החלטת הנושים - צעד אחד קטן בדרך לתיקון שוק ההון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלטת הנושים - צעד אחד קטן בדרך לתיקון שוק ההון

הקשרים של דנקנר בבנקים, בתקשורת ובקרב בעלי החברות הבורסאיות עדיין עומדים לרשותו

56תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

האם המערכת הפיננסית הישראלית העלובה, המנהלת 3 טריליון שקל של הציבור - מהם טריליון שקל בפנסיה - הצליחה סוף סוף להיפטר מאחד ממשמידי הערך הגדולים שידעה? כרגע עדיין כלל לא בטוח אם מי שעומד מאחורי השמדת ערך של עשרות מיליוני שקלים לעצמו, מאות מיליוני שקלים לשותפיו ומיליארדי שקלים לציבור - אכן ימצא עצמו מחוץ למערכת הפיננסית.

נכון, הנושים החליטו על ההצעה הפחות גרועה, שהיא לא ההצעה של נוחי דנקנר ושרשרת שותפיו המוזרים. ואולם, הקשרים של דנקנר בבנקים, אצל פרקליטי הצמרת, בתקשורת, בקרב בעלי החברות הבורסאיות ועם שאר חבריו באלפיון - עדיין עומדים לרשותו. הוא עוד יילחם, יערער, יגייס חברים ובני משפחה שיעשו כותרות ויתראיינו - והכל כדי לא לצאת מהמשרד שמשקיף על תל אביב מלמעלה, לא להחזיר את כלי הרכב היקר שחונה למטה, לא לוותר על הכוח למנות מנהלים ולשחק עם רגולטורים ופוליטקאים, לא להפסיק לעשות עסקות פיננסיות, לא להתנתק מהכותרות המפרגנות בעיתונים, ולהמשיך לקבל משכורת של מאות אלפי שקלים בחודש. האם זה יעבוד לו? נראה שלא.

ההחלטה המאוחרת (מאוד) של הנושים הערב היא צעד אחד קטן בדרך לתיקון שוק ההון. למה קטן? כי בבנקים עדיין יושבים האנשים שאישרו לדנקנר את האשראי העצום, שלא הזיזו אצבע כדי לקבל את הכסף בחזרה, ואפילו לא הצטרפו למהלכים של הנושים האחרים. סלקום שלו יכולה לאיים על אנשים עם חוב של מאות שקלים ולשלוח אליהם גובים מקצועיים, וכלל ביטוח יכולה לטרטר אנשים שרוצים לקבל כסף שמגיע להם - אבל כלפי דנקנר, שחייב לבנקים מאות מיליוני שקלים, הם לא נקטו צעדים ממשיים לגביית החוב; מהלך שמן הסתם היו עושים עם לקוחות אחרים.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

דנקנר ממשיך לחגוג באירועים של האלפיון העליון ולהזמין את מנהלי הבנקים לשמחותיו. ציון קינן, אלי יונס ורקפת רוסק עמינח עדיין מתנהגים עם דנקנר ברכות. גם מנהלי הגופים המוסדיים, שבסופו של דבר הראו לו את הדלת, לא עשו מספיק כדי לשמור על הכסף הציבורי וכדי להגן על העמיתים שלהם.

רויטרס

דנקנר יכול לבוא בטענות רק לעצמו. מאז מאי 2003 כשהשתלט על אי.די.בי - באמצעות הלוואה מבנק לאומי (שמוחזרה מחדש בידי לאומי כשהכשל כבר היה באוויר) ומקרן הפנסיה מבטחים (בסיוע של יו"ר הקרן, שמואל אביטל, שאחר כך קיבל תפקיד ששווה מיליונים באחת מחברות הקבוצה) - הוא עשה את כל המהלכים והטעויות שהביאו בסופו של דבר לנפילתו. הוא נטל חובות של מיליארדי שקלים מהציבור, רק כי זה היה נוח ואיש לא שאל שאלות קשות, והוא עשה עסקות גרועות (שחלקן היו הימורי ענק על כספי הפנסיונרים) ואחרות שפשוט נבעו משיקולים לא כלכליים. היו גם עסקות שנועדו רק כדי לשפר את מצבו על חשבון הציבור.

דנקנר שלט בקבוצת החברות הענקית שלו שלטון יחיד בלי לתת למנהלים והיועצים שלו להוציא גרם של ביקורת כלפיו וכלפי מהלכים שלו. מי שסטה מהשורה נאלץ ללכת הביתה. ההחלטות בחברות התקבלו על ידו כשהדירקטורים הם עציצים או עמוסים בניגודי עניינים. הכל היה מעורבב - אותם מנהלים, אותם יועצים, אותו דובר ניהלו שרשרת חברות עם אינטרסים שונים. רק בשבת האחרונה היתה תצוגת תכלית לכך כשההודעה על מכירת גיוון אימג'ינג, שנועדה לסייע להישרדותו האישית, יצאה לתקשורת עוד לפני שהעניין הובא לדירקטוריונים - למחרת בבוקר.

גם ההתנהלות שלו בשנתיים האחרונות, אחרי שהיה ברור שהוא לא יוכל לפרוע חובות, היתה גרועה. זה לא שלקחו לו את החברה באישון לילה. כולם היו נדיבים עמו. הנושים ובית המשפט איפשרו לו חודשים ארוכים של טיסות מסביב לעולם ופגישות עם רבנים ויהודים עשירים. הוא שוב גרף כותרות על עסקות שלא היו, אבל בפועל הוא לא עשה די כדי להצליח. להפך. הוא הראה שהניהול הכושל אצלו זאת שיטה (יש להניח שכשהוא ייצא מהמשרדים במגדל עזריאלי יתבררו כמה דברים הרבה יותר מעצבנים מהנרות הריחניים של בנימין נתניהו).

הוא הסתבך בחקירה פלילית, מינה מקורב לתפקיד יו"ר כלל ביטוח ואיבד את אהדת שותפיו המקוריים. על השטות של להשאיר את החברה ב"ידיים ציוניות" חתומה אמנם בתו רונה, אבל אלו מסרים שיוצאים מהמשרד בעזריאלי (בדיוק בזמן שנמכרת חברה לאירים, ואחרי חברה שנמכרת לסינים). "שמונה השנים הראשונות היו נפלאות", אמר דנקנר בראיון לערוץ 2, אבל גם מי שנופל מהקומה ה–44 יכול להיות מבסוט ממצבו כשהוא מגיע לקומה החמישית. נראה שעכשיו אנחנו מתקרבים לקומה הראשונה.

מוטי קמחי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#