מקטרים על יוקר המחיה ויוצאים לסופ"ש של קניות בניו יורק

ולמה מדדו כמה ישראלים ביום חם במיוחד ביגוד תרמי לאפס מעלות?

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ביום שישי בצהריים היה חם מאוד באזור המרכז, במיוחד כשמסתכלים בלוח השנה ומגלים שסוף נובמבר מתקדם במהירות. בצהרי היום הטמפרטורה בצל היתה 24 מעלות, ובשמש כדאי היה להפעיל מזגן במכונית. אולם במחסן קטן באזור מסחר/תעשייה בפאתי תל אביב עסקו כמה ישראלים בפעילות המיועדת למזג אוויר שונה בתכלית: הם מדדו במרץ ביגוד תרמי תחתון ועליון. ולשם מה לישראלים ביגוד תרמי לאפס מעלות פלוס מינוס, כשבחוץ אפשר להשתזף בבגד ים?

האם הם משתתפים במשלחות מחקר בהרים? או שמא בכוונתם לצלוח את הטונדרה הסיבירית? לא. הם יוצאים למסע הציד הנחשק ביותר: קניות בסוף השבוע של יום שישי השחור בניו יורק. ובניו יורק, כידוע, מסתובבים בסוף נובמבר דובי קוטב או לפחות רוחות קרות מאוד, ואולי אפילו כמה פתיתי שלג.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אפל אישרה: נרכוש את פריימסנס הישראלית תמורת 350 מיליון דולר

ליהנות משני העולמות // גם להוריד את הילד בגן 
וגם לקרוע את הכביש

קדחת הקניות. קונים וזורקיםצילום: © Simon Marcus/Corbis

מנין יש לישראלים הנמקים תחת יוקר המחיה המקומי כסף לנסוע לסוף שבוע של קניות - ולא סתם בלונדון, אלא בניו יורק? האם מדובר בכמה בני מזל שזכו בלוטו, או שמא נצפו באותו מחסן ציוד קמפינג ציפורים נדירות המשתייכות לאלפיון העליון? לא, הם נראו כבני אדם רגילים בתכלית. והם לא היו היחידים. חפשו בפיד שלכם בפייסבוק ותגלו בני משפחה ממוצעי הכנסה בתכלית מצטלמים בכניסה לבארני'ז ולמייסי'ז, מציגים את שקיות הטובין כמו מגישת טלוויזיה אמריקאית שמציגה לראווה את רעמת האריה שצדה זה עתה, רק בלי הריקושטים מלאי השנאה.

האנשים האלה - ורובנו ביניהם - שייכים למעמד הצרכנים, שממלא את העולם המפותח וגדל והולך בעולם המתפתח. הם אלה שמניעים את הצמיחה בכלכלות שלהם ובאחרות: הם קונים, או צורכים, בלשון אחרת, מוצרים ושירותים שפרסומאים לרבבות מספרים להם שאין להם אפשרות לחיות בלעדיהם, או שחייהם יהיו הרבה פחות טובים בלעדיהם. הם קונים, ובכך מייצרים תגובת שרשרת של פעילות כלכלית שמניעה רווחים של תאגידים, מכניסה מסים לקופות של ממשלות, משיטה אוניות ענק בין נמלים ברחבי העולם, מצעידה לקווי הייצור מאות מיליוני פועלים שמפעילים מכונות בבתי חרושת - ובסופו של דבר גם מכניסה לכיסם של אותם צרכנים את שכרם, שמאפשר להם לקנות מוצרים ושירותים - וחוזר חלילה.

המשבר הפיננסי שרבים קשרו אותו לעלייתה של תרבות הצריכה, ותרבות השירותים הפיננסיים בצדה, הוליד רטוריקה שלמה ומשכנעת למדי בדבר הצורך להסתמך יותר על ייצור ויצוא ופחות על יבוא וצריכה - נוסח המודל הסיני או הגרמני. אלא שאי אפשר שכל האומות בעולם יעסקו בייצור ויצוא ויחסכו כסף: מישהו צריך לקנות את המוצרים שהן מייצאות.

העובדה שחלקו הגדול של מעמד הצרכנים מסתמך על הכנסות מעבודה מכניסה עוד מקל בגלגלי מכונת הצריכה: כוח הקנייה שלהם נשחק מכיוון שהשכר שלהם דורך במקום ויוקר המחיה ממשיך לעלות. יום אחד האשראי הזול שמאפשר לגשר בין השכר ליוקר המחיה ייגמר, ואז כל המחזור המתואר ייתקע. התוצאה עלולה להיות שהיצרנים ימצאו את עצמם עם ערימות של מוצרים שאנחנו ממש "צריכים", אבל לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker