דו"ח אגף שוק ההון ל-2012: הפניקס בעל העודף האקטוארי הגבוה ביותר

דו"ח המסכם את 2012 השמיט אירועים משמעותיים שקרו במהלך 2013, בהם הפסקת הביטוח הסיעודי הקבוצתי, תקנה שתיכנס לתוקף בסוף 2014

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים2
אסא ששון

אתמול פירסם אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר את דו"ח הממונה ל-2012. בדו"ח, המתפרס על יותר מ-100 עמודים, מפורטת פעילות האגף נכון לסוף 2012. נקודה מעניינית היא שכשהחברות נדרשות לפרסם את דו"חותיהן, הן גם נדרשות לציין אילו אירועים משמעותיים התרחשו מהתאריך שבו נחתם הדו"ח, במקרה דנן סוף 2012, ועד לתאריך פרסומו, כלומר סוף 2013.

כך למשל, אחד האירועים המשמעותיים שקרו בתקופה זו היה הוראה מתחילת מאי, האוסרת על מכירת ביטוח סיעודי קבוצתי לחברות ולארגונים. היא עוררה שאלות רבות מצד מבוטחים ועוסקים בתחום. את ההוראה פירסם המפקח על הביטוח הקודם עודד שריג, והיא היתה אמורה להיכנס לתוקפה בתחילת 2014. בינתיים החלת ההוראה נדחתה לתחילת 2015.ואולם סעיף זה הושמט מהדו"ח. כיום מבוטחים כמיליון איש בביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקומות העבודה או באמצעות ארגונים, בהם ארגוני מורים, עורכי דין, עובדי התעשייה הביטחונית והקיבוצים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס
אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס

השינוי נעשה לאחר שבאוצר בדקו את פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי, והגיעו למסקנה כי הן אינן מיטיבות עם הצרכן. אמנם הפוליסות נקנו על ידי מקומות העבודה בפרמיה נמוכה, עקב היתרון לגודל של מקומות העבודה, אך ביטוחים אלה היו לטווח קצר - שלוש עד שבע שנים. לאחר מכן, בעת החידוש, חברת הביטוח היתה בודקת מחדש את הסיכון הקיים למבוטחים, בהתאם לגילם, ומעלה את הפרמיה בהתאם לצורך. כלומר, מקומות עבודה שרוב עובדיהם צעירים ‏(כמו למשל חברות היי־טק‏), המשיכו לשלם פרמיה נמוכה, וכך נהנו גימלאי החברה מכך שיש להם כיסוי זול.

לעומת זאת, מפעל שמרבית עובדיו התקרבו לגיל 60 ‏(אז למעשה הביטוח הסיעודי מתחיל להיות קריטי וחשוב‏) גילו כי הפרמיה עלתה באופן משמעותי, ולעתים נותרו ללא ביטוח סיעודי. אולם בדו"ח של המפקחת החדשה, דורית סלינגר, לא מוזכרת מלה על כך.

האוצר כותב עוד כי בתחום החיסכון הפנסיוני, דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי מנהלים יעמדו על 1.05% מהצבירה ו-4% מההפקדות. התקנות נכנסו לתוקפן בתחילת 2013. בנוסף, פורסמו הוראות שלפיהן לא ניתן לשווק פוליסות עם מקדמי קצבה מובטחים, למעט למבוטחים בני 60 ומעלה, בין השאר בשל הסיכון ביכולת של חברות הביטוח לעמוד בהתחייבויות הגלומות בפוליסות אלה, נוכח העלייה בתוחלת החיים.

נקודה נוספת שמצוינת בדו"ח היא המסלקה הפנסיונית, שאמורה לאפשר לציבור לראות בלחיצת כפתור את מכלול חסכונתיו הפנסיוניים. ב-2012 נבחרה חברת נס טכנולוגיות להקים ולתפעל מסלקה פנסיונית מרכזית. בסוף יוני 2013 החלה המסלקה להעביר מידע בין בעלי רישיונות לבין גופים מוסדיים. בעתיד גם חוסכים יוכלו לקבל מידע עדכני בעזרת המסלקה. לבסוף, תהיה סליקת כספים, בתחילה בין גופים מתפעלים ובהמשך גם עם מעסיקים.

ב-2012 נמשך הגידול בסך נכסי קרנות הפנסיה, ואלה הגיעו בסוף השנה לכ-487 מיליארד שקל - גידול של 13% ביחס לנכסים בסוף 2011. האוצר לא מזכיר את הנכסים בסוף 2013. השינוי נובע מגידול של 26% בסך נכסי הקרנות החדשות, ומגידול של 9% בסך נכסי הקרנות הוותיקות. שיעור הגידול בנכסי הקרנות החדשות, הגבוה פי 2 משיעור הגידול ב2011-, נובע מעלייה משמעותית בתשואות הקרנות, כשממוצע התשואות ב-2003-2012 היה 7.85%.

לאף חברה אין גירעון אקטוארי

לפי הוראות הממונה, קרן פנסיה עורכת בכל תקופת דיווח מאזן אקטוארי, שבו מוצגים נכסיה והתחייבויותיה. גירעונות או עודפים אקטואריים בקרן פנסיה נגרמים כשאירועי נכות ומוות באוכלוסייה המבוטחת אינם תואמים את הנחות הקרן, שכן קרן פנסיה מחשבת את עלות הסיכון הביטוחי ואת מקדמי ההמרה לפנסיית זקנה על פי הנחות דמוגרפיות. לדוגמה, אם מספר מקרי הנכות בפועל גדול ממספר המקרים הצפוי לפי הנחות הקרן - נגרם גירעון אקטוארי, המחייב להפחית את הצבירה הפנסיונית של העמיתים.

ההתחייבויות במאזן האקטוארי הן התחייבויות הקרן למבוטחים ולמקבלי הפנסיה, והן מחושבות בהתבסס על הנחות ריבית היוון ועל תוחלת חיים של מבוטחים, פנסיונרים ושאירים. אם הנכסים עולים בערכם על ההתחייבויות, נוצר לקרן עודף אקטוארי; אם ההתחייבויות עולות על שווי הנכסים, נוצר לקרן גירעון אקטוארי. פעולה לאיזון אקטוארי נועדה להשוות את שווי הנכסים להתחייבויות על ידי הקטנת או הגדלת ההתחייבויות.

אם נחלק את העודף או הגירעון האקטוארי, לפי העניין, בסך נכסי המבוטחים, נקבל תשואה דמוגרפית חיובית או שלילית. עודף אקטוארי יירשם כתשואה דמוגרפית חיובית, ולמעשה יעלה את התשואה הכוללת שהשיגה הקרן, ואילו גירעון אקטוארי יירשם כתשואה שלילית, שתקזז את התשואה מההשקעות שהשיגה הקרן.

לפי הדו"ח, החברה בעלת העודף האקטוארי הגדול ביותר ב-2012 היא חברת הפניקס, עם שיעור עודף אקטוארי של 1.8%. פסגות היא בעלת העודף האקטוארי הנמוך ביותר - 0.09%. לאף אחת מהחברות אין גרעון אקטוארי.

הדו"ח גם דירג את חברות הביטוח. הדירוג התבסס על 5,846 תלונות מהציבור שהוגשו נגד חברות ביטוח, והתבררו ביחידה לפניות הציבור באגף. מהדירוג עולה כי החברות ביטוח חקלאי, שומרה, מגדל, הראל, אליהו (שמוזגה באחרונה במגדל) ואיי.אי.ג'י, קיבלו תוצאות טובות יותר יחסית לממוצע בשוק, לעומת החברות שירביט, שלמה חברה לביטוח והשאר.

"חברת שירביט מבקשת להבהיר כי מדובר בדו"ח הסוקר נתונים מ-2012. מאז הופקו בחברה לקחים רבים והוסקו מסקנות שיושמו באופן המיטבי", הגיבו לדו"ח בחברת שירביט. "ב-2012 ניהלה שירביט 76% מסך הפוליסות של עובדי המדינה, דבר שלכל הדעות מהווה הכבדה מהותית על מחלקת השירות בכל חברה. ב-2013 כבר ביצעה החברה קיצוץ משמעותי בפעילותה במסגרת מכרז עובדי המדינה לכדי 13% בלבד. מנתונים מעודכנים שבידינו כיום, שללא ספק יבואו לידי ביטוי במדרג של 2013, נכון ל-13 בנובמבר 2013, אין נגד שירביט ולו תלונה מוצדקת אחת אצל המפקח על הביטוח".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker