בני דודים זה לא משפחה

בנק הפועלים: דני דנקנר לא קרוב של נוחי דנקנר

הבנק טוען כי הקשר בין בני הדודים אינו עונה על הגדרת החוק למונח "קרוב", ועל כן דני דנקנר לא היה צריך לפסול עצמו מלשמש יו"ר ועדת האשראי שהעניקה לאי.די.בי פיתוח הלוואה של 750 מיליון שקל - ללא ביטחונות ■ הבנק: "אין מניעה שהבנקים יעמידו הלוואות ואשראי שאינם מובטחים בשעבודים"

סיון איזסקו
סיון איזסקו

בנק הפועלים טוען כי יו"ר הבנק לשעבר, דני דנקנר, לא היה מצוי בניגוד עניינים בעת שאישר בכובעו כיו"ר ועדת האשראי הלוואה בהיקף של 750 מיליון שקל, ללא ביטחונות, לאי.די.בי פיתוח, שבשליטת בן דודו - נוחי דנקנר. זאת, מכיוון שבני דודים אינם נופלים תחת הגדרת חוק החברות למונח קרובי משפחה. על כן טוען הבנק כי הקרבה המשפחתית בין השניים אינה הדוקה דיה בכדי שדני דנקנר ייחשב כמי שהיה לו עניין אישי באישור האשראי.

טענות הבנק, באמצעות עורכי הדין פיני רובין, ירון אלכאווי ורם שחורי, הן בתגובה לבקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בנק הפועלים, בגין הנזקים שנגרמו לכאורה כתוצאה מאישור ההלוואה לאי.די.בי פיתוח. התביעה הוגשה על ידי בעל מניות בבנק, באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש. לטענתם, חברים נוספים בוועדת האשראי של הבנק היו בניגוד עניינים בעת שהצביעו בעד אישור ההלוואה.

ההלוואה ניתנה ב–2007, ובמשך השנים תנאיה עודכנו ומועדי הפירעון נדחו, ועד היום היא טרם נפרעה. ככל הידוע, בנק הפועלים רשום בגינה הפרשה להפסדי אשראי, נוכח כניסתה של אי.די.בי פיתוח להסדר חובות.

ההלוואה זכתה לביקורת גם מצד שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שדן בתיק הסדר החוב. אורנשטיין ציין כי "עסקינן בסכומים אדירים, שמצופה היה כי אלה יגובו בבטוחות הולמות, ולמצער - שעבוד על מניות חברות הבנות או נכסיהן של אלה. בית משפט זה, הדן בהליכי חדלות פירעון, לא נתקל במקרה כה קיצוני, שבו ניתנו אשראים על ידי מוסדות פיננסיים, קל וחומר בסכומים כה ניכרים, ללא כל ביטחונות, מבלי שניתן הסבר לכך, ולא הוצגו החלטות של ועדות האשראי של אותם גורמים, שבהם הוחלט להעמיד את האשראי ללא ביטחונות, ורב הסתום על הנגלה".

נוחי דנקנר (מימין) עם בן דודו דני דנקנרצילום: מוטי קמחי

הבנק טוען כי אין לראות בדני דנקנר כמי ששפעל מתוך עניין אישי באישור ההלוואה לחברה שבשליטת בן דודו, שכן חוק החברות קובע כי עניין אישי מתייחס לקרבת משפחה מדרגה ראשונה. לפי הבנק, נקודת המוצא המשפטית שעליה מבסס המבקש את טענתו גורסת "שדי בקרבת המשפחה (הרחוקה) שבין דני דנקנר לבין נוחי דנקנר כדי להקים לדני דנקנר בהכרח עניין אישי באישור התקשרויות עם חברת פיתוח. אלא שהנחה זו אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת 'העניין האישי' שבחוק החברות. על פי הגדרה זו, עניין אישי של דירקטור כולל גם עניין אישי של 'קרוב'. ואולם, כפי שניתן להעלות, הגדרת המונח 'קרוב' בחוק החברות איננה כולל בן דוד".

עורכי הדין מנור ושמש טוענים בתגובה לטענות אלה כי מלבד היותם בני דודים קיימת בין השניים "מערכת התחשבנות פיננסית אישית ענפה", ועל כן היה לדני דנקנר עניין אישי בטובתו של נוחי דנקנר. בהקשר זה ניתן לציין כי החקירה שניהלה משטרת ישראל נגד דני דנקנר, ושבסופה הוחלט להגיש נגדו כתב אישום, העלתה כי בעת שדני דנקנר כיהן כיו"ר הפועלים הוא ביצע העברות כספיות מחשבונו הפרטי לחשבונם של נוחי ואורלי דנקנר, בכדי לפרוע הלוואה אישית שנטל מהם.

מתגובת בנק הפועלים עולה כי מלבד דני דנקנר, גם עו"ד פנינה דבורין, שהיתה חברה בוועדת האשראי, הצביעה בעד מתן ההלוואה, וזאת אף שבאותה התקופה בעלה היה בקשר עסקי עם חברות התיירות שבשליטת נוחי דנקנר.

"לא נגרם נזק לבנק"

בנק הפועלים טוען כי בניגוד לנטען בבקשה לאישור התביעה הנגזרת - לא נגרם לבנק נזק בפועל בגין ההלוואה. הבנק כותב כי "הנזק שמניח המבקש הוא בבחינת 'ביצה שטרם נולדה', ושבהתאם לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, גם לא תיוולד לעולם". הפועלים מצטט את עמדת אי.די.בי פיתוח, שלפיה בכוחה לפרוע את מלוא התחייבויותיה לנושים וכי סך נכסיה עולה במאות מיליוני שקלים על היקף חובותיה.

הבנק טוען עוד כי בנוסף לאישור פה אחד שניתן בוועדת האשראי של הדירקטוריון, ההלוואה אושרה פה אחד גם בוועדה הדירקטוריונית לעסקות עם אנשים קשורים. זאת, נוכח כהונתה של אירית איזקסון באותה התקופה כחברה בוועדת האשראי, במקביל לחברותה בדירקטוריון אי.די.בי פיתוח.

למרות דברים אלה, בנק הפועלים מתנגד בתוקף לחשיפת הפרוטוקולים של ועדת האשראי שדנה בהלוואה, כי לטענתו חלים על הפרוטוקולים דיני החיסיון הבנקאי.

בהתייחס לביקורת החריפה של השופט אורנשטיין כותב הבנק כי קביעה במסגרת הליך משפטי אחד אינה קבילה כראיה בהליך משפטי אחר: "בנק הפועלים גם אינו מסכים עם הביקורת שנמתחה בהחלטת השופט נגד הבנקים; אינו מסכים עם הטענה המשתמעת כאילו שלא ניתנו ביטחונות כלשהם להבטחת האשראי שהועמד אליו (כאמור, החברה התחייבה לשעבוד שלילי ולתניות פיננסיות שונות); ועומד על דעתו שבנסיבות מתאימות ובמסגרת ניהול הסיכונים הכולל במערכת הבנקאית, אין מניעה שהבנקים יעמידו הלוואות ואשראים שאינם מובטחים בשעבודים בכלל".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ