אלשיך נפרדה מביהמ"ש: נגד השתלטות על חברות במשבר ברכישת אג"ח

השופטת איפשרה לחברת גילאון לקיים הצבעה על הסדר נושים מבלי להתחשב בקולו של יוסף גורביץ', המחזיק בנתח של אג"ח המקנה לו אפשרות להיות גוש חוסם להסדר

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג

בסמכותו של בית המשפט לסווג נושה מסוים של חברה המצויה בחדלות פירעון כ"מצביע נגוע" בהצבעה על הסדר חוב, ואי לכך לפסול או לא להתחשב בו בשקלול ההצבעות - כך קבעה היום השופטת ורדה אלשיך, בפסק הדין האחרון שכתבה

בהחלטתה מאשרת אלשיך לחברה הבורסאית גילאון, הנשלטת בידי סוחר השלדים הבורסאיים ירון ייני, לערוך אסיפת נושים ולסווג את יוסף גורביץ', המחזיק בנתח מהותי מאיגרות החוב של החברה, כנושה מיוחד, עקב ההבדל המהותי בינו לבין יתר הנושים.

בין גורביץ' לייני מתנהל סכסוך עסקי המתפרש על פני שלוש חברות בורסאיות: אולטרה, גילאון ומטרת ומיזוג. אחזקותיו של גורביץ' באיגרות החוב של גילאון מאפשרות לו להיות גוש חוסם המונע מהחברה להשיג רוב של 75% בהצבעת הנושים על ההסדר. גורביץ' טען מנגד כי הסדר החוב המוצע אינו מטיב עם כלל הנושים, והוא עצמו רכש את איגרות החוב של גילאון רק כדי להשיג רווח עצום של 30% בתוך זמן קצר, ולא כדי להכשיל את החברה. עם זאת, גורביץ' לא הצליח לשכנע עד הסוף את השופטת.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

השופטת ורדה אלשיךצילום: תומר אפלבאום

לפיכך הורתה אלשיך לגילאון לנהל את ההצבעות על ההסדר עם הנושים הרגילים ברוב גורף וכמעט מוחלט, מבלי למנות את קולו של גורביץ' המתנגד להסדר, וכן את הקול של דוד מסאסא, מכיוון שהוא מקורבו של ייני המקיים עמו עסקים נוספים. לטענת אלשיך, אף שפתרון זה אינו מושלם, הוא מאזן בין האינטרסים של הצדדים והוא הראוי ביותר במצב הסבוך שעומד בפניה.

בהערת אגב בהחלטתה המליצה אלשיך לחברה לשפר את הסדר החוב כלפי הנושים. "טוב תעשה גילאון אם תשקול ברצינות רבה את המלצת המומחה בעניין טיב התרומה האישית (של ייני), לרבות גיבויה בבטוחות מתאימות, שמא כפי שקבע המומחה, יטה שינוי כזה את הכף באורח מוחלט לטובתה (של החברה)", כתבה.

בפסק דינה מסבירה אלשיך את הרכישה של גורביץ' בסך 5–4 מיליון שקל, כאילו "הרכש שביצע יאפשר לו בעתיד הקרוב להניח יד על גרונו של גורם המסוכסך אתו קשות, באורח שיהיה נתון בידיו לשבט או לחסד, ויאפשר לו ברצונו - לא רק להכשיל הסדר נושים שהצד האחר תלוי בו, אלא גם להוסיף נגדו תביעה אישית על סך נכבד ביותר", כתבה. "די בכך כדי להבהיר כי מערך השיקולים הדומיננטי של גורביץ' נראה על פניו שונה באורך מהותי משיקוליהם של נושים אחרים, כולל מחזיקי איגרות החוב שהשקיעו בחברה זמן ניכר קודם לכן ובטרם החלו חששות ליציבותה, כמו גם דיבורים על הסדר נושים".

אלשיך מצטטת פסק דין של בית המשפט העליון, אשר קבע כי "במקום שבו נרכש כוח הצבעה מכריע ביחס לקבוצת נושים מסוימת לאחר שניתן צו הקפאת הליכים - כוח שיש בכוחו להשפיע על ניסוחו של הסדר הנושים וסעיפיו - רשאי בית המשפט לבחון את המהות הכלכלית האמיתית שעומדת מאחורי ההסדר והנסיבות הספציפיות שהובילו לכריתתו".

אף שבמקרה זה לא ניתן לחברה צו הקפאת הליכים, אלשיך מציינת כי הרכישה של גורביץ' בוצעה לאחר שהחברה נקלעה לקשיים והצעת הסדר הנושים שהוא מנסה לסקל עמדה על הפרק. לשיטתה, תיקון 19 לחוק החברות מאפשר לשופט הדן בתיק לבצע מהלך כפול מול נושה הנראה כבעל אינטרס שונה בתכלית או בעייתי אל מול החברה מציעת ההסדר. ראשית, השופט יכול לסווג את הנושה לפי האינטרס הדומיננטי שלו כסוג נשיה נפרד. שנית, בסמכותו של השופט לאשר את ההסדר חרף התנגדותו של הנושה המיוחד. לאור זאת, הורתה השופטת על פיצול אסיפות הנושים.

גילאון היא חברת אחזקות בפירמידה עסקית שבראשה חברת אפסווינג קפיטל, שבה שולט ייני. לחברה ניתן צו פירוק ביוני לאחר שלאורך כמה חודשים ניסתה להגיע להסדר חוב של 25 מיליון שקל, אותם לא יכלה לשלם למחזיקי האיגרות. בדו"חותיה של גילאון צוינה הערת עסק חי וההפסדים, נכון לסוף 2012, הסתכמו ב–21 מיליון שקל.

משמעות ההחלטה כעת כי מחזיקי איגרות החוב, המיוצגים בידי עוה"ד עופר שפירא ואחיעד הראל ממשרד שפירא ושות', יתכנסו פעם נוספת כדי להכריע את גורל החברה, וייתכן כי גילאון תצליח להיחלץ מהליך פירוק.

ניתן לשער כי להחלטה האחרונה בקריירה של אלשיך תהיה השפעה על הפרקטיקה שנהפכת לשכיחה בשוק ההון באחרונה, ובה משקיעים רוכשים איגרות חוב של חברות במשבר, במטרה להשתלט עליהן. מקרים כאלה היו, למשל, בפרשת אי.די.בי ואלביט הדמיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker