"ב-2005 למיליון ישראלים לא היתה פנסיה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ב-2005 למיליון ישראלים לא היתה פנסיה"

פרופ' אביה ספיבק בכנס השדולה למען פנסיה הוגנת: "פנסיית החובה היא הדבר העיקרי שיש לדון בו" ■ השדולה הוקמה על די ח"כ מיכל בירן, ח"כ עומר בר לב וח"כ גילה גמליאל

54תגובות

היום התקיים המפגש הראשון של השדולה למען פנסיה הוגנת. השדולה שהוקמה על ידי הח"כית מיכל בירן שצירפה ליוזמה את ח"כ עומר בר לב וח"כית גילה גמיליאל שמה לנגד עיניה למטרה להעלות את הדיון הפנסיוני ברמה הציבורית והן להשיג שינוי בתחום זה.

אחד השינויים אליהם מכוונת השדולה היא פנסיה ממלכתית כלומר גוף ממשלתי שיקנה פנסיה בסיסית לכלל האוכלוסיה, ופנסיה זו שתשמש כמדד יחס (בנצ'מרק) לכלל קרנות הפנסיה בישראל.

באולם גליל בכנסת התקבצו מעל ל-60 איש. מלבד נוכחות ערה של חברי כנסת ובניהם ח"כ מיכל בירן, ח"כ עומר בר לב, ח"כ גילה גמליאל, יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ, ח"כ דב חנין, ח"כ אראל מרגלית, ח"כ סתיו שפיר, ח"כ איציק שמולי, ח"כ מירב מיכאלי ניתן היה לראות בין פעילים חברתיים בתחומי הפנסיה, סוכני ביטוח ובניהם נשיא לשכת סוכני הביטוח אודי כץ ועקיבא קליימן ראש הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח ואחד ממומחיי הפנסיה המובילים בישראל, ברברה סבירסקי מנהלת מרכז אדווה ואחרים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

כך תרכשו נעליים באינטרנט - בחצי מחיר

ביהמ"ש אישר ללאומי להיעזר במשטרה כדי להשתלט על ביתו של מוטי זיסר

נמרוד גליקמן

את הפן המקצועי יצגו פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אביה ספיבק לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל מאונ' בן גוריון, דורון שורר לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, ומוריה אבנימלך. לוביסיטים דרך אגב לא נכחו.

לאחר דברי הברכות הרבים החלה את הדיון ח"כ בירן שאמרה: "את האובססיה שלי לפנסיה התחלתי כאשר כתבתי את המאסטר שלי על פנסיה. מדוברת בפצצת זמן מתקתקת שצריך לפתור אותה. לצערי, מגיעים לחשיבות של החיסכון הפנסיוני רק כאשר אנחנו זקנים, ואז זה מאוחר מידי".

ח"כ בר לב המשיך את הקו ואמר:"אני לא מומחה לפנסיה, אבל בשנת 2008 אביה של אישתי, אז בן 84, קיבל שבץ וברגע אחד הפך מאדם שעבד כל חייו לאדם סיעודי. בשיחת טלפון אחת כי דמי הניהול שהוא שילם הופחתו מ-2% ל-1%. למה כל חייו הוא היה צריך לשלם פי שתיים? זה הדהים אותי. חוסר המודעות וחוסר ההבנה בתחום יוצרים מצב שבכל פעם שאנחנו עוברים מקום עבודה, אנו מממשים את ביטוח המנהלים שלנו ומשתמשים בו לנסיעות לחו"ל, לרכישת טלוויזיה חדשה, אך כשמגיעים לגיל פנסיה אנו מגלים את הבור שנוצר ואז כבר מאוחר מידי למלא אותו. בנוסף לכך, אנחנו חיים יותר, כלומר במשך יותר שנים אנו זקוקים לחיסכון הפנסיוני שלנו".

אחרי בר לב, הגיע תורה של יו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ', שאמרה: "אם יש משהו שבאופן ודאי יקרה לנו, לכולנו, זה שנהיה זקנים. הזקנה שלנו היא פרק ארוך ומשמעותי בחיינו כיוון שהיא מתארכת. מדובר בנושא הכי חשוב לעתידנו, אבל אנחנו מבינים בו הכי פחות. רק ממש ממש מעטים מאתנו, יודעים איך תיראה הפנסיה שלנו, ומה הסכום שצפוי לנו כשנצא לגמלאות. אם היינו יודעים, לא היינו ישנים בלילה. למה? כי לכל מי שהתחיל לעבוד אחרי 1995 פשוט אין פנסיה. יש לו איזו תוכנית חיסכון שלא תהיה שווה מי יודע מה כשנצטרך אותה. כמעט כולנו, הולכים לעתיד שבו לא בטוח שהיכולת של הפנסיה לקיים אותנו בזיקנתנו תהיה קיימת. פשוט כך. נושא הפנסיה צף מדי פעם, כמו לא מזמן כשהממונה על שוק ההון ניסה 'לעדכן' את הריבית. ח"כ חיים כץ ואני פנינו בעניין הזה למחליפתו, דורית סלינג'ר, ולשמחתנו מסתמן שהיא לא מתלהבת מהעניין ובוחנת אותו מחדש.

"אם בשוק הזה נמצאים יותר מטריליון שקל (סכום של 12 ספרות) אז 70% מהם משוחקים בשוק ההון. מעבר לעובדה שזה הופך את הפנסיה שלנו לבלתי בטוחה בעליל ומעורערת, זה גם מסמל התנערות של המדינה מכל אחריות לפנסיה של אזרחיה. הצעת החוק שיזמה ח"כ מיכל בירן עם ח"כ עומר בר לב וח"כים נוספים לביטוח פנסיוני לקופת גמל ממלכתית – קרן פנסיה בניהול המדינה שתתחרה בקרנות הפנסיה הפרטיות, היא הצעה עם פוטנציאל אדיר לשינוי פניו של שוק הפנסיה, בוודאי להורדת דמי הניהול". גם ח"כ גילה גמליאל הודתה כי היא לא יודעת מה קורה בפנסיה שלה.

אמיל סלמן

"השכבות הנמוכות לא יצברו"

ראשון הדוברים המקצועיים היה פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית: "בשנת 1995 היה הכרח להגיע להסדר עם קרנות הפנסיה. היו חייבים ליצור איזון אקטורי. אולם מאז חלה שחיקה בחיסכון הפנסיוני. רמת הסבסוד הממשלתית (באמצעות הנפקת אג"ח מיועדות המעניקה תשואה של 4.86% לעומת תשואה של כ-3% הקיימת בשוק ההון) יורדת. כיום יש רק 30% אג"ח מיועדות, בעוד שעד 2003 היו 70% אג"ח מיועדות. העלות של אג"ח מיועדות עומדת על כ-0.25% תוצר ולא יקרה כולם אם נכפיל את הכמות. המחיר מבחינת המשק לא יהיה כול כך כבד (0.5% תוצר). אני לא חושב שכל המסלולים הפנסיונים צריכים לקבל אג"ח מיועדות, אלה רק קרנות הפנסיה. דמי הניהול גבוהים מדי, אבל צריך לנהל קרן פנסיה ויש לזה מחיר. תפיסת העולם של אפס דמי ניהול היא לא נכונה. בקרן הפנסיה של הסוכנות בה אני חבר היא קרן קטנה ולכן קרן יקרה. הסוכנות נתנה לקרן נדל"ן במקום כסף. ודי יקר לנהל נדל"ן. למרות זאת דמי הניהול עומדים על כ-0.3% כך שיש לאן להפחית אותם".

אחריו הציגה הכלכלנית ענת לוי מהמרכז למחקר הכנסת את הירידה של בתשואות בחסכונות הפנסיוני כפי שנחשפה ב-TheMarker. התשואות הממוצעות בניכוי דמי ניהול ירדו מ-8.64% בין השנים 2001-2007, ל-5.12% בין השנים 2008-2012.

מי שבחר להציג את המודל לקרן פנסיה ממלכתית היה פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל. אולם לפני שהחל להציג את המודל אמר ספיבק :"אני חוקר פנסיה כבר כ 20-30 שנה. ב-2005 לכמיליון ישראלים לא היה כיסוי פנסיוני. כיום, עם פנסיית החובה זה הצטמצמם בכ-70%. פנסיית החובה היא הדבר העיקרי שיש לדון בו. וכיום מי שנהנה מפנסיית חובה אלו הן השכבות הנמוכות שסובלות מחוסר רציפות תעסוקתי, וכך נוצר מצב שהם מגיעים לגיל פרישה מבלי שצבר חיסכון פנסיוני מספיק".

עוד הוסיף ספיבק: "הפתרון בפנסיה ממלכתית הוא מה שאני מכנה פנסיה בשתי קומות. השיטה עובדת כך: עד שכר מסויים (לפי יכולת תקציבית) כל ההפרשות לפנסייה יושקעו באגרות החוב המיועדות - שהן לפי ההסכמים 30% מהתיק בקרנות החדשות. זאת גם אצל עניים וגם אצל עשירים. כך, כל הסובסידיה של האג"ח התקציבי מופנה לחלק הנמוך של ההכנסה. זה נותן יתרון לבעלי הכנסות נמוכות. ומבטיח בסיס איתן לפנסיה. שאר ההפרשה יושקע בשוק ההון, כפי שנעשה היום. כך דמי הניהול בקומה הראשונה יכולים להיות מאד נמוכים שכן אין פה כמעט שום רכיב ניהולי".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#