מבאר שבע לגרמניה ובחזרה - מסלול העושר של מוטי בן משה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבאר שבע לגרמניה ובחזרה - מסלול העושר של מוטי בן משה

הוא נולד בבאר שבע כמרדכי (מוריס) מושיאשווילי, גדל בלוד, התחנך בישיבה ועשה את כספו הרחק מישראל ומהתקשורת הישראלית ■ זאת כנראה הסיבה שמוטי בן משה מעורר כל כך הרבה סקרנות

44תגובות

שעת צהריים ברחוב השזיף שבשכונת לוד הצעירה. בבית משפחת מושיאשווילי מסרבים לפתוח לנו. האישה שבדלת, הנראית כאם הבית, מגיבה בחשדנות מבעד לזכוכית. כשהיא שומעת שאנחנו עיתונאים היא מבהירה שהיא לא מעוניינת לדבר.

אנו פונים למרכז המסחרי הסמוך. איש לא מכיר כאן את משפחת מושיאשווילי. לא במספרה, לא במכולת, אפילו לא בתחנת הטוטו המקומית. איש לא מודע לכך שמרדכי (מוריס) מושיאשווילי, שהתגורר כאן בנעוריו לפני שעיברת את שם משפחתו לבן משה, הוא האיש שעשוי להיכנס לנעליו של איש העסקים נוחי דנקנר ולהפוך לבעל הבית של קבוצת האחזקות אי.די.בי. תושבי השכונה העומדים בכניסה לפיצרייה המקומית מתעניינים יותר בגורלו של זה שיורד מאשר בזה שעולה. "הוא מלוד? מה יש לו לחפש בלוד?", אומר אחד מהם.

בועז ארד

הוא לא גר פה עכשיו, אבל הוא גדל בלוד והמשפחה שלו גרה פה בשכונה.

"לא, לא שמענו עליו. אבל תגיד, מה יהיה עם נוחי דנקנר?"

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

לא יישאר לו הרבה כסף, אבל הוא גם לא ירעב ללחם.

"לא, אני יודע, יהיה לו מה לאכול ויהיה לו איפה לגור. אבל מהמקום שבו הוא היה לפני כן - זו נפילה משמעותית. הבעיה פה היא יותר הפגיעה הנפשית. זה בכל זאת איש שהעסיק עשרות אלפי עובדים".

לפחות בכל הנוגע לרקע שלו, איש העסקים מוטי בן משה הוא כנראה אחת הדמויות הכי רחוקות מדנקנר שניתן להעלות על הדעת. הוריו, יעקב ואתרי מושיאשווילי, משתייכים לכמה עשרות משפחות יוצאות גאורגיה המאכלסות את הבתים הפרטיים בפרויקט בנה־ביתך בשכונה. הם עלו ארצה בשנות ה–70 ועם הגיעם נשלחו לבאר שבע.

כשבנם מוטי היה עדיין תינוק (לבן משה אחות אחת צעירה ממנו) הם עברו ללוד. לאורך מרבית ילדותו הם התגוררו באחד השיכונים בעיר, ולפני כ–20 שנה, משהוקמה שכונת בנה־ביתך המקומית, עברו לבית פרטי. במקביל התקדם אבי המשפחה בקריירה בבנק מזרחי טפחות וזה שנים רבות הוא משמש מנהל הסניף ברמלה, השוכן מול השוק העירוני. מי שמחפש סגירת מעגל במהלך הנוכחי של בן משה ימצא אותו בעובדה שאמו היתה בעברה עובדת ייצור בחברת טלרד, שהיתה בבעלות קונצרן כור המשתייך כיום לקבוצת אי.די.בי.

גם כיום, כשהוא מבלה את ימות השבוע בעסקיו בגרמניה, מי שמכיר את קהילת יוצאי גאורגיה בלוד מעיד כי בן משה מבקר את הוריו לפחות אחת לחודש ומתפלל בבית הכנסת המקומי. יוצא הקהילה המקומית אומר עליו כי "הוא איש דיסקרטי, שמרן ונחמד מאוד".

הדיסקרטיות הזו של בן משה נחלה הצלחה עד כה, והוא הצליח להישאר תעלומה עבור הקהילה העסקית בישראל. "יש התעניינות שיא לגביו. התקשרו אלי עשרות אנשים בחודשים האחרונים, רבים מהם מטעם קבוצת דנקנר. עורכי דין, משרדי חקירות, כולם רצו לברר על בן משה. ככל שניסיתי לנבור עליו לא הצלחתי", אומר איש עסקים ישראלי הפעיל בגרמניה. "דיברתי עם בנקאים, אנשים שמכירים את תחום הטלקום, האנרגיה. דיברתי עם ראש הדסק הישראלי של בנק גרמני, שאין ישראלי שפעיל בגרמניה והוא לא מכיר אותו, אבל גם הוא לא שמע כלום על בן משה".

עופר וקנין

חוסר המידע על האיש שעשוי להיות בקרוב בעל הבית של חברות כמו כלל ביטוח, סלקום ושופרסל הביא למגוון רחב של שמועות אודותיו. התפשטו טענות שלפיהן הוא עשה את הונו בדרך מפוקפקת, או להבדיל, שהוא איש קש של גורם עסקי שאינו מעוניין להיחשף. דמות עסקית ששמה לא נשמע קודם לכן בישראל נחתה כאן בוקר אחד והזרימה 600 מיליון שקל במזומן לרכישת אי.די.בי, והדבר לא נראה הגיוני לרבים - במיוחד לא למי שרצה לשמר בידיו את השליטה בחברה.

בשבועות האחרונים עשתה קבוצת דנקנר־גרנובסקי כל שביכולתה כדי לשמר בידי דנקנר את השליטה בקבוצה, שהיתה בעשור האחרון שם נרדף לשמו. דנקנר הצליח לגייס בדרך לא דרך שבעה משקיעים מכל קצות הגלובוס, שהסכימו לשים את כספם כדי לסייע לו לשמר את השליטה באי.די.בי. הוא השתמש לשם כך בכל כושר השכנוע שלו ובכל בדל אפשרי של קישורים עסקיים, והיה כנראה מצליח בכך, אילולא עמד בדרכו איש עסקים לא מוכר שרק באפריל ימלאו לו 39 שנה.

סימני השאלה הרבים סביב דמותו של בן משה נובעים מכך שגם מעבר לעיר שבה גדל, שלא הוציאה משורותיה טייקונים רבים, המשך קורות חייו לא מזכיר את המסלולים שמאפיינים את אנשי העסקים בישראל. בתיכון למד בן משה בישיבת נחלים הסמוכה לפתח תקוה, וממנה התגייס לצבא לחיל כללי. הוא נדד בין יחידות עורפיות, ובהן השלישות ברמת גן, בה"ד 11 ויחידת המחשוב של תל השומר. העובדה שלא התברג ביחידות העילית הטכנולוגיות דוגמת 8200 או ממר"ם לא מנעה מבן משה לשאוף להיות סטארט אפיסט, והוא למד תכנות בשיעורי ערב במהלך השירות.

כשסוקרים את המסלול שעשה מנקודה זו, קל להבין מדוע בקבוצת דנקנר נחושים להוכיח שבן משה הוא שרלטן - שכן ההתקדמות העסקית שלו מכאן והלאה נראית מטאורית עד כדי כך שהיא מעוררת תהיות. כיצד בארץ זרה, בלי הלוואות, בלי מינוף, ללא שותפים עסקיים, בגיל צעיר מאוד ובחברות פרטיות בלבד, הגיע בן משה למצב שבו הוא יכול להזרים מאות מיליוני שקלים לאי.די.בי?

עם זאת, מכיוון שפעילותו העסקית מגובה בדו"חות חשבונאיים של כמה מהחברות שלו ואישורים בנקאיים הנוגעים להונו, קשה להאמין שזוהי קונספירציה מתוחכמת של אדם שהחליט להתחפש לטייקון. נראה כי מדובר בסיפור של צעיר ישראלי עם חוצפה חסרת גבולות, יכולת אנליטית גבוהה וחושים עסקיים חדים שסייעו לו לנצל הזדמנויות.

דודו בכר

לאחר שחרורו מהצבא החל בן משה ללמוד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בר אילן. הוא לא שרד את התואר, ובשנה השנייה ללימודים החליט לפנות לעסקים. הוא הקים חברת תוכנה בשם סייבר גייט, שעסקה בבילינג - ניהול התמחור של חיובי לקוחות. בשלב זה עוד שימש כמתכנת בחברה שהקים, שעל פי רשם החברות הישראלי רשומה עד היום בכתובת של בית הוריו ברחוב השזיף בלוד.

בן משה פעל כשנתיים בשוק הישראלי והחל לחפש הזדמנויות מחוץ לגבולותיו. הוא זיהה את ההזדמנות בכשל שוק שממנו סבלו שוקי המערב באותה תקופה. בסוף שנות ה–90 הביאה בועת ההיי־טק להתפתחות מהירה של תשתיות הקשורות להעברת הנתונים בעולם. הציפייה לכך שהאינטרנט תשתלט על העולם בתוך יום הביאה להקמת מרכזיות, ממסרים ופסי העברת נתונים בכמויות עצומות. פקיעת הבועה גרמה לכך שבתחילת שנות ה–2000 שכבו התשתיות האלה, שבהן הושקעו מיליארדים, ללא דורש.

בן משה היגר לגרמניה ונעזר במכר מקומי, עורך דין, כדי למכור את שירותיו במדינה. את ההיצע של תשתיות תקשורת ללא דורש חיבר בן משה עם הבנה של האפשרות למכור במערב־אירופה שירותי תקשורת דרך הרשתות הקמעוניות, בדומה למה שעושה רמי לוי בשוק הישראלי בימים אלה. הוא פנה לקמעונאיות הגדולות בגרמניה, ואלה הציעו ליצור שיתוף פעולה עם אחת מענקיות התקשורת האירופיות. הוא יצר שיתוף פעולה עם רשת תקשורת שבבעלות ענקית הטלקום הספרדית טלפוניקה, שפעלה גם בגרמניה. במקביל יצא למהלך של רכישת תשתיות תקשורת במחירי רצפה.

פעיל בתחומים 
משיקים לאי.די.בי

"לקחת עגלה ולא החזרת? זהו גזל של ממש! ומה תענה ותאמר ביום הדין?" כך מזהיר השלט ביציאה מהמרכול כולל סטור שבאלעד. זוהי חנות מרכול מאולתרת המתבססת על הבטחה ללקוחות שהסחורה נמכרת במחירי עלות מהספקים. חלק מהמוצרים מונחים עדיין בארגזים שבהם הגיעו הישר מהספקים, מחכים שהצרכן ייטול אותם. שיטוט בין המדפים מעלה תחושה של תמהיל מאולתר של מוצרים שנרכשו על בסיס מחירם הנמוך. צינורות מיזוג האוויר שנתלו מהתקרה ברישול מתפתלים כמו נחשים, ושתי הקופות במקום הועמדו באקראי לפני היציאה מבלי שיהיה לידן דבר שיתחם את התור. בלי צ'קים, בלי אפשרות לחלוקה לתשלומים, ועם הרבה מותגים שלא תפגוש ברשתות הגדולות - קשה לדמיין מרכול רחוק יותר בטיבו מרשת שופרסל.

אלא שבן משה, הבעלים של רשת כולל סטור בת ששת הסניפים, עומד להיות בקרוב בעל הבית של שופרסל. והדרך שבה פועלת כולל סטור עשויה לשפוך אור על הגישה העסקית של בן משה, גישה שניתן להגדירה במלה אחת - דיסקאונט: אמונה שבתמחור נכון לצרכנים והתנהלות נכונה מול הספקים ניתן להציע לצרכן הצעות זולות ועדיין לגזור רווחים גבוהים.

עופר וקנין

הגישה הזו עשויה להיות משמעותית. לא רק שופרסל, אלא גם כלל ביטוח, סלקום ועוד סדרה ארוכה של חברות שנמצאות תחת קונצרן אי.די.בי עשויות לעבור ביום ראשון לידיו של בן משה. הוא בחן מקרוב את הפעילות של כולן, ומאמין שיוכל להשפיע באופן מהותי על פעילותן הקמעונית.

האפשרויות הטמונות בהשתלטות של בן משה על אי.די.בי גדלות כשבוחנים את פעילות קבוצת האחזקות שלו, אקסטרה, בשוק הגרמני. בחינת הפעילות הזו מבהירה מדוע הוא אינו מוכר בקהילה העסקית של הישראלים בגרמניה, שכן פעילותו של בן משה ייחודית על רקע נטיית הישראלים שפועלים בחו"ל להתקבץ סביב אותו ענף ובאותו מיקום גיאוגרפי. במקרה של גרמניה מדובר בנדל"ן בברלין, העיר שחוותה גאות נדל"נית ניכרת בשנים האחרונות. בן משה לא שם.

באקסטרה מותח בן משה את יכולת התמחור והגבייה שבה התמחה למגוון רחב של מוצרים ושירותים. רבים מהם משיקים לפעילויות של חברות מקבוצת אי.די.בי בישראל. אקסטרה מוכרת ביטוחים מכל הסוגים, החל בביטוחי בריאות וכלה בהבטחת שירותי סיוע במקרה של פיצוץ בבית, שירותי אינטרנט, טלפון קווי וטלפון נייד, עיצוב אתרים, שיווק באינטרנט, אבטחה ברשת, אופטימיזציה למנועי חיפוש, חבילות נופש וטיסות מוזלות, והפעילות המשמעותית ביותר של בן משה כיום - אנרגיה. בתחום זה החברה מציעה לצרכנים פרטיים שירות לא מוכר לישראלים: לרכוש חבילות אנרגיה בהתאם לצורכיהם.

תחום הביטוח של אקסטרה הוא זה שגדל בקצב המהיר ביותר וצפוי לעקוף את תחום האנרגיה בהיקפים שלו. בתחום זה היא עומדת להיכנס לפעילות בבריטניה בקרוב. בנוסף, הקבוצה נמצאת בימים אלה במהלך השקת פעילות כרטיסי אשראי - שוב, תוך שיתוף פעולה עם ענקיות כמו מאסטרקארד.

אקסטרה לא מייצרת באופן עצמאי את מרבית השירותים שהיא מציעה, ועדיין האופרציה שלה מצריכה 1,700 עובדים - אנשי תמיכה, שירות לקוחות, תוכנה ומכירות - והיא ממשיכה לגייס עובדים נוספים בקצב מהיר. היא לא מחזיקה בחברת תעופה, בתחנות כוח או בתאגיד ביטוח. לא סתם פתחנו עם תיאור פעילותה של הרשת הישראלית הקטנה כולל סטור: את המודל של איתור ספקים זולים ותיווך בינם לבין לקוח הקצה ממקסם בן משה בכל התחומים. במלים פשוטות ניתן לקרוא לו "רמי לוי או מיכאל גולן של השוק הגרמני".

המודל הזה מביא לפעילות במתח רווחים נמוך. אין לטעות, אקסטרה היא לא תאגיד ענק. כדי להמחיש את ממדיה, ניתן לומר שפעילות האנרגיה של אקסטרה - החלק המהותי ביותר בהכנסותיה - תסיים את השנה ברווח של 80 מיליון יורו, על רקע מחזור של 1.7 מיליארד יורו. כך שבן משה אולי לא שם את כל כספו בהשקעה באי.די.בי, אבל 600 מיליון השקלים שהפקיד בישראל הם בהחלט השקעה נכבדה מאוד עבורו.

עופר וקנין

נציגי בית המשפט, המשקיעים המוסדיים ובעלי האג"ח הפרטיים של אי.די.בי בדקו את המסמכים שהציג בפניהם בן משה, אבל לא בדקו באופן עצמאי את עסקיו. הם לא שלחו חוקרים פרטיים לגרמניה ולא עשו בדיקת היתכנות (דיו דיליג'נס) לעסקיו. הוא ואדוארדו אלשטיין צפויים לזכות בקונצרן משום שההסדר שהציעו מבטיח כי מיליארד השקלים שהם מזרימים ייכנסו לקופה בשלב הראשון של העסקה. משקל ההבטחות העתידיות שלהם, לעומת זאת, הוא אפסי.

"התרשמתי שהוא מחויב"

בשיחות השבוע עם כל מי שמעורב בהסדר וישב עם הזוכים, חזרה שוב ושוב האמירה שאף אחת מהקבוצות המתמודדות על אי.די.בי אינה קוסמת להם, ושהם היו שמחים לראות את וורן באפט מתמודד. בהתחשב בכך שהדבר לא קרה, בן משה הוא המועדף עליהם. עוד התברר בשיחות אלה, בעיקר עם הגופים המוסדיים, כי לזכות בן משה עמדה העובדה שהם העריכו כי לא יהיה לחוץ כמו הקבוצה המתחרה למשוך דיווידנדים מהר ככל האפשר. בנוסף, עמדו לזכותו הרענון הניהולי שהוא מביא לקבוצה והקלות והמהירות שבהן הזרים כסף לחשבון הנאמנות לטובת ההסדר.

ייתכן שגם הצהרותיו של בן משה על הערך שהוא מעוניין להביא לאזרח הישראלי והדרך החדשה שאליה הוא רוצה להוציא את החברות בקבוצה קרצו להם. כפי שאמר אחד המוסדיים כששאלנו אותו לגבי הרכב שעמו הגיע בן משה לפגישה עמם: "היסטורית, אני יכול להגיד שהיו פה אצלנו הרבה אנשים שבאו עם מכוניות מפוארות ולא החזירו את הכסף. וגם להפך. המתאם עם סוג המכונית קלוש כל כך - אז פשוט הפסקתי לבדוק".

בגופים המוסדיים שעמם הוא נפגש אומרים כי בן משה הרשים את כולם בשליטתו בפרטים האסטרטגיים והנתונים הפיננסיים, הן בקבוצה שלו בגרמניה והן בחברות הבנות של הקבוצה שהוא שואף לרכוש. בעוד שותפו אלשטיין - שנכנס להשקעה בתחילה דרך דנקנר - מודה כיום שהוא עשה זאת ללא בדיקות רבות מתוך אמונה מלאה ביכולותיו של דנקנר, בן משה סומך רק על עצמו.

"הוא בא עם מצגת מסודרת ושמח לפרט את כל הפרטים על הפעילות שלו - משלב ההקמה, איך התפתחו ואיך עשו את הכסף. גם כשאתה יושב על 
אי.די.בי רואים שהוא איש של המון פרטים. הוא קורא הכל ויש לו תשובות לכל. מההתרשמות שלי הוא מבין היטב ויודע לסמן את נקודות החולשה של
אי.די.בי. ההתרשמות שלי היתה שהוא עשה עבודת רקע עצומה לפני שנכנס לזה", אמר בכיר בגוף מוסדי.

"הפגישה אתו היתה מרתקת", אומר פרופ' יהודה כהנא, ממקימי קבוצת תמורות שהוקמה כדי לייצג את מחזיקי האג"ח הפרטיים של אי.די.בי אחזקות. "התרשמתי מאוד מהאיש, מהיכולת העסקית שלו. הוא מצהיר שהוא הבעלים היחיד של הקבוצה שלו והראה מסמכים בנקאיים לגבי היכולת הכספית שלו. הוא הראה גם את המעורבות והידע שלו בכל פרט בעסקים האלה. כך הבנתי איך הוא הגיע להונו הגדול. הוא הרשים אותי כאדם שבקיא בעסק שלו, כמשקיע ריאלי עם מחויבות ארוכת טווח להבריא את העסק ולא למכור אותו הלאה. במסלול הישן כבר נכווינו. למה שנלך בו בפעם השנייה?"

מספר הענפים שבהם קבוצת אי.די.בי היא שחקן דומיננטי - ביטוח, סלולר, קמעונות ונדל"ן - מביא לכך שזהות הזוכה בקבוצה יכולה להשפיע על האזרח הישראלי מכיוונים רבים. אם בן משה הוא אכן כפי שהוא מצייר את עצמו, קמעונאי ששם את יהבו בהנבת ערך כלכלי אמיתי לצרכן הישראלי, הרי שמהלכיו באי.די.בי יכולים לעורר את התחרות במגוון הענפים. לעומת זאת, אם הוא אינו כזה - השתלטותו על קבוצה שגם כיום מחזיקה בתואר "הגדולה במשק הישראלי" לא תשפר את מצבנו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#