצאה מכך אפשר לצפות לירידה במרווחי האשראי.

על פי החוק וכללי הרגולציה, הגופים המוסדיים רשאים כבר כיום להעניק הלוואות קמעוניות לעסקים קטנים ולמשקי בית, אך בפועל פעילותם בתחום זה זניחה. מטרת הצוות היא לבדוק לעומק מה מונע מהגופים המוסדיים להיכנס לפעילות האשראי ולפעול לשחרור החסמים. הצוות נפגש בשבועות האחרונים עם בכירים בגופים המוסדיים, שהציגו את החסמים לפי תפישותיהם.

הצוות מורכב מאנשי שלושה אגפים במשרד האוצר - אגף שוק ההון, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי. מסקנות הצוות יוצגו למפקחת על שוק ההון, דורית סלינגר.

חברי ועדת זקן העריכו כי כניסת הגופים המוסדיים לפעילות אשראי קמעוני תאפשר להם להשיג תשואות גבוהות יותר לעמיתים לעומת תשואות המושגות כיום על ידי השקעה בחברות ענק - לנוכח העובדה כי שיעורי הריבית שניתן לקבל בהלוואות קמעוניות גבוה משיעור הריבית בהלוואות ובאג"חים של החברות הגדולות במשק. מלבד זאת, ומלבד הסיוע הצפוי להגברת התחרות בפעילות האשראי של מערכת הבנקאות - לכניסת הגופים המוסדיים לפעילות האשראי הקמעוני לעסקים הקטנים ולמשקי הבית יש גם תפקיד חברתי.

כספי קרנות הפנסיה מורכבים ברובם מחסכונותיהם של העובדים במשק, ואולם הכספים אינם משרתים את העובדים - אלא מממנים כיום בעיקר חברות אחזקה וחברות אחרות. לפי נתוני האוצר שפורסמו בתחילת החודש, 27% מהחיסכון הפנסיוני (כ–270 מיליארד שקל) מושקעים במניות ובאג"ח של 20 חברות בלבד. הסטת כספי קרנות הפנסיה גם לעסקים הקטנים והבינוניים עשויה לסייע בהתפתחות וצמיחה של פירמות קטנות, שמתקשות כיום להתחרות בתאגידי הענק.

הקושי של החברות הקטנות והבינוניות לצמוח נובע בחלקו מהיעדר אשראי זמין במחיר סביר ביחס לעלויות המימון האפסיות שמקבלים הגופים הגדולים. חלק מהפער בעלויות המימון של הפירמות הגדולות ביחס לקטנות נובע מהעובדה כי הפירמות הגדולות נהנות מתחרות בין ספקי אשראי - בנקים ישראלים, בנקים זרים הפועלים בישראל וקרנות הפנסיה. לעומתן, עסקים קטנים ובינוניים נסמכים כמעט רק על הבנקים הישראלים לצורכי מימון.

הרפורמה תלויה 
בת.ז. הבנקאית

בין החסמים שוועדת זקן הזכירה ככאלה שעלולים להקטין את הכדאיות עבור המוסדיים בהפניית כספים לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ניתן למנות את הצורך בהפניית משאבים ניהוליים לפעילות זו ואת ההשקעות הנדרשות בשיווק, בחיתום ובמערך גבייה. מנגד, חברי הוועדה העריכו כי לאורך זמן, מתן האשראי הקמעוני יסייע לגופים המוסדיים להעלות את שיעור התשואה בקרנות הפנסיה.

הרפורמה המתוכננת מסתמכת במידה רבה על כך שהמפקח על הבנקים אכן יוציא לפועל את יוזמת תעודת הזהות הבנקאית, שבמסגרתה הוא מתכוון לחייב את הבנקים להעביר לידי הלקוחות את מסמך היסטוריית האשראי שלהם. מסמך זה הוא קריטי להצלחת הרפורמה, שכן הוא יסייע לגופים המוסדיים לקבל את החלטות האשראי לגבי לקוחות משקי הבית.

מעבר לכך, יש צורך במציאת פתרונות לכמה סוגיות רגולטוריות, כמו אופן שערוך ההלוואות הקמעוניות. בניגוד לנכסים סחירים שבהם משקיעים הגופים המוסדיים, בהלוואות הקמעוניות יש צורך לשערך את ההלוואות בתדירות גבוהה, מה שעשוי ליצור סרבול בעבודת הגופים. בנוסף, יש כיום מגבלות על הגופים המוסדיים בהיקף ההלוואות הבלתי מדורגות.

בעיה נוספת היא שמערכות הדירוג של הבנקים מתייחסות לגופים המשקיעים בנכסים לא מדורגים כאל גופים מסוכנים, ובכך הדירוג של הגוף נפגע. כתוצאה מכך, גוף השקעות שיבחר להתחרות בבנקים בתחום האשראי, עלול לספוג ירידת דירוג במערכות הבנקים, כך שיועצי ההשקעות לא ימליצו יותר ללקוחות הבנקים להשקיע בגופים אלה - אף שהשקעה מפוזרת נוטה להיות מסוכנת פחות מתיק האשראי הריכוזי הקיים כיום בגופי ההשקעות.

בדו"ח ועדת זקן נכתב כי "הקמת מערך תפעול אשראי קמעוני וההשקעה הכרוכה בכך, גם אם היא תתבטא בטווח הארוך ברווחים גדולים יותר לגוף המנהל, משמעותה הפסדים בטווח הקצר לגוף זה. מכאן, שהגופים המוסדיים, הנבחנים על בסיס רבעוני, עלולים להימנע מהשקעה חד־פעמית גבוהה גם אם זו משתלמת בטווח הארוך".

למרות מערך החסמים והתמריצים השליליים הקיימים היום, המונעים מהגופים המוסדיים מלהיכנס לפעילות אשראי, אלה שהופיעו בפני הצוות שהוקם במשרד האוצר דווקא הביעו עניין בכניסה לפעילות אשראי קמעוני, שכן הקמת מערכים קמעוניים עשויה לגוון את מקורות ההכנסה של הגופים המוסדיים לאורך זמן, וייתכן שגופים שלא ייכנסו לפעילות זו, יתקשו לשמור על תשואה נאותה.

בחלק מהבנקים הגדולים נערכים כבר היום לאפשרות שהגופים המוסדיים אכן ייכנסו לפעילות אשראי קמעוני. בבנקים משתדלים להגביר את הליכי ההתייעלות, כדי שיוכלו להיות תחרותיים יותר במחירי האשראי, וכן מגבירים את ההשקעות במערכות המחשוב, כך שנטילת הלוואות דרך אתרי האינטרנט של הבנקים תהיה זמינה יותר ללקוחות.

עם זאת, גם אם המוסדיים יתחרו בסופו של דבר בבנקים בפעילות האשראי, הבנקים ימשיכו ליהנות מהיעדר תחרות במגזרי פעילות רבים, שהמרכזיים שבהם הם פעילות ההשקעות של הלקוחות הפרטיים בניירות ערך, המניבה לבנקים עמלות בכ–3 מיליארד שקל בשנה; פעילות סליקת כרטיסי אשראי בבתי עסק, המניבה לבנקים הכנסות של כ–3 מיליארד שקל בשנה; ו"הר השקלים" בסך כ–85 מיליארד שקל, ששוכבים בחשבונות העובר ושב של הציבור מבלי שהבנקים משלמים בגינם ריביות זכות - אי־תשלום שמניב לבנקים כ–850 מיליון שקל בשנה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#