כיס אוויר: העיתוי הטוב של שקדי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיס אוויר: העיתוי הטוב של שקדי

יורשו בתפקיד יידרש להתמודד עם סביבה תחרותית ושמיים פתוחים הרבה יותר

9תגובות

עיתוי הפרישה של מנהלים בכירים משפיע במידה לא קטנה על האופן שבו תיזכר כהונתם. אליעזר שקדי, מנכ"ל אל על, היטיב לבחור את מועד פרישתו. חברת התעופה רשמה שיא של 58 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2013 ורווח מצטבר של 29 מיליון דולר בינואר־ספטמבר 2013.

רווחי 2013 איפשרו לשקדי להציג רווח מצטבר של 45 מיליון דולר מאז נכנס לתפקידו בינואר 2010, ולאחר שב–2011 ו–2012 ספגה אל על הפסד מצטבר של 68 מיליון דולר.

עיתוי הפרישה של שקדי מוצלח גם מפני שיורשו בתפקיד יידרש להתמודד עם סביבה עסקית תחרותית הרבה יותר, כשרפורמת השמים הפתוחים תיושם במלואה, החל במחצית 2014 וביתר שאת ב-2015 ,ומספרן של חברות לואו קוסט שיפעלו בשוק התעופה יגדל משמעותית - וישפיעו מהותית לרעה על רמת המחירים, רווחיה ותזרים המזומנים של החברה.

שקדי קטף בינתיים חלק מהפיצוי שהסכימה הממשלה לתת לחברות התעופה המקומיות בתמורה לפתיחת השמים, כמו הגדלת השתתפותה בהוצאות הביטחון של החברה - שהסתכמו ב–41 מיליון דולר ב–2010 - מ–60% ל–97.5%. עם יישומה המלא של רפורמת השמים הפתוחים, ההחלטה שווה לאל על 40 מיליון דולר בשנה במשך שש שנים (2018–2013), כלומר קרוב לרבע מיליארד דולר.

עופר וקנין

הישגים אחרים של שקדי הם חידוש צי המטוסים באמצעות רכישת שמונה מטוסים מסוג בואינג 737-900 בעלות של 380 מיליון דולר, ובאמצעות מימון שהתקבל בערבות הבנק של ממשלת ארה"ב לביטוחי סיכוני סחר חוץ; סגירת ציי מטוסים ותיקים ובעלי תצרוכת דלק גדולה יחסית כמו בואינג 767-200; ופתיחת זרוע לואו קוסט במותג Up כחלק מגידול מהיר במכירה הישירה של כרטיסים באמצעות האינטרנט, שמקטינה ב–5% את הוצאות המכירה של החברה.

הכישלון העיקרי של שקדי הוא אי ההצלחה לחתום על הסכם עבודה קיבוצי חדש שיתאים את תנאי השכר בחברה למציאות החדשה שנוצרה בשנים האחרונות בשוק התעופה ולתחרות, שרק תחריף. כישלון זה היה הגורם העיקרי לנסיגתה של קרן פימי מהעסקה לרכישת השליטה באל על לפני חודשיים. שקדי עצמו אמר כי יש שלוש קבוצות רציניות שמתעניינות ברכישת השליטה באל על והביע אופטימיות בנוגע לסיכוייה של עסקה זו, אך הוא עצמו העדיף לפרוש בנימוק ש"מיצה את עצמו". מה עומד מאחורי הנימוק הכללי והלא ממש מאיר עיניים הזה? כנראה כמה שיקולים אישיים ששקדי לא ישמח לחלוק עם הציבור - ואולי גם התחושה שבמבנה הנוכחי של החברה, ובעיקר תחת השליטה העיקשת של ועדי עובדים מיליטנטיים, קשה יהיה להוביל את החברה להישגים משמעותיים נוספים.

אפשר לנחש גם ששקדי קץ בדיונים עם רשות התעופה האזרחית, שמקפידה לתת עדיפות לחברות זרות, כשהבולטת ביניהן היא טורקיש איירליינס, על פני שלוש חברות התעופה המקומיות בנימוקים תמוהים; או ברשות ההגבלים העסקיים, שמונעת מיזוג מתבקש בין שלוש חברות התעופה המקומיות, או לפחות ישראייר ואל על.

אין צורך לרחם אמנם על שקדי. הוא יוצא מהחברה לאחר שהרוויח בין 2010 ל–2012 שכר בסכום של 8.6 מיליון שקל ומענק של 11.4 מיליון שקל, שממנו הפריש 7.7 מיליון שקל לקרן מצוינות של עובדי אל על. כך שבסך הכל זכה שקדי לשכר בעלות כוללת של 12.3 מיליון שקל. שקדי גם יקבל מצנח זהב בדמות תשלום של 12 משכורות בתוספת מענק פרישה של ארבע משכורות, כלומר 1.84 מיליון שקל.

עזיבתו של שקדי תלווה בריטואל ציבורי בנושא שכרו, שהמבנה שלו נקבע מזמן וחוזר על עצמו כל אימת שמנכ"ל אל על פורש מתפקידו. הטיעון המרכזי יהיה מן הסתם משהו מהסגנון הבא: "בא, לקח מיליונים השאיר חברה דפוקה ועבר הלאה". כך היה עם חיים רומנו, כך קורה עם שקדי וכך יהיה כנראה עם מחליפו . קשה להאמין שמישהו יבדוק ברצינות את האפשרות שאל על היא חברה גרועה לא רק ואולי לא בעיקר בגלל המנכ"לים שבאים והולכים, אלא בגלל מי שנשאר בה ונצמד לעטיניה במשך עשרות שנים, למשל חלק מעובדי החברה, שדואגים לכך שאל על תישאר חברה ענייה, שמחזרת אחרי רוכשים פוטנציאליים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#