האזהרות שלא מופיעות בכריכת התשקיף של אייל גבאי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האזהרות שלא מופיעות בכריכת התשקיף של אייל גבאי

הדו"ח היה צריך לכלול, על כריכתו, אזהרות בנוגע ליכולותיו של דנקנר

39תגובות

נוחי דנקנר, מי שהיה עד כה בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי ומי שנלחם בימים אלה כדי לשמר אותה בסיוע קבוצת משקיעים שאסף, לא היה מרוצה משיקול הדעת של אייל גבאי, המומחה הכלכלי שמינה בית המשפט כדי לפקח על הסדר החוב בקבוצה.

הוא עד כדי כך לא היה מרוצה, שביקש להביע דברים "און־רקורד" ב–TheMarker - מהלך שמיעט מאוד לעשות בעבר. וכך הוא אמר: "לצערי, הדו"ח של אייל גבאי טישטש את הפערים הכלכליים בין שתי ההצעות. אני חושב שהם דרמטיים הרבה יותר גם במקרה שבו לא תושלם עסקת המכירה של כלל ביטוח". מדוע נאמרה ההצהרה כה יוצאת הדופן? כנראה כי מחר מתחילות ההצבעות של נושי אי.די.בי על שתי ההצעות שנמצאות על השולחן - זו של דנקנר וזו של קבוצת אלשטיין, ונוחי רוצה מאוד לזכות. אפילו במחיר של לספק ציטוט ל-TheMarker.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

מדריך // נמאס לכם לשלם 3,000 שקל על סמארטפון? כך תזמינו מכשיר זול מסין

לא רק ביטקוין: המטבעות העתיקים שיניבו לכם רווח של 250%

עופר וקנין

ואולם באופן שדנקנר לא התכוון אליו, ההצהרה שלו נכונה: הדו"ח של גבאי, שמנתח את שתי ההצעות המונחות על השולחן על השלל החלופות שלהן, באמת מטשטש כמה וכמה עובדות מהותיות - ובכך עושה עוול לציבור. בתהליך שנוצר, הדו"ח דומה במידה רבה לתשקיף של הנפקה. הרי ישנם בעלי ניירות ערך בחברה שעומדים לקבל סוג של הצעת רכש לאג"ח שבידיהם, והמסמך הרשמי היחידי שעומד לנגד עיניהם, חוץ מהדו"חות השוטפים של החברה, הוא החוברת של גבאי וההודעות הנוספות שלו מהימים האחרונים.

למנוע מהקוראים לפספס גורמי סיכון

אלא שאם הדו"ח הוא דמוי תשקיף, חסרות בו מאוד, כבר על גבי הכריכה, כמה תיבות אזהרה בולטות באותיות מודגשות - בדיוק כפי שנהוג לעשות בתשקיפים בישראל ובכל העולם, כדי למנוע מהקוראים לפספס את גורמי הסיכון החשובים באמת. לו אייל גבאי היה עובד במחלקת התשקיפים ברשות ניירות ערך, הוא בוודאי היה מוסיף על הכריכה את התיבות הבולטות הבאות:

תיבה ראשונה: "מר נוחי דנקנר, בעל השליטה הקודם ומי שארגן את קבוצת דנקנר־גרנובסקי המתמודדת בתשקיף זה, הוא פושט רגל בפוטנציה החייב למערכת הבנקאים חובות אישיים בהיקף בלתי ידוע, העשויים להסתכם במאות מיליוני שקלים. לפיכך, בהתאם לעדויות ולמחקרים אקדמיים על התנהלותם של בעלי שליטה שהם בעלי חובות אישיים גבוהים, קיים חשש כי מר דנקנר ינסה להשפיע על ניהול עסקי הקבוצה באופן שיסייע לו לשרת את חובותיו האישיים, גם אם החלטות אלה לא תואמות את האינטרס העסקי של הקבוצה וחברות הבנות שלה".

תיבה שניה: "מר נוחי דנקנר, בעל השליטה הקודם ומי שאירגן את קבוצת דנקנר־גרנובסקי המתמודדת בתשקיף זה, הוא זה שהביא שאת הקבוצה למצבה הנוכחי, שבו אינה מסוגלת לשרת את חובותיה במועדים שנקבעו. כך התברר שהחברה מייצרת רווחים בשווקים בעלי אופי מונופוליסטי, אך ברגע שכמה מהם נפתחו לתחרות, מצב הקבוצה הידרדר במהירות. על רקע העובדה שייתכן כי שווקים נוספים ייפתחו לתחרות בעתיד, על המשקיעים לשקול את ניסיונו הניהולי של ראש הקבוצה ואת שיקול דעתו".

עופר וקנין

תיבה שלישית: "אף שכמה בעלי שליטה בקבוצת דנקנר־גרנובסקי, ובמיוחד מר נוחי דנקנר, חייבים לבנקים, בהם בנק הפועלים ובנק לאומי, סכומים גדולים בגין הלוואות שהועמדו בעבר לצורך רכישת מניות אי.די.בי, עדיין לא החלו הבנקים בגביית חובות אלה. לא ידוע מדוע בחרו שלא לעשות כך, ושיקוליהם בהחלטה זו אינם ברורים. ייתכן כי החלטותיהם חורגות מנוהלי העבודה השוטפים שנהוגים בכל בנק ובנק. לפיכך, ייתכן כי בעתיד יידרשו הבנקים לחלט את זכויות דנקנר ואחרים באי.די.בי, וכמו כן ייתכן כי התנהלות הבנקים בעניין תיחקר על ידי המפקח על הבנקים או על ידי ועדות הביקורת הפנימיות שלהם. כך, לא בלתי נמנע כי ממצאי חקירות אלה יקרינו לרעה על בעלי השליטה, על בעלי מניותיה ובעלי החוב שלה".

תיבה רביעית: "עסקת כלל: גורמים יודעי דבר, המצויים בעולם העסקים בסין, העריכו כי הסיכוי להשלמת עסקת המכירה של חברת כלל ביטוח לגורם הסיני שצוין בהודעות החברה לבורסה, אפסיים. הגורמים ציינו שמעטים בסין שמעו על הרוכש, ולפיכך ממליצים למשקיעים להתעלם מחלופות אלה".

תיבה חמישית: "שותפים בקבוצת השליטה של מר דנקנר בעשור האחרון הרבו לבצע עסקות עם חברות בנות של אי.די.בי, ולמנות אנשי שלומם לתפקידים בכירים. עסקות בעלי עניין במהותן שראויות לציון בעניין זה, כוללות את רכישות ישראייר ו"מעריב". על המשקיעים בחברה לקחת בחשבון שדנקנר ושותפיו החדשים עשויים לחזור לדפוס פעולה זה, יפעלו לבצע עסקות בעלי עניין וימנו עצמם או מקורבים להם לתפקידי מפתח".

תיבה שישית: "מבנה העסקה שמציעה קבוצת דנקנר־גרנובסקי, כמו זו של קבוצת אלשטיין, יוצר חברת פירמידה בעלת מספר רב מאוד של שכבות. כנסת ישראל והוועדות שלה סיכמו באחרונה עבודת חקיקה מורכבת, להלן חוק הריכוזיות, האוסרת קיומן של חברות פירמידה ציבוריות בעלות מספר רב של שכבות. על המשקיעים לקחת בחשבון שמבנה הקבוצות המציעות נוגד את רוח החוק ואת מהותו. לא ברור אם החוק, שעדיין לא פורסם ברשומות, תקף לגבי הקבוצה".

תיבה שביעית: "בכל אחת משתי הקבוצות - זו של דנקנר־גרנובסקי וזו של אלשטיין - אין מידע רב ואין ודאות לגבי מקור הכספים של המציעים ו/או מצבם הפיננסי של כל אחד מהם. על המשקיעים לקחת בחשבון כי ייתכן שהמציעים - חלקם או רובם - נטלו הלוואות ואשראים מול מממנים ונותני אשראי שלא נחשפו. כמו כן, לא ידוע אם החברים בקבוצות המציעות הגיעו להסדרים, בכתב או בעל פה, עם נותני האשראי והמלווים, ככל שישנם כאלה, ומה טיבם של הסכמים אלה. להסכמים אלה, ככל שנכרתו, תיתכן השפעה ואולי אף מהותית על ניהול קבוצת אי.די.בי בעתיד".

ישראל ברדוגו

תיבה שמינית: "נגד אחד מחברי קבוצות המציעים, מר נוחי דנקנר, התקיימה בשנה האחרונה חקירה של רשות ניירות ערך, בחשד להשפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך, בהקשר להנפקה של החברה שאותה מציע מר דנקנר לרכוש. ההצעה הועברה על ידי רשות ניירות ערך לפרקליטות עם המלצה להעמדה לדין של המעורבים. החלטת הפרקליטות עדיין לא פורסמה".

ואיפה המשקיעים הרציניים?

דווקא ביום של תחילת ההצבעות, אפילו אם גבאי היה מפרסם מסמך ברור בהרבה, שמבליט את הבעיות והסיכונים בהצעות של שתי הקבוצות המתחרות על אי.די.בי, אי אפשר שלא להרגיש תחושת החמצה מכל התהליך ומההצעות שבסופו של דבר הגיעו לשולחן. לנושים שצריכים להצביע היום ברור, ואת זה הדו"ח של גבאי דווקא מבהיר היטב, כי מדובר בהצעות של קבוצות מעוטות יכולות פיננסיות, ושהן כוללות שורה ארוכה של התניות וספקות לגבי השלמה מלאה של העסקה בתנאים המוצעים.

מדוע? הרי הנכסים הנמכרים כוללים, במורד הפירמידה, כמה מהחברות הגדולות והרווחיות בישראל, כמו שופרסל, סלקום, כלל ביטוח ונכסי נדל"ן רבים. מדוע לא הגיעו לשולחן של השופט איתן אורנשטיין הצעות מאנשים רציניים? מדוע לא הגיעו הצעות של קרנות השקעה בינלאומיות? מדוע אין הצעות של גורמים בדירוג אשראי AAA, וכל מה שקיבלנו הוא הצעות של גופים בדירוג CCC במקרה הטוב?

אין תשובה מוסמכת לשאלות המטרידות האלה. מה שברור הוא שכל התהליך לא נוהל במטרה למשוך ולהביא משקיעים רציניים, או כדי לפתוח דף חדש 
לאי.די.בי. אורנשטיין לא באמת קיים מכרז. לא נפתח חדר מידע. לא נשכרו שירותיהם של בנקאים להשקעות בינלאומיים, כפי שמקובל. במשך שנה התעסקו הצדדים עם אינספור התכתשויות, תכסיסים וספינים. הרוב היה משפטי ומקרי, כשאנשי אי.די.בי וקבוצת דנקנר עושים כל שביכולתם כדי למנוע מהתהליך להפוך למכרז הוגן, וכדי להניא אחרים מלהגיש הצעות.

כמה מוזר וכמה מקרי יכול להיות שההצעה היחידה שעומדת מול זו של דנקנר היא דווקא הצעת השותף עד לאחרונה, אדוארדו אלשטיין? בדיעבד, מתברר שוב שהדרך הנכונה והנקייה מבחינה ציבורית לחברות חדלות פירעון היא פשוטה: לא הסדר חוב, לא תספורת ובוודאי שלא הסדר עם בעלי השליטה הקיימים. מרגע שהוכח שבעלי השליטה לא יכולים לשלם את חובם, עליהם להעביר את המפתחות לבית המשפט, כדי שזה ימכור את החברה במכרז שקוף ומסודר, לכל המרבה במחיר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#