ארה"ב כבר מזמן פשטה את הרגל

בשווקים מתעלמים מהמצב הכלכלי האבסורדי בו נמצאת כלכלת ארה"ב

ירון שקדי
ירון שקדי
ירון שקדי
ירון שקדי

המונח " לטמון ראש בחול כיען" נתפש בשבוע האחרון כמוטיב מוביל במסדרונות וול סטריט. על רקע 10 ימים של השבתת הממשל, וכשבוע לפני מועד "הגעה לתקרת החוב", ב 17.10, נראה שהציפייה לסחרור בשווקים, היתה מוגזמת, כי נכון לרגע זה האופוריה בשיא – הממשל יתאפס על עצמו, תקרת החוב תעלה, השווקים יגיבו בעליות שערים נוספות, וילדינו ונכדינו ישלמו את החשבון.

בנקים בורחים מהאג"ח הקצר

על מנת להדגיש את ההתעלמות המוחלטת של וול סטריט מהמצב האבסורדי של כלכלת ארה"ב, נביא דוגמה חיה מיום המסחר האחרון אמש. עם סיום המסחר הודיע בנק ההשקעות FIDELITY שהוא "ניקה" את כל מאגר הקרנות והתיקים המנוהלים שלו מאג"ח דולרי ממשלתי ל-30 ימים.

FIDELITY, אחד הגופים החזקים בעולם בכל הקשור לקרנות נאמנות, נימק את ההחלטה בכך שהוא לא רוצה לחשוף את קהל משקיעיו לאפשרות, גם אם היא טכנית בלבד, ל-DEFAULT (חידלון פירעון) של האג"ח הממשלתי. במהלך נובמבר צפויה ממשלת ארה"ב לשלם קופון בסך 130 מיליארד דולר בגין האג"ח ל-30 ימים ואי תשלום מצידה עלולה לגרור תגובה אלימה, בעיקר על רקע חוסר אמון, ביכולת העתידית של ארה"ב לשלם חובות.

תשואת אג"ח דולרי ממשלתי (ארה"ב) ל-30 ימים – גרף 6 חודשים

כפי שמראה הגרף לעיל, שתשואת האג"ח ל-30 ימים זינקה מ-0% ל-0.26%, יותר מהריבית הדולרית השנתית של הבנק הפדרלי, והמשמעות היא שמשקיעים רבים נמלטים מהאג"ח הקצר ועוברים לארוך, כדי שלא להיתפס עם 'המכנסיים למטה'. יותר מזה - התשואה על אותו אג"ח ל 3 חודשים עומדת על 0.05%, חמישית מתשואת האג"ח לחודש אחד והמשמעות? - פחד אמיתי מחידלון פירעון בשבועיים הקרובים.

אם במהלך השנים האחרונות, ובעיקר לאחר תכנית החילוץ הגרנדיוזית של הבנק המרכזי, הסבירות לחידלון פירעון הייתה נמוכה עד אפסית, הרי שכעת היא עדיין נראית אפסית, אבל סבירה, כלומר אף אחד לא יופתע. אז מדוע השווקים באופוריה כאילו הכול יהיה בסדר?

גדול בכדי ליפול

התשובה היא ברורה - ארה"ב כבר מזמן פשטה את הרגל. אין שום יכולת פיננסית עתידית לשלם את כל החובות ולכן אין הבדל בין העלאת תקרת החוב בעוד טריליון ואחריו עוד עד קץ הימים. השוק כבר הבין שהמסחר באג"ח של ארה"ב הוא פוליטי ולחלוטין לא פיננסי בגלל שהסינים והיפנים חייבים להמשיך להנשים את ארה"ב כי אחרת הם עצמם באותה סירה טובעת.

אחרי שהממשל נתן לליהמן ברדרס לפשוט את הרגל, בסתיו 2008, אף אחד לא צפה את עוצמת המפולת שתבוא לאחר מכן. מסיבה זו קבעה וול סטריט את המונח – 'גדול מדי ליפול' (TOO BIG TO FALL), תוך שהיא נותנת קריטריון לגודל שמעליו אסור לתת לו לפשוט את הרגל. הלקח הוטמע – לתת לארה"ב לפשוט את הרגל, גם אם לשבוע אחד בלבד, עלול להיות הרסני.

כלכלנים מדברים על הדרדרות מהירה ל'שפל', אובדן מוחלט במערכת הפיננסית של הממשל, קיפאון אשראי אדיר, שלעומתו מקרה ליהמן בראדרס יהיה משחק ילדים. אפילו וורן באפט, גדול משקיעי המניות מאז ומעולם, אמר – ' זה עלול להיות כמו שימוש בפצצה גרעינית'. התגובות והפרשנויות נכונות, יש תמימות דעים בכל הקשור לרצון לתת לזה לקרות, ולכן השווקים רגועים. לתת לזה לקרות זה מטורף, אבל יחד עם זה – זה לא סיכוי אפסי. כאן למעשה נמצא הצד השני של המטבע.

הצד השני של המטבע

שמועות על אחסון מסיבי של מזומן במרתפי אחד הבנקים הגדולים רק הולכים וצוברים תאוצה. הבנק מכין עצמו ליום שחרי ההודעה הדרמטית מתוך כוונה לאפשר ללקוחות למשוך מזומן ככל שרק ניתן. חידלון פירעון ימנע מהממשל לשלם ביטוח לאומי והציבור הרחב יצטרך כסף.

הדמוקרטים בטוחים בהתקפלות הרפובליקאים, שכן כך היה בפעמים הקודמות. גיליוטינת הכאוס בידי הרפובליקאים, והם לא יתנו לה ליפול משוכנעים הדמוקרטים. כולם רוצים לגלגל את החוב לעוד שנה, עוד שנתיים ועוד עשור. שהילדים שלנו שיברו את הראש, עד אז תנו לנו לחיות. אין באמת מבוגר אחראי שיבוא ויגיד "כאן זה נגמר", ניקח אנחנו את האחריות על החוב, נעשה 'תספורת' של 15% ונתחיל הכול מהתחלה לטובת ילדינו. רק חדי השמיעה שומעים את הבועות רוחשות מתחת לפני השטח, ולראשונה מאז מפולת 2008 יש רעשים קלים של שבירה.

ב-16.3.2006 חתם פוליטיקאי צעיר על מסמך של הקונגרס בו הוא קורא שלא להעלות את תקרת החוב של ארה"ב: "לארה"ב יש בעיית חוב שיש לטפל בה במידי. ההנהגה אחראית לבוא ולומר – עד כאן! כאן זה נעצר! ואני קורא להתנגד לחוק העלאת תקרת החוב".

היה זה ברק אובמה, 3 שנים לפני שהושבע לנשיא ארה"ב....

הכותב הוא מייסד ומנהל השקעות ראשי, שקדי שוקי הון

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ