מסחטת הכספים של הבנקים: כך מונעים מכם לשלם בכרטיס אשראי זול - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסחטת הכספים של הבנקים: כך מונעים מכם לשלם בכרטיס אשראי זול

רשות ההגבלים תחייב את חברות כרטיסי האשראי להפעיל כרטיסי חיוב מיידי ■ המהלך המתוכנן אמור לאפשר לבעלי כרטיסי האשראי להחליט בעת התשלום אם החיוב יהיה דחוי, כמקובל כיום, או מיידי

95תגובות

רשות ההגבלים העסקיים, בראשות דיויד גילה, ובנק ישראל בוחנים את האפשרות לחייב את חברות כרטיסי האשראי בישראל להפעיל "דביט קארד" (כרטיס חיוב) – שיטת חיוב המקובלת בחו"ל אך אינה נהוגה בישראל, ולפיה לקוח המשלם בכרטיס יכול לבחור אם החיוב יהיה מיידי או במועד קבוע אחת לחודש (אשראי).

ברשות ההגבלים רואים בהיעדר דביט קארד כשל חמור של המערכת הפיננסית הישראלית, מאחר שמבחינתם של בתי עסק, עסקות דביט קארד זולות בהרבה מעסקות בכרטיס אשראי, והן מסייעות להם להתחרות ואף להוריד מחירים לצרכנים. ברשות בוחנים אפשרות לחייב את חברות האשראי להנפיק כרטיס שיאפשר ללקוח להחליט בעת התשלום אם החיוב יהיה מיידי או באשראי. זאת בניגוד למצב כיום, שבו חשבון הלקוח מחויב פעם בחודש בצורה מרוכזת.

כרטיסי דביט קארד נפוצים בעולם, בין השאר מאחר שבתי העסק משלמים עליהם עמלות נמוכות בהרבה מעמלות הסליקה של כרטיסי האשראי. בעסקה המבוצעת בדביט קארד הכסף עובר מחשבונו של הלקוח לחשבון של בית העסק באותו הרגע, ומכאן שלבנק ולחברת כרטיסי האשראי אין מרכיב של סיכון ממשי בעסקה. כיום חברות כרטיסי האשראי בישראל לא מציעות לבתי העסק אופציה כזאת, והמשמעות היא שהעמלות הנגבות מבתי העסק גבוהות - 1%–3% מערך העסקות, המניבות לבנקים עמלות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה.

בלומברג

באחרונה פנתה רשות ההגבלים העסקיים לבנקים בניסיון לעמוד על הסיבות להיעדר מערכת סליקה לכרטיסי דביט קארד. הבנקים אמנם הנפיקו מאות אלפי כרטיסי דביט ללקוחותיהם, אך אלה יועדו בעיקר ללקוחות צעירים, לעובדים זרים וללקוחות אחרים שהבנק לא מעוניין להעניק להם אשראי.

הבעיה בישראל לא נעוצה בכרטיסים עצמם, אלא במערכת הסליקה שלהם. כיום חברות כרטיסי האשראי סולקות את כל הכרטיסים על גבי מערכת סליקת כרטיסי האשראי. בהיעדר מערכת נפרדת לסליקת כרטיסי דביט, נוצר מצב אבסורדי שבו בתי עסק מחויבים בעמלות כאילו העסקה בוצעה באשראי, אף שהכסף יוצא מחשבונו של הלקוח במועד ביצוע העסקה. התנהלות זו מבטלת את הערך המוסף של שימוש בדביט קארד, שעיקרו הוזלת העסקה.

עמלה של שקל בודד

שלוש חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל מצויות בשליטת שלושת הבנקים הגדולים: ישראכרט בשליטת בנק הפועלים, לאומי קארד בשליטת בנק לאומי וכאל בשליטת בנק דיסקונט. גם חברת שב"א, המתפעלת את מערכת תקשורת נתונים של חברות כרטיסי האשראי נמצאת בבעלות הבנקים. כלומר, מערכת הבנקאות בישראל שולטת בכל שרשרת הערך בתחום כרטיסי האשראי, החל מהנפקת הכרטיסים ללקוחות הבנקים ועד מערכת הסליקה ובתפעול המערכות הכרוכות בה.

לדברי עו"ד אורי ברעם ממשרד AYR, שכותב בימים אלה עבודת דוקטורט על עמלות בכרטיסי חיוב בהנחייתו של דיויד גילה, "על אף שבכל העולם הדביט קארד הוא כרטיס נפוץ יותר מכרטיסי האשראי גם מבחינת מחזור העסקות וגם מבחינת סכום העסקות, בישראל הכרטיס לא קיים בכלל. הסיבה לכך משולשת.

"הסיבה הראשונה היא שמערכת הבנקאות, המפעילה את כרטיס האשראי, לא מעוניינת להקים לעצמה מערכת מתחרה זולה ויעלה יותר, שתנגוס ברווחים הקרטליסטיים שהבנקים עושים מכרטיסי האשראי - והדו"חות של חברות כרטיסי האשראי מוכיחים זאת. מבחינת הבנקים וחברות כרטיסי האשראי זו תהיה גדיעת הענף שעליו הם יושבים, ולכן הם לא יקימו מערכת דביט קארד - אלא אם כן יחייבו אותם לעשות זאת". לדבריו, בעסקה בסך 1,000 שקל, חברות כרטיסי האשראי גובות עמלה ממוצעת של 20 שקל מבית העסק. אילו מנגנון הדביט קארד היה קיים בישראל, העמלה על העסקה היתה שקל בודד.

הסיבה השנייה היא הרגולציה. "הרגולציה בישראל אוסרת על גופים שאינם בנקים להתחבר לשב"א ולמס"ב (חברת מרכז סליקה בנקאי) ולתפעל מערכת של כרטיסי חיוב. גילה חותר לכך ששב"א תיפתח בפני גופים שאינם בנקים, ותאפשר לחברות לסליקת דביט לתפעל מערכת של כרטיס חיוב. המהלך צפוי להניב שיפור משמעותי בעתיד".

אוליבייה פיטוסי

הסיבה השלישית היא היא מחסום הקופה. למעשה כל כרטיס בנקאי - אשראי או אחר - המאפשר כיום ללקוחות הבנקים לבצע משיכת מזומן בכספומט, יכול לשמש כדביט קארד. לשם כך, על בתי העסק להחליף את קורא כרטיסי האשראי בקופה במכשיר משוכלל יותר, הנפוץ באירופה וארה"ב, שבו הלקוח מזין את סיסמת הכרטיס בעת ביצוע העסקה (במקום חתימה על שובר). הטמעת מכשירים אלה בבתי העסק תאפשר לכל מחזיק בכרטיס אשראי לבצע רכישה תוך חיוב מיידי של החשבון - אם יבחר בכך. בחו"ל מקובל כי לפני העברת כרטיס האשראי בקופת בית העסק שואל המוכר כיצד לחייב את הכרטיס - באשראי (חיוב נדחה) או בחיוב מיידי. בישראל, האפשרות היחידה היא חיוב באשראי.

לדברי ברעם, "בתי עסק חוששים לעשות שינויים במערכות הקופה שלהם ולאפשר לעוד סולק להתחבר לבית העסק כי הם חוששים מבאגים שינתקו אותם ממערכת הסליקה של שב"א, ושב"א תסרב לסייע להם בטענה שהתקלה נוצרה מהתחברות לסולק אחר".

ברעם מסביר כי בארה"ב, מערכת הכספומטים היא זו שהתפתחה למערכת דביט, שכן מדובר במנגנון דומה. בעוד מכשיר הכספומט מחייב את חשבונו של הלקוח ומעביר לידי בעל הכרטיס את המזומן, מערכת הדביט מחייבת את חשבונו אך מעבירה את המזומן ישירות לחשבון בית העסק. "בחו"ל מערכת הכספומטים היא שייצרה את התחרות לוויזה, מאסטרקרד, דייינרס ואמריקן אקספרס. בישראל, למרבה הפלא, מערכת הכספומטים היא בבעלות אותם הבנקים שמפעילים את מערכת כרטיסי האשראי, כך שהמתחרה הפוטנציאלי למערכת כרטיסי האשראי לא קיים. זה מה שנקרא ריכוזיות".

עוד הוא טוען כי "מבחינת בתי העסק, לדביט קארד יש יתרונות אדירים על כרטיס האשראי, המתבטאים בעיקר בכך שהעמלה נמוכה בהרבה - כ–20 סנט, לעומת 1.5%–2% מגובה העסקה. בית העסק מקבל את הכסף באופן מיידי, הוא לא צריך להתקשר בהסכמי ניכיון כדי לקבל את הכסף. הוודאות של העסקה גבוהה יותר ויש פחות מקרים של כשל.

"מבחינה חברתית, היתרון של הדביט הוא היותו אמצעי תשלום יעיל יותר, שחוסך עמלות של תיווך פיננסי. בישראל מתבצעות עסקות בכרטיסי אשראי בכ–200 מיליארד שקל, שאילו בוצעו בדביט, כ–100 אלף בתי עסק בישראל שמכבדים כרטיסי אשראי היו חוסכים 3 מיליארד שקל עמלות בשנה, ולפחות חלק מהם היו מגולגלים לצרכנים בהוזלה של שירותים ומוצרים".

במקביל לבחינה של רשות ההגבלים ובנק ישראל, הצוות שמינתה הממשלה להגבלת השימוש במזומן צפוי להמליץ בעוד כשבועיים על הקמת מערך של כרטיסי חיוב, שיהיו אלטרנטיבה לכרטיסי האשראי. חברי הצוות רואים בפיתוח מערכת תשלומים יעילה, ובה עמלות זולות, תנאי קריטי להפחתת היקף המזומן במשק, שהוא כיום כ–55 מיליארד שקל - מתוכו 49 מיליארד שקל בידי הציבור ו–6 מיליארד שקל בכספות הבנקים. הצוות סבור כי כמויות אלה של כספי מזומן מעודדים כלכלה שחורה המפחיתה את הכנסות המדינה ממסים. מרשות ההגבלים לא נמסרה תגובה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#