ת.ז. בנקאית

"המידע כבר קיים במסך של פקיד הבנק - אנחנו רק נסובב אותו"

המפקח על הבנקים, דוד זקן, מתכוון לחייב את הבנקים להעביר לכל לקוח "תעודת זהות בנקאית" ■ לטענתו, הותרת המידע בידי הבנק בלבד חוסמת את התחרות במערכת הבנקאות, שכן אי מסירת מידע זה מונעת מלקוחות את האפשרות לעבור בנק יחד עם היסטוריית האשראי שלהם

סיון איזסקו
סיון איזסקו

ועדת הכלכלה של הכנסת כינסה דיון בעניין כוונת המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית - מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות בפעם הראשונה את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג אמנם קיים כבר היום במערכות הבנקים, אך אינו מוצג ללקוח. המפקח על הבנקים סבור כי הותרת המידע בידי הבנק בלבד חוסמת את התחרות במערכת הבנקאות, שכן אי מסירת מידע זה ללקוחות מונעת מהם את האפשרות לעבור מבנק לבנק יחד עם היסטוריית האשראי שלהם.

המפקח על הבנקים ציין כי מדינת ישראל היא אחת הבודדות בעולם שאין בה סוכנות מרכזית לדירוג אשראי של לקוחות משקי הבית וכי הדבר פוגע ברמת התחרות בענף. המפקח הדגיש את החשיבות של פעילות הדירוג על פיתוח שוק האשראי, ועל יכולת הכניסה של גופים חדשים לפעילות מתן האשראי למשקי הבית.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אופיס דיפו מתפרקת: החנויות ייסגרו והעובדים יפוטרו

הסתיים הסכסוך בין טמפו לאייל ברקוביץ': החברה תפצה אותו ב-600 אלף ש'

המפקח על הבנקים, דודו זקןצילום: תומר אפלבאום

ואולם, למרות החשיבות של מערכת דירוג אשראי לפעילות הכלכלית במשק, ח"כים שונים שלרוב אינם מעורבים בנושאים בנקאיים, הגיעו היום לדיון והציפו חששות שונים לפגיעה בפרטיות הצרכנים. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, ציין אתמול כי ועדות הכנסת כבר קיימו בעבר למעלה מ-40 דיונים בסוגיית הקמת סוכנות דירוג אשראי.

בעבר היו אלו הבנקים בסיוע של ארגונים חברתיים שהפילו את היוזמה, וכך ישראל נותרה עד היום כאחת המדינות המפגרות בעולם בתחום דירוג האשראי, כאשר הנהנים המרכזיים מהמצב הם הבנקים הגדולים שממשיכים לחייב את מבקשי האשראי בריביות לא תחרותיות.

כך או כך, נציגי הבנקים לא לקחו חלק פעיל בדיון, אך קולם נשמע דרך גרונם של חלק מהח"כים ופעילים בארגונים שהציגו את עצמם כחברתיים הדואגים לשכבות החלשות. חלק מהגורמים שהעלו את החששות להשלכות השליליות מדירוג האשראי, תודרכו קודם לכן על ידי נציגי הבנקים וקיבלו מהבנקים מידע וחומרים לגבי ההשלכות השליליות האפשריות.

החשש המרכזי שהועלה על ידי ח"כים ועל ידי ארגונים שונים הוא כי מסירת המידע ללקוחות עלולה לפגוע בשכבות החלשות. החשש הוא כי מסירת הדירוג ללקוח ינציח את הדרת האשראי מאוכלוסיות המוגדרות על ידי הבנקים כבעייתיות. חששות נוספים שהועלו הם כי גורמים שונים ידרשו את דירוג האשראי של הלקוחות כדי לקבל החלטות האם להתקשר עמם בעסקות שונות, כמו משכירי דירות שיתנו את השכרת הדירה בכך שללווה יהיה דירוג אשראי גבוה, וכי באוכלוסיות מסוימות הצדדים יתקשו להשיג שידוך למי שמחזיק בדירוג אשראי נמוך. בנוסף הועלה חשש כי בראיונות עבודה מועמדים יתושאלו לגבי דירוג האשראי שלהם.

הח"כים דרשו כי מערכת הדירוג תהיה שקופה כך שלקוחות הבנקים יוכלו לדעת אילו אירועים משפיעים על דירוג האשראי שלהם, וכן דרשו כי תינתן ללקוחות זכות הערעור על הדירוג, על מנת למנוע מצב שבו טעות במערכת הדירוג של אחד הבנקים תחסום לקוח מקבלת אשראי בבנקים אחרים.

החשש הוא כי מסירת הדירוג ללקוח ינציח את הדרת האשראי מאוכלוסיות המוגדרות על ידי הבנקים כבעייתיותצילום: עופר וקנין

המפקח על הבנקים, דודו זקן, התייחס לדברים ואמר כי הוא מודע להשלכות של שימוש לרעה במידע: "בכוונתנו לקדם צעדים משלימים למהלך ונמשיך לקיים דיונים עם גורמים שונים". המפקח מקדם את המהלך בשיתוף עם משרד המשפטים, שצפוי לקדם הליכי חקיקה שיגבילו בחוק את רשימת הגורמים הרשאים לבקש את דירוג האשראי הבנקאי, וזאת כדי להימנע מהחשש שייעשה שימוש במידע שלא לצרכים בנקאיים.

המפקח על הבנקים מתכנן להשיק את תעודת הזהות הבנקאית במסגרת הוראה שיוציא לבנקים, כך שהמהלך לא תלוי בהליכי חקיקה בכנסת. עם זאת, היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, ציינה כי צריך להבטיח שהמפקח לא יעשה שימוש בסמכותו לפני שהכנסת תשלים חקיקה ראשית שתגביל את היכולת של גורמים שונים לבקש את תעודת הזהות הבנקאית לצרכים שאינם בנקאיים.

זקן אמר עוד כי "אנחנו באמצעו של תהליך. אנו מודעים להשלכות השונות שעלולות להיות משימוש לרעה במידע, וננקוט בצעדים משלימים כדי למנוע זאת. המידע שיהיה בתעודת הזהות הבנקאית כבר קיים במסך של פקיד הבנק - אנחנו רק אומרים בואו נסובב את המסך כך שגם הלקוח ייחשף למידע.

"המטרה של ת.ז. בנקאית היא להגביר את השקיפות כלפי הלקוח ולהגדיל את היצע האשראי עבורו, שכן הוא יאפשר כניסה של גופים נוספים לפעילות האשראי. המסמך חיוני כדי שבנקים חדשים יקומו". זקן הוסיף כי "מהניסיון בעולם עולה כי דירוג אשראי מקטין את הסיכוי שמאפיינים לא רלוונטיים כמו דת, מין ומאפיינים אחרים ישפיעו על ההחלטת האשראי של הבנק". נציגי משרד המשפטים ציינו בדיון כי המשרד בוחן בימים אלה כיצד ניתן להגביל את השימוש במידע שיופיע בתעודת הזהות הבנקאית.

המפקח סיכם ואמר כי המצב הנוכחי הוא שהמידע השלילי, כגון חשבונות מוגבלים ותיקים בהוצאה לפועל, חשופים ונגישים לכולם, כולל המערכת הבנקאית, ואילו הנתונים החיוביים אודות לקוחות אלו חסויים ומצויים רק בידי הבנק בו מתנהל חשבונו של הלקוח. המפקח הסביר כי תעודת הזהות תספק מידע מלא יותר מזה הקיים היום.

"אנחנו במצב שבו המידע השלילי כבר בחוץ. במדינת ישראל יש 290 אלף לקוחות מוגבלים, ו-540 אלף חשבונות מוגבלים. המידע הזה נמצא אצל כל דורש. 80% מהחשבונות האלה מוגבלים בשל אירוע בהוצאה לפועל והמציאות היא שלקוחות אלו יתקשו למחוק את הכתם. אם לא נשיק את תעודת הזהות הבנקאית - כולם ייצאו נפסדים". המפקח ציין כי למרבית הציבור בישראל יש דירוג אשראי חיובי.

יו"ר וועדת הכלכלה, ברוורמן, אמר כי "יש הגיון רב בהצעת המפקח על הבנקים להשיק דירוג אשראי לפרטים כדי שהלקוחות לא ירגישו שהם תקועים בבנק א' או בבנק ב'. אנחנו יודעים שבמקומות אחרים דירוג האשראי הוא הכלי לניידות מבנק לבנק". עם זאת, ח"כ ברוורמן הביע חשש כי דירוג האשראי יחמיר את בעיית הדרת האשראי מאוכלוסיות החלשות. כדי לפתור חשש זה הוא ציין כי בכוונת ועדת הכלכלה להתנות את המהלך של המפקח על הבנקים בכך ש"יחוקק חוק שיחייב הקמת קרן הלוואות לשכבות החלשות על ידי הבנקים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ