"תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל נמצאת בפיגור של 15 שנה מארה"ב" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תעשיית הפרייבט אקוויטי בישראל נמצאת בפיגור של 15 שנה מארה"ב"

כך אמר היום יונתן קולבר שותף בקרן הפרייבט אקוויטי הישראלית ויולה בכנס פירמת עורכי הדין DLA PIPER ■ הלל שוסטר, ראש דסק סין ב-KPMG: "בישראל יבוצעו בעתיד הרבה יותר עסקות מיזוגים ורכישות של קרנות פרייבט אקוויטי"

11תגובות

"תעשיית הפרייבט אקוויטי הישראלית נמצאת בפיגור של 15 שנה ביחס לארה"ב", כך אמר היום יונתן קולבר שותף בקרן הפרייבט אקוויטי הישראלית ויולה המנהלת 2 מיליארד דולר בכנס של פירמת עורכי הדין DLA PIPER, שמפעילה בארץ שלוחה בראשות עו"ד ג'רמי לוסטמן. הפירמה פועלת בישראל מזה 5 שנים ונותנת שירותים למוסדיים (כלל, הראל מנורה ומגדל), חברות תעשייה (נטפים, מכתשים אגן, כימיקלים לישראל,אל על , אבן קיסר, גזית גלוב, קומברס ועוד) וחברות היי-טק וקרנות (קרן פורטיסימו, שמרוק, צ'ק פוינט, אלביט מערכות, טאואר).

הכנס דן בתמורות ובחידושים בתחום ההשקעות הפרטיות. השקט הביטחוני והיציבות הכלכלית בישראל גרמו לכך שקרנות הפרייבט אקוויטי ביצעו בארץ כ-60-50 עסקות בשנה האחרונה והשקיעו מעל ל-2 מיליארד דולר.

"אני צופה כי יבוצעו כאן הרבה יותר עסקאות של מיזוגים ורכישות בהן יהיו מעורבות קרנות פריבט אקוויטי בעתיד", הסביר הלל שוסטר ראש דסק סין ב-KPMG . לדברי רון שטרן, יועץ בכיר בקבוצת פריצקר שטרם ביצעה השקעות גדולות בישראל, "הרבה אנשים מסתכלים במשך זמן ארוך על ישראל, אך מפחדים עדיין להשקיע כאן הרבה כסף. עדיין לא עשינו שום השקעה כאן, אך אני מקווה שזה ישתנה. אנחנו בוחנים האם נשקיע באופן אקטיב . אנחנו מחפשים חברות בשווי של עד 150 מיליון דולר בתחום הבריאות ששוק המטרה שלהן הוא ארה"ב".

ד"ר אבי אורטל, השותף בקרן סקיי שמנהלת כ-260 מיליון דולר בשתי קרנות, אמר כי "השוק הישראלי מאוד ריכוזי. רוב החברות בישראל מוחזקות תחת בעל שליטה אחד המחזיק בכ  75-80% מהמניות (גם החברות הציבוריות וגם הפרטיות, ש"א). אם מסתכלים על המימון של החברות עד לפני מספר שנים, הבורסה הישראלית עוד היתה בחיים, אך כעת היא כבר התייבשה, עד שאנחנו בקושי רואים הנפקות חדשות. רשת הבנקאות הישראלית גם מתמודדת עם חוקי באזל 2 ו-3, ולכן נראה לי כי תעשיית קרנות הפרייבט אקווטי ייכנסו הרבה יותר לפעולה".

אורטל נשאל על ההבדלים בין הליך ההשקעה בחברות בישראל לארה"ב וענה: "בישראל קיימת המון יצירתיות בנוגע לאופן בניית העסקה והערכות השווי לחברה. בעוד שאופן חישוב השווי בארה"ב מאוד משעמם והנוסחות מוכרות לכולם. ויש הרבה מידע. בישראל אנחנו מוצאים כי צריך להמציא את הגלגל מחדש בכל עסקה, בגלל שהשוק עדיין בתולי. עובדה זו גוררת אותנו למשא ומתן ארוך יותר מהמשא ומתן שנערך בארה"ב. התעשייה המקומית הישראלית נזקקת לעוד הרבה חינוך בשביל לגשר על הפערים בין המוכרים לרוכשים בקרנות הפרייבט אקוויטי".

המשתתפים נשאלו האם הקרנות מעוניינות להיכנס לפעילות השוק התוסס של הסדרי החוב בישראל. לדברי קולבר, נראה כי קרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות לא מוצאות עניין בתחום זה, שכן הלקוחות שלהם היום הם אותם מוסדיים שאמורים לספוג תספורות עקב ההסדרים.

"יש לנו בעיה להשקיע בחברות אשר נמצאות בסוג של הסדר חוב בו נמצאים כעת הלקוחות שלנו", אומר קולבר, אנחנו מנסים להניב תשואה למשקיעים, וקשה לנו לבוא למוסדיים ולבקש שיבצעו תספורת בכובע אחד כמשקיעי אג"ח, כדי שאנחנו נוכל להרוויח עבורם בכובע אחר. אמנם, יש הרבה בשר בחברות התפעוליות שנמצאות בתחתית הפרמידה ולכן יש גם הזדמנויות לרכישה של חברות, כגון אי.די.בי וכדומה, אך הסיכון עבור הלקוחות שלנו הוא עצום, כי במצב ניגוד העניינים הקיים לא מסוגלים לנהל את המשא ומתן על התספורות. חברות גידור, כדוגמת יורק, שהגיעו לכאן יותר מותאמות לבצע את העסקות הללו ולכן לדעתי אנחנו נראה כי בשעה שקרנות הפרייבט אקוויטי הישראליות יושבות בצד בתחום הסדרי החוב, הקרנות הזרות יבואו ויכבשו את השוק".

ישראל הדרי

שוסטר הוסיף כי "התרבות המימונית וההתייחסות של הבנקים הישראלים, כמו גם המשקיעים הישראלים, להלוואות נון ריקורס שונה. הבנקים בישראל לא אוהבים לקבל תספורות. עובדה זו מרתיעה את הקרנות להיכנס לפעולה"

קולבר נשאל לגבי ההתעניינות מצד קרנות אנגליות וענה: "ההיכרות שלהם פחותה בשוק מההיכרות של המשקיעים בארה"ב".

מארק לסניק שותף בקרן פורטיסימו המנהלת 500 מיליון דולר בשתי קרנות הוסיף כי "החברות מלונדון לא באות בשביל לחפש עסקות קטנות של 20-30 מיליון דולר. בעסקות גדולות יותר הם מעוניינם ומעורבים, ואכן כבר ראינו שכבר הגיעו לכאן".

אנגל הוסיף כי "קיים הרבה עניין מצד משקיעים מסין בנגע להשקעות בישראל".

רונלד כהן, מייסד אייפקס העומד כיום בראש קרן פורטלנד ופועל לקידומו של הבנק החברתי הראשון בישראל, סיפר בכנס על החשיבות של השקעה חברתי ותפקידה בהשקעות פרייבט אקוויטי. לדבריו,עולם הפילנטרופיה מעסיק היום כ-800 אלף עובדים ברחבי העולם, כאשר כ-100 מיליארד ליש"ט מושקעים בתחומים פילנטרופיים. להערכתו, בעוד שנים אחדות יושקעו מיליארדי דולרים נוספים בתחום הפילנטרופיה.

כהו ציין כי "אנחנו בתחילתה של מהפכה. העולם מתעורר להכרה בכך שאם נשקיע באפיקים פילנטרופיים, אנחנו יכולים להשיג את המטרה החברתית אותה הצבנו מול עינינו, כמו גם להניב תשואה למשקיעים", אמר כהן.

כהן הדגיש כי בעבר התרומות היו מנותקות מהצלחה: "הגופים הפילנטרופים שמים דגש על השגת המטרה ששמו לעצמם הם חייבים להיות יעילים". כהן סיפר על אישה חד הורית מהעשירון התחתון, שהצליחה להקים גוף פינלנטרופי אשר מגלגל מיליארדים דולר בשנה ועוזר לאוכלוסיה הנזדקקת. לדבריו, הגוף מצליח להראות רווחיות על ידי כך שהיזמת הבינה כי היא חייבת לחסוך בכל העלויות.

לדברי כהן, "הגופים המוסדיים התחילו להבין שכדאי להם לנתב כספי השקעה לאפיקים פילנטרופים של גופים שחושבים גם עסקית, שכן אנחנו יכולים להראות תשואה של 15%-7% על הכסף".

כהן סיפר על הקרן פילנטרופית באנגליה שהשקיעה 5 מיליון ליש"ט במטרה למנוע מנערים בסיכון לשוב לכלא ולפשיעה. הקרן הגיעה לעסקה עם המדינה לפיה אם תצליח להוריד את אחוזי הפשיעה בקרב הנערים באמצעות התערבותה הפילנטרופית ב-15%- 7%, המדינה תחזיר לאחר 7 שנים את ההשקעה שלה עם תשואה מסויימת. לצד זאת, אם הנתונים יראו כי הפשיעה לא ירדה או ירדה באחוזים בודדים, הכספים אותם השקיעה הקרן יירדו לטמיון.

גם בישראל פועל כהן בתחום הפילנטרופי ומקים בימים הללו קרן שתשקיע בתחום החברתי. הכספים יגויסו באמצעות הנפקת אג"ח. מטרות ההשקעה של הקרן יהיו, בין היתר ,שילוב החרדים בעבודה, עזרה לנשים ותחום הסכרת.

"הגעתי למסקנה כי כאשר יש לך מודל עסקי לא רווחי העזרה מהאכלוסיה והיכולת לגייס כסף הינה יותר גבוהה .לכן אם נשלב זאת עם מודל א' עסקי של רווחיות, נמקסם את האפשרות להגיע למטרה הפילנטרופית אותה הצבנו לעצמנו ובו בעת נראה תשואה חברתית וכספית למשקיעים בקרן. לדעתי בקרוב יותר ויותר מוסדיים ישלבו מטרות כאלה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#