"בניגוד לראשית העשור הקודם - הפעם חברות הטכנולוגיה הן אמיתיות"

לן רוזן, מנכ"ל ברקליס בישראל, אופטימי: "כיום קל יותר לשכנע את המוסדיים האמריקאים להשקיע בחברות ישראליות - האמריקאים מרגישים בבית בקרית עתידים ■ "אני כבר 20 שנה בתחום הבנקאות להשקעות, ומעולם לא ראיתי כמות כזו של חדשנות המגיעה מישראל"

אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר טייג

"שוק ההנפקות רותח" - כך מצהיר בפתח הראיון עמו לן רוזן, המנהל את פעילות בנק ההשקעות ברקליס בישראל. רוזן צודק. לאחר שנים שבהן חברות טכנולוגיה ישראליות לא ראו את שוק ההנפקות כאופציה לאקזיט, האווירה משתנה בחודשים האחרונים. היצע הכסף הזול והצלחת הנפקות מתוקשרות כמו אלה של טוויטר, לינקדאין, ובסופו של דבר גם פייסבוק, תורמים לגל ענק של השקעות בתחומי הטכנולוגיה האופנתיים - רשתות חברתיות, פרסום דיגיטלי, סייבר.

בנקאי ההשקעות משחקים תפקיד חשוב בהתעוררות הזאת. הם מנסים לרכוב על הגל ולהביא לציבור כמה שיותר נכסים מסוג זה - ואם אפשר, עדיף מוקדם ככל הניתן, לפני שחלון ההנפקות יסגר. בימים אלה מסתובבים בישראל נציגים של מרבית בנקי ההשקעות הגדולים בעולם. כמתווכים פיננסיים, הם נפגשים עם שני הצדדים: עם החברות הצעירות השוקלות הנפקה, ועם הגופים המוסדיים הישראליים, בתקווה שאלה יסכימו סוף-סוף לקחת חלק פעיל יותר בסצנת הטכנולוגיה המקומית.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

רגשות מעורבים באופיס דיפו: עובדי החנויות מרוצים, הבכירים חוששים

גיא רולניק, מייסד TheMarker - חתן פרס סוקולוב על מפעל חיים ל-2013

לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראלצילום: אייל טואג

"יש פוטנציאל לתקופה טובה בתחומי ההיי-טק ומדעי החיים", אומר רוזן, שהוא אחד הבנקאים הוותיקים הפועלים בישראל - הוא החל בליהמן ברדרס, שהיה פעיל בישראל עד קריסתו בשנת 2008, והמשיך בברקליס הבריטי, שרכש את מה שנשאר מפעילות ליהמן. "כיום, יש הרבה הון הפנוי להשקעות מסוג זה. ברור שקיימת אפשרות שהכל יתהפך במהירות, אבל אם נשים בצד את הפרנויות ונסתכל על המציאות, נראה הרבה נתונים כלכליים חיוביים שדוחפים קדימה את שוק המניות: המקורות הנזילים של החברות הגדולות, הריבית הנמוכה והמשך הזרמות המזומן של הבנק הפדרלי לשווקים.

"מחירי המניות הגבוהים מעודדים את התיאבון לעסקות מיזוגים ורכישות ולהנפקות ראשונות. כל זה מייצר הזדמנויות שלא היו בעבר. אכן, היינו כבר במצבים שבהם כל זה נעצר, אך המגמה שאחנו רואים כיום היא חזקה מאוד. אנחנו מאמינים שהשוק ימשיך לצמוח - אולי בקצב נמוך מבעבר, אך עדיין בקצב מספק. אני כבר 20 שנה בתחום הבנקאות להשקעות, ומעולם לא ראיתי כמות כזו של חדשנות המגיעה מישראל. יש פוטנציאל לתקופה טובה עבור התחום הטכנולוגיה המקומי. אנחנו ניתן לחברות את האפשרות להנפיק, ואני מקווה שהן ינצלו זאת".

כיצד המצב כיום שונה ממה שראינו בעבר?

"אני לא שומע כיום את המלה בועה. נכון שחלק מהמניות שהונפקו קפצו מאוד בזמן ההנפקה, מה שמזכיר את תוקפת הבועה של ראשית העשור הקודם, אך כיום בניגוד לעבר החברות הן אמתיות. הבנקאים הסיקו את המסקנות, והם לא מנפיקים יותר חברות שמתבססות רק על רעיון. החברות מונפקות כיום במחירים שאינם מופקעים. תבדוק את מרבית הנפקות האינטרנט של השנה או השנתיים האחרונות ותראה שמרביתן רשמו תשואה חיובית מאז שהונפקו. לא מדובר בעליות שערים משוגעות, אלא בתשואות הגיוניות. זה אומר שהחתמים תימחרו את ההנפקות באופן הגיוני".

"לא דוחפים להנפקות"

רוזן זהיר בהתייחסו להנפקות בולטות כמו זו של טוויטר - המסתמנת לפי שעה כהצלחה לאחר שזינקה בכ-58% ממחיר הנפקה מאז החלה להיסחר בתחילת החודש. "מדי פעם יש עסקות ענק שמניעות את השוק", הוא אומר. "הנפקת פייסבוק, למשל, היתה אחת מהן. אם היא הייתה מצליחה יותר, ייתכן שהיינו רואים יותר הנפקות של חברות אינטרנט ב-2012 ו-2013. הנפקת טוויטר היא ללא ספק העסקה הגדולה של השנה, והצלחתה עד כה תעוזר לגל ההנפקות הבא", אומר רוזן. עם זאת, הוא לא צופה הנפקות נוספות בסדר גודל של טוויטר ופייסבוק שיתלדקו עוד את שוק ההנפקות בטווח הקרוב.

להערכת רוזן, יש בישראל יותר מעשר חברות המתאימות להנפקה ורישום למסחר בנאסד"ק.

"החדשנות הישראלית חזקה מאוד", הוא אומר. "העובדה שכל החברות הרב-לאומיות פועלות בישראל, ומחפשות כאן השקעות מצביעה על כך. זה זמן מצוין להיות קרן הון סיכון בישראל. הם פוגשים את כל היזמים, והם מושקעים בתחומים החמים - כמו ביג דאטה, ענן, סייבר, אינטרנט ורשתות חברתיות. כל התחומים האלה יוצרים תור זהב חדש", אומר רוזן. הוא מציין גם את תחום הפרסום הדיגיטלי (AdTech), כתחום חזק שבו פעילות בישראל כמה חברות בעלות הכנסות שנתיות של יותר מ-100 מיליון דולר.

האם אתם מעודדים חברות ללכת להנפקות?

"יש סיבות לצאת להנפקה, ויש סיבות שלא לעשות זאת. אנחנו רואים עצמנו כיועצים של החברות. אנחנו לא דוחפים ל-IPO (הנפקות ראשונות לציבור), אלא מייעצים. חברות יכולות להיעזר בהנפקה כדי לגייס כסף ולהשקיע בהמשך צמיחתן. הרבה ספקים ולקוחות מעדיפים לעבוד מול חברות ציבוריות בשל השקיפות שלהן. כמו כן, בעלי המניות מקבלים נזילות, מה שמאפשר להם לבצע אקזיט. אלא שכאמור, הנפקה אינה תמיד הדבר הנכון. אנחנו תמיד אומרים לחברות - אם תתקשו לעמוד בתחזיות ובצמיחה רבעונית יציבה, המשקיעים לא יהיו סלחניים, כך שעליכם לשקול אם להנפיק".

איפה אתה ממליץ לחבורת להנפיק ולהירשם למסחר?

"נאסד"ק ובורסת ניו יורק (NYSE) הן המקום הטבעי עבור חברות טכנולוגיה. בשוק האמריקאי יש הערכה מאוד גדולה לחדשנות הישראלית. כיום קל יותר מבעבר לשכנע משקיע מוסדי אמריקאי להשקיע בחברות ישראליות. חברות הטכנולוגיה הישראליות נבנות מלכתחילה עם מנטליות עסקית אמריקאית ומעדיפות לפנות דבר ראשון לשוק האמריקאי בחיפוש אחר לקוחות. משקיעים אמריקאים שבאים לביקור בקרית עתידים, מרגישים בבית. אם בעבר חברות ישראליות נאלצו להיסחר בדיסקאונט בהשוואה למתחרות אמריקאיות, כיום אין יותר דיסקאונט, והישראליות נסחרות לפי מכפילים דומים למקובל בתעשייה".

באשר לבורסה הישראלית אומר רוזן כי תהליכים אלה פגעו ביכולת שלה להציע אלטרנטיבה לחברות המבקשות לגייס הון. "זה פוגע בבורסה המקומית, שלא התפתחה כפי שהייתה צריכה להתפתח. לא נוצרה כאן עדיין סביבה היכולה לתמוך במסחר בחברות כאלה", הוא אומר.

"המוסדיים הישראלים משתתפים יותר"

סניף של ברקליסצילום: אי-אף-פי

כשרוזן נדרש לחולשות של הגופים המוסדיים הישראליים, נראה שהוא לא מרגיש בנוח - שכן משקיעים אלה הם למעשה הלקוחות הגדולים של בנקי השקעות כמו ברקליס. "קרנות ההון סיכון הישראליות הביאו הרבה כסף ממוסדיים זרים", הוא אומר. "אני חושב שהמוסדיים הישראליים לא משקיעים מספיק בהון סיכון. נכון שמדובר בהשקעות בעלות פרופיל גבוה, ולכן צריך לעשות זאת בפרופורציות הנכונות.

"עם זאת, אנחנו רואים שינוי בשנים האחרונות. המוסדיים הישראליים משתתפים יותר בהנפקות של חברות ישראליות. בעבר פחדנו שהם ימהרו למכור את המניות כדי לנצל את הדיסקאונט של מחיר ההנפקה. ניתן להגיד כיום שהמוסדיים הישראליים ממשיכים להחזיק את המניות, בדומה למוסדיים הזרים. בעקבות זאת, ובעקבות העלייה בהשקעות שמבצעים המוסדיים במניות זרות, אנחנו רוצים להתחיל ולשווק הנפקות גלובליות בקרב המוסדיים הישראליים".

האם למוסדיים בישראל יש את הידע הנדרש כדי להשקיע בהנפקות ובחברות טכנולוגיה?

"נכון שהמוסדיים צריכים לפתח יותר יכולות בתחומים האלה, אך זה כבר קורה. חברות הטכנולוגיה הישראליות הן סוג של גשר. המוסדיים שמשקיעים במלנוקס הישראלית לומדים את התחום שבו היא פועלת, וממשיכים אחר כך להשקיע גם בחברות נוספות מאותו תחום טכנולוגי".

האם לדעתך המוסדיים הישראליים מחזיקים מניות טכנלוגיה גלובלית כמו אפל ופייסבוק?

"יתכן שחלקם מחזיקים מניות מסוג זה, אך עדיין החלק של מניות מחו"ל הוא קטן יחסית. חשבנו שהם יחזיקו יותר בשלב זה. אני מניח שהם מגדילים את אחזקותיהם במניות זרות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום