פלוג: "לחתור לצמיחה מכלילה - למען הלכידות החברתית והחוסן הלאומי"

נגידת בנק ישראל: "העניין הזה צריך להיות במוקד האסטרטגיה הכלכלית שמגבשת הממשלה; הרבה מדינות מכוונת לכך - אך קשה להגיע לצמיחה רחבה ומכלילה שלא נשענת רק על קטר צר אחד"

ערן אזרן
ערן אזרן

"האתגר של המשק לטווח הארוך הוא הצמיחה. כאשר מסתכלים לאחור רואים שהעלייה בפריון אצלנו הייתה איטית ורחוקה יותר מהשווקים המפותחים. העלייה בצמיחה שלנו לוותה בעלייה באי שיויון ובעוני. לכן האתגר שלנו הוא צמיחה מכלילה, שתתרום לירידה באי שוויוון, לירידה בעוני ותיצור הזדמנות לכל חלקי האוכלוסייה להשתלב בתעסוקה", כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בכנס שוק ההון של "כלכליסט".

"הצמיחה צריכה לכלול מגוון של עסקים גם במרכז ובפריפריה, בענף התיירות, העסקים הקטנים והבינוניים ושירותים, הוסיפה פלוג. "העניין הזה צריך להיות במוקד האסטרטגיה הכלכלית שמגבשת הממשלה. הרבה מדינות מכוונת לכך - אך קשה להגיע לצמיחה רחבה ומכלילה שלא נשענת רק על קטר צר אחד. למען הלכידות של החברה והחוסן הלאומי, לשם אנחנו צריכים לכוון".

לכתבות נוספות באתר TheMarker:

איחוד רשתות הסלולר - מיליארדי שקלים מונחים על הרצפה

שיטת מצליח // הרשות דרשה אגרה על מסכים מ-2006; העסק קיים מ-2008

בהמשך דבריה סקרה פלוג את הכלכלה עולמית והשפעתה על השוק המקומי. "הסביבה הכלכלית העולמית היא של משק גלובלי ממותן, כשברמרכזו התאוששות מתונה במשק האמריקאי שעדיין מושפע מהריסון הפיסקאלי, והתאוששות לא אחידה באירופה. גם בשווקים המתעוררים חלה האטה. הסחר העולמי צמח בשנה האחרונה בשיעור מאוד מתון של 3%. הריבית בעולם היא אפסית, תוך שיש הרחבה כמותית ורכישת נכסים באירופה, ארה"ב אנגליה ויפן – הרחבה מוניטארית חסרת תקדים.

קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

"הרקע הזה מציב בפנינו אתגרים לא פשוטים. הצמיחה שלנו מושפעת בעיקר מהצמיחה במדינות המפותחות והיא משולבת בכלכלה העולמית. הייתה צמיחה מאכזבת של 2.2% והחלק היותר מאכזב הוא היצוא שמושפע מהביקושים בעולם. בהנחה שהתחזיות העולמיות להאצה מסוימת בצמיחה ובסחר העולמי יתממש – אז הצמיחה אצלנו צפויה להיות 3.5% או 2.7% ללא תרומת הגז, וחשוב לעשות את ההפרדה הזו כי הגז לא תורם לתעסוקה. זו צמיחה מתונה שתהיה כרורכה בעלייה מתונה בשיעור האבטלה.

"יש קיפאון ביצוא קרוב לשנתיים, ובמחצית השנה האחרונה רואים ירידה ביצוא. הביצועים של היצוא מושפעים מהביקוש העולמי המתון – וכן מבעיות ספציפיות של חברות גדולות ושער החליפין שחל בו ייסוף. למרות שהיצוא באופן כללי אינו רגיש לשער החליפין – אך יש שונות גדולה בין הענפים. הענפים המסרותיים יותר רגישים לשער החליפין מאשר ההיי טק. רוב הענפים הללו מעסיקים יותר מ-50% מהמועסקים. אנחנו ערים לזה כשאנו חושבים על המדיניות המוניטארית.

"מרבית המשרות בשנתיים האחרונות נוצרו על ידי הממשלה. לעומת זאת, במגזר העסקי רואים קיפאון במספר המשרות. רואים תמונה דומה לכך גם בסקרי כוח האדם – גם שם רואים גידול יותר מהיר בשירותים הציבוריים וגידול איטי במגזר העסקי", אמרה פלוג. "שער החליפין התחזק בשנה האחרונה – השער מול הדולר עלה ב-10%, וכמובן שהכוחות שעומדים מאחורי הייסוף הם קודם הביצועים הטובים של המשק ביחס למשקים מפותחים אחרים. ההרחבה המוניטארית בעולם הופכת את המשק המקומי לאטרקטיבי של תנועות הון, וגם הפקת הגז המקומית, גם הריבית הגלובלית הנמוכה – מביאה את הריבית במשק לרמה נמוכה. זה כמובן משפיע על מחירי הדיור, כמו גם על היקף המשכנתאות. התגובה לביקושים העולים על ידי בנייה עדיין איטית, למרות שהממשלה עושה מאמצים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ