האוזר: "כלכלה טייקונית מחייבת להגדיר מחדש את גבולות הכלכלה החופשית"

יו"ר רשות ני"ע בכנס בקריה האקדמית קריית אונו: "הון אנושי רב ערך שהוא נכס ראשון במעלה של מדינת ישראל הולך לאיבוד עם תרבות האקזיט לחו"ל שעושים היזמים"

ערן אזרן
ערן אזרן

"כלכלה קרטלית וטייקונית היתה מחייבת גם את אדם סמית' להגדיר מחדש את גבולות הכלכלה החופשית ולטעון שייתכן שיש להגבילם במידה זו או אחרת", כך אמר היום (ג') יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר בכנס בנושא שוק ההון ורגולציה שנערף היום בקריה האקדמית קריית אונו.

"אצל אדם סמית העולם היה פשוט. סמית' התייחס לכלכלה המודרנית, ככזו המופעלת בידי שחקנים קטנים יחסית", המשיך האוזר. "כאן העניינים מתחילים להסתבך. מה עם שחקנים גדולים? מה עם בעלי שליטה? האם המשמעות של היד הנעלמה של סמית' היא היעדר צורך בהתערבות ממשלתית לפיקוח על שוקי ההון?", תהה האוזר.
"בכל מה שנוגע להתנהלות החברות והמשקיעים בעולם מורכב - אין ספק שזה לא העולם הנאיבי של סמית'. ההנחה הבסיסית בכלכלה היא ששוק ההון תורם לרווחתם של המשקיעים כל זמן שהמנהלים ושבעלי השליטה פועלים לרווחתם של כלל בעלי המניות. ההנחה הזו עומדת היום למבחן".

האוזר הזכיר את דבריו של הטייקון גורדון גקו מהסרט 'וול סטריט': What's worth doing is worth doing money", המדגימים את הבעייתיות של שוק חופשי לגמרי, כדוגמא לחשיבותה של הרגולציה. "על רקע זה, האתגר של כלל הרגולטורים, ושל רשות ני"ע בפרט, צריך להיות שמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים; שמירה של שוק הון הוגן ויעיל; ועידוד יצירת הון לטובת המשק הכלכלי, הצרכנים והמשקיעים".

כתבות נוספות באתר TheMarker

 ■ הערוצים המסחריים בישראל: יותר מדי מטרות ציבוריות, פחות מדי כסף

"עסק ללא אבטחה שיתרחש בו פיגוע - יפשוט את הרגל"

פרופ' שמואל האוזר, היום, בכנס בקריה האקדמית קריית אונוצילום: אריאל שרוסטר

האוזר הדגיש כי לצורך יישום הדברים יש צורך בשיתוף פעולה בין כל השחקנים בשוק ההון. "יש צורך לשינוי תפיסה אצל החברות, היזמים ובעלי השליטה", אמר. "בעלי מניות מיעוט הם שותפים, דירקטורים צריכים להפגין עצמאות, חברות להפחית מינופים, לחלק דיווידנדים מרווחים כלכליים ולא ממניפולציות חשבונאיות, לקשור שכר לתוצאות עסקיות וכן הלאה.

"יש צורך לשינוי תפיסה גם בקרב הרגולטורים. רגולציה חסרה בעייתית למשקיעים. רגולציה עודפת מעיקה על הפעילות העסקית של החברות. גם הגופים המוסדיים צריכים לשאת באחריותם כמנהלי כספי אחרים ולהיות אקטיבים ככל שניתן בקבלת ההחלטות בחברות בהן הם החליטו להשקיע, בפרט כשזה נוגע לשימוש בחובתם לשמור על בעלי מניות המיעוט; וזאת בשעה שעל הממשלה והכנסת להימנע מחקיקה שמשמעותה רגולציית יתר".

מעודדים חברות היי-טק

נושא שני אליו התייחס האוזר היה המלצותיה של ועדת אורגד-שטרית בך ("ועדת המו"פ") להנגשת שוק ההון לחברות היי-טק המקומיות. הוועדה המליצה, בין היתר על מתן תמריצי מס וערבויות ממשלתיות לחברות היי-טק; יצירת מדד "טק עילית", דיווח באנגלית, הקלות בממשל תאגידי; עידוד אנליזה, עריכת דו"חות כספיים לפי כללי חשבונאות אמריקאיים; ורישום למסחר של קרנות הון סיכון במודל של קרנות נאמנות.
"אני מייחס חשיבות רבה להמלצות של הוועדה", אמר האוזר. "הסיבה העיקרית לכך, היא העובדה שהון אנושי רב-ערך, שהוא נכס ראשון במעלה של מדינת ישראל, הולך לאיבוד עם תרבות האקזיט לחו"ל שעושים היזמים. הדיון מחייב את הממשלה להתגייסות לפתרון דחוף של הבעיה.

"בתקופה האחרונה גייסו 9 חברות הון בנסדא"ק בארה"ב. המשמעות היא, העברת פעילות עסקית לחו"ל, אובדן אפשרי של הון אנושי רב-ערך, פגיעה בתרומה לתעסוקה ולצמיחה בישראל. אני סבור שהעברת הפעילות העסקית של חברות היי-טק לחו"ל היא בבחינת אובדן דרך של המשק הכלכלי. לפיכך, אני סבור שכולם צריכים להירתם בדחיפות לפתרון הבעיה".

"רגלוציה חזקה ואכיפה חכמה"

בהמשך דבריו ניסה האוזר לענות על השאלה האם הרגולציה הפכה אגרסיבית מידי בעקבות משבר 2008. לדבריו, "האתגר הרגולטורי היום הוא למצוא את שיווי המשקל בין עודף למחסור ברגולציה. יש טענות שעולות שאנחנו 'הגזמנו'. ככל שזה נוגע לאמון בשוק ההון – צריך רגולציה חזקה. עם זאת, נראה שיש צורך במציאת סדר רגולטורי מעודכן עם נקודת שיווי משקל חדשה.

"אנחנו זקוקים לרגולציה חזקה ואכיפה חכמה, מידתית, שמתמקדת במהות ולא דווקנות משפטית, מוכוונת צמיחה בתעשייה ובכלכלה הישראלית. בין השאר, הרגולציה צריכה להיות מבוססת אסטרטגיה לטווח ארוך שתכליתה הפיכת שוק ההון והבורסה בישראל למרכז פיננסי בינלאומי.

"הממצאים האמפיריים בספרות הכלכלית מעידים שבמדינות שדואגות להגן על המשקיעים יש שוקי מניות טובים יותר, יותר חברות ציבוריות, יותר הנפקות של חברות חדשות ושוקי חוב גדולים יותר מאשר במדינות שאינן דואגות להגן על המשקיעים. לכל אלה תרומה מובהקת לצמיחה כלכלית. על רקע זה נראה לי שהאתגר הרגולטורי בעת הזו הוא מציאת נקודת שיווי משקל חדשה בין הרצון להגן על המשקיעים לבין הרצון לא לפגוע בסקטור העסקי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ