לפיד: "בני ה-30 היום הם הדור הראשון שחי פחות טוב מההורים שלו"

כך אמר הבוקר שר האוצר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ■ "אני לא סוציאליסט אבל הגיע הזמן שנבין ש'כלכלת החלחול' - הרעיון הרייגניסטי משנות ה-80 שאומר שהכסף יחלחל מהעשירים לעניים - נכשל בארה"ב, בריטניה וישראל - הכסף מגיע למעלה ונשאר למעלה"

ערן אזרן
ערן אזרן

"בני ה-30 היום הם הדור הראשון שחיים פחות טוב מההורים שלהם. הם גם תקועים בבית של ההורים שלהם. את זה צריך לשנות. הצעירים לא יסעו לברלין וללוס אנג'לס אם הם יבינו שהמדינה מתייחסת אליהם כאל הנכס העיקרי שלה, כאל חלק מהנסיון לבנות פה חברת מופת - ואנחנו לא נאבד דור", כך אמר הבוקר (ה'), שר האוצר יאיר לפיד בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה (לשעבר "פורום קיסריה"), שנערך באילת.

"יש נתון אחד שאני הולך לישון וקם איתו בלילה. בעשר השנים האחרונות הצמיחה עמדה על 26% אך העלייה בשכר הייתה רק 2.5%, במלים אחרות האנשים שהעלו את התוצר הרוויחו רק 2.5%. הם בנו את הכלכלה ולא הרוויחו מזה כלום. העשירים התעשרו יותר - והעניים נהיו עניים יותר", הוסיף לפיד.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כחלון: "יש לי חלום"

טוויטר הונפקה מעל לטווח היעד לפי שווי של 14.1 מיליארד דולר

יאיר לפיד בכנס אלי הורביץצילום: יוסי זמיר

לפיד סיפר כי אחרי חודשים של עבודה, נוסחה אסטרטגיה כלכלית לישראל, בבסיסה עומד הרעיון שהכלכלה הישראלית היא כלכלה המבוססת על חדשנות. "כשנכנסתי לאוצר לא היה דבר כזה הליך מסודר של בניית אסטרטגיה כלכלית למדינת ישראל. המדינה בת 65 אך לא היה לה חזון כלכלי אחד. אמרתי 'תעשו את זה פשוט', כי הכלכלות המובילות בעולם יצרו אסטרטגיה ברורה. אף אחד לא ידע להגדיר בשני משפטים פשוטים מה האסטרטגיה הכלכלית. זו הייתה המשימה הראשונה שלנו.

"אני לא סוציאליסט אבל הגיע הזמן שנבין ש'כלכלת החלחול' - הרעיון הרייגניסטי משנות ה-80 שאומר שהכסף יחלחל מהעשירים לעניים - נכשל בארה"ב, בריטניה וישראל. הכסף מגיע למעלה ונשאר למעלה. אנחנו צריכים להשקיע במעמד הביניים באמצע הטבלה. משם הוא ירד למטה. אנחנו צריכים שמעמד הביניים ירוויח יותר כסף, כי הוא מוציא אותו ביקנעם, קריית גת ואצל אנשים אחרים ממעמד הביניים ובדרך גם גורם לצמצום הפערים ועוזר הרבה יותר לאוכלוסיות המוחלשות.

"את הקלות המיסוי צריך לתת למעמד הביניים - בחינוך, בתחבורה, בדיור ובהורדת יוקר המחיר. את העוני והפערים לא צריך להנציח במערך של קצבאות. צריך לעזור לעניים למצוא עבודה ולהפוך למעמד הביניים. תרבות הקצבאות יצרה את הפערים ושמרה עליהם. צריך להחליף אותה בתרבות של חדשנות מערכתית, המאפשרת לעניים לסגור את הפערים בעצמם.

"כדי לממש את זה צריך יותר כסף - להגדיל את העוגה. השיח עוסק בחלוקת העוגה, אבל קודם כל צריך עוגה. כדי שיהיה מה לחלק העוגה צריכה לגדול בהרבה - ואת העוגה אי אפשר להגדיל בישראל. צריך צמיחה ממוצעת של יותר מ-5% בעשור הקרוב - זה לא בשמיים. צמיחה כזו יכולה לבוא רק מהשווקים הבינלאומיים. הצמיחה הפנימית שלנו מוגבלת - חייבים לייצא יותר. המוצר הישראלי היחיד שכולם רוצים לקנות הוא חדשנות. זה משאב שלא נשען על משאבי טבע ולא נפגע בתקופת משבר".

עוד המשיך לפיד: "יש כמה סיבות לחדשנות. הראשונה היא צה"ל, שיודע להפעיל רשת של איתור כשרונות בכל המדינה - גם את הסטיב ג'ובסים והביל גייטסים הבאים. אנחנו יודעים למצוא את הכישרונות גם בפריפריה. הסיבה השנייה - אנחנו חברת מהגרים מגוונת. זה מייצר תסיסה אינטלקטואלית מפרה. והשלישית - משהו ב-DNA שלנו. איינשטיין, פרויד וקפקא. יש משהו שחידד את התודעה היהודית במשך 2000 שנה. רואים את זה אצל צעירים חרדים שנכנסים להייטק. הם חושבים אחרת.

לפיד. "הרגולציה הפכה לסוג של עריצות"צילום: אמיל סלמן

"למעשה אם תחשבו על זה אנחנו המדינה היחידה המזוהה עם חדשנות - על זה מבוססת המיתולוגיה של סטארט אפ ניישן. קל לשווק אותנו ככה. הבעיה היא הבירוקרטיה הישראלית - הרגולציה הפכה לסוג של עריצות. זו הסיבה שתוך שש שנים ישראל הצליחה להידרדר מהמקום ה-14 בדירוג התחרותיות העולמי למקום ה-26. אנחנו צריכים לעשות משהו עכשיו - לא בעתיד.

"יש ארבעה גורמים שהסינרגיה ביניהם מייצרת חדשנות. הראשון הוא תשתיות: ישראל אינה מדינה דיגיטלית. חייבים לפרוש רשת של סיבים דיגיטליים בכל הארץ. חיייבים תשתית לאינטרנט אולטרה מהיר. זה אבסורד ניהולי וזה משתק אותנו. חייבים לייצר פלטפורמה אחת לכל המדינה ולתת עדיפות תקציבית להנגשה של כל השירותים הממשלתיים. זה לא קרה כי ההשקעה בתשתיות טכנולוגיות בעייתית לממשלה. זה נראה תמיד פחות דחוף. זו ההשקעה הכי טובה בפריפריה והעזרה לעניים. זו המטרה החברתית שתשרת אותם הכי טוב.

"הרגל השנייה הוא חינוך לחדשנות וההשכלה הגבוהה. בתקציב הקיצוצים האחרון, שעשינו אותו רק כי לא הייתה ברירה, הוספנו 8.5 מיליארד שקל לחינוך. אנחנו נתגבר את האנגלית ונשפר את לימודי המתמטיקה. במקביל נפעל להחזיר את האוניברסיטאות לפסגה של המצוינות האקדמית. ישראל לא זקוקה לעוד עורכי דין ורואי חשבון - ואין סיבה שנסבסד את הכשרתם.

"הרגל השלישית היא ההון האנושי. יש מהלך גדול של הכנסת חרדים לשוק העבודה, וצריכים להכניס אותם לתעשיות החדשנות. יחד אתם יש עוד שתי אוכלוסיות - האישה הערבייה ואנשים בגילאי ה-40 וה-50. אנחנו לא צריכים אותן כתופרות או מנקות או שומרים בקניון - צריכים אותם מול מחשב. לישראל יש ניסיון בזה. בגל העלייה של שנות ה-90, הגיעו קרוב למיליון עולים. רוב המדינות היו מתרסקות - אצלנו זה היה אחד הבומים הכלכליים. אנחנו צריכים לייצר בום חדש כזה. לכן, יחד עם משרד הכלכלה, אנחנו בונים להם סדרה של מסלולי הכשרה.

"הרגל הרביעית היא הון זמין לחדשנות. ההון הזמין נחנק ברגולציה. חברות כמו צ'ק פוינט, אבן קיסר וסודה סטרים נסחרות בנסדא"ק ולא פה. נלך על מהלכים דרמטיים של דה-רגולציה. אנחנו נפעל לכך שהשוק המוסדי יגוון את אפיקי ההשקעה שלו, ויגדיל את ההשקעות בחדשנות בין היתר באמצעות מכשיר של אגו"ח. יש מכשיר נוסף של הטבות מס. לא יעזור הפופוליזם והצעקת - אנחנו נשתמש בו. מפעל של אינטל הוקם באירלנד - אבל הצעקנים היו מאושרים. הפסדנו הזדמנות לפתח את הפריפריה. צריך להמשיך ולהביא חברות בינלאומיות.

"חדשנות היא מילה שיכולה להטעות - זה לא רק סטארט אפים, זה גם כימיה וקלין-טק. סביב התעשיות האלה יש מעגל שני של ספקים, מובילים ועוד. את החדשנות אסור להשיאר רק בהרצליה ובפארק ההיי-טק בבאר שבע - אלא בכל מקום. גם מוסך טוב הוא חדשני. חדשנות היא לא רק של מוצרים, אלא גם של כל התהליכים האחרים - בשיווק, במודל העסקי וטכנולוגיות מתקדמות. החדשנות תסייע למעמד הביניים ותשפר את איכות החיים".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker