החברה לישראל בוחנת הזרמה של מאות מיליוני שקלים להסדר בבזן

בחברה עדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין ■ מקורבים הסבירו כי כל הזרמה תותנה בהסדר חוב עם הבנקים ובהזרמה של הגופים המוסדיים המחזיקים בבזן ■ לבזן יש חוב לא סחיר של כמיליארד דולר לבנקים ולמוסדות פיננסיים מרכזיים

ערן אזרן
ערן אזרן

החברה לישראל , השולטת בבתי זיקוק לנפט ‏(בזן‏), בוחנת הזרמה של מאות מיליוני שקלים לחברה־הבת כחלק מהנפקת זכויות - כך נודע ל–TheMarker. בחברה, שמתאוששת מהסדרי החוב בחברת הספנות צים ומפשיטת רגל במיזם המכונית החשמלית של בטר פלייס, עדיין לא התקבלה החלטה סופית בעניין.

מקורבים לחברה הסבירו כי כל הזרמה חיצונית תותנה בהסדר חוב עם הבנקים ובהזרמה של גופים מוסדיים המחזיקים במניית בזן. בשוק מעריכים כי הזרמה מינימלית מצד החברה לישראל תגיע ל–200 מיליון שקל. בחברה לישראל סירבו להתייחס לדברים.

בזן נקלעה למצב פיננסי בעייתי ברבעון השני והשלישי של 2013 עקב צניחה במרווח הזיקוק - הפער בין מחיר רכישת חומרי הגלם לבין המחירים של מוצרי הדלק לסוגיו שבזן מייצרת. לאחר שמחקה מיליארד שקל משווייה בימים האחרונים, התאוששו מעט אתמול ניירות הערך של החברה. מניית בזן עלתה ב–7.7%, והאג”ח טיפסו ב–3%–4% לאחר צניחה תלת־יומית של כ–12%.

כתבות נוספות באתר TheMarker

קיצוץ של 100 מיליון שקל בתקציב ההשכלה הגבוהה

שלי יחימוביץ': "עד לפני 16 שנה עישנתי סמים קלים"

עידן עופרצילום: בלומברג

בשונה ממקרים אחרים, מרבית החוב הארוך של בזן הוא למוסדות בנקאיים ולגופים פיננסיים, כקונסורציום משותף, ולא למחזיקי האג”ח; למעשה, החוב הבנקאי גדול פי שניים וחצי מהחוב למחזיקי האג”ח. לוח הסילוקין של החברה מוטה לטובת מחזיקי האג”ח - כלומר, לבזן יש עומס פירעונות למחזיקי האג”ח בשנה וחצי הבאות, ורק בטווח הארוך יותר החברה נדרשת לפרוע חובות בנקאיים בהיקפים משמעותיים.

בזן, הנמצאת תחת ניהולם של היו”ר עקיבא מוזס והמנכ”ל אריק יערי, חייבת לבנקים ולמחזיקי האג”ח כ–1.46 מיליארד דולר סולו - כלומר, בנטרול החוב של החברות־הבנות. החברה חייבת למחזיקי האג”ח מסדרות א’–ג’ כ–440 מיליון דולר, ואת היתרה - למוסדות בנקאיים, ובראשם בנק הפועלים, ולגופים מוסדיים הכוללים את כלל ביטוח, הראל וקרן הפנסיה עמיתים. החברה־הבת של בזן, כרמל אוליפינים ‏(כאו”ל‏), חייבת למחזיקי האג”ח 260 מיליון דולר.

נכון לסוף הרבעון השני, בקופתה של בזן היו כ–110 מיליון דולר, ואליהם היתוספו כ–111 מיליון דולר שגויסו ביולי 2013 בהנפקה פרטית של אג”ח. לכך יש להוסיף את התזרים מפעילות שוטפת שמייצרת החברה מדי רבעון. החברה אמורה לפרוע עד דצמבר 2013 תשלומים של כ–200 מיליון דולר, המתחלקים בין בעלי האג”ח ‏(כ–90 מיליון דולר‏), מוסדות בנקאיים ‏(55 מיליון דולר‏) ותשלומי ריבית. בשנה שלאחר מכן נדרשת החברה לפרוע חובות של כ–450 מיליון דולר.

משחק של בנקאים

פעיל מוסדי בשוק הסביר כי מבנה החוב הייחודי הזה הופך את הליך ההסדר בבזן, אם יתרחש, למשחק של בנקאים. “הבנקים הם השחקן המרכזי שנותן את הטון, והם כבר פועלים מאחורי הקלעים”, אמר הפעיל. “מה שיקרה זה לא בהכרח מה שאנחנו מכירים מהסדרי חוב קודמים, שבהם בעלי האג”ח היו דומיננטיים. בזן תישאר, כנראה, בשליטת בעלי המניות הקיימים, תוך שינוי מבנה החוב והכנסת החברה לתוכנית הבראה”.

בשוק סיפרו על הימים הקשים שחוו בבזן בחודשיים האחרונים עקב קריסת מרווחי הזיקוק. מקורבים סיפרו על ארשת הפנים הקשה של המנהלי החברה כאשר נודע כי מרווח הייחוס, שממנו נגזרים מחיריה של בזן, צנח עקב המתיחות עם סוריה אל מתחת לאפס. זהו, למעשה, במצב שבו המוצרים נמכרים במחירים נמוכים מעלותם.

החוב של בזן

פעיל מוסדי נוסף אמר כי בשונה מחברות אחזקה, במקרה של בזן הבעיות הפיננסיות נגרמו בשל סיכון עסקי אמיתי, בחברה שקרובה מאוד לכסף ומייצרת מזומנים. “הכסף של בעלי האג”ח לא נועד למימון מטוסים או בונוסים שמנים, אלא לפעילות אמיתית. לא נעשה פה פשע, אלא הסיכונים העסקיים התממשו. ייתכן שנראה התאוששות של מרווחי הזיקוק ברבעונים הקרובים, מה שיקל על החברה”, אמר הפעיל והוסיף כי ברמה זו ייתכן שהאג”ח של בזן כבר מעניינות לרכישה”.

המוסדיים הפסידו 30 מיליון שקל בחודשיים

ובינתיים, לא מעט אנשים בשוק המקומי סופרים את ההפסדים שהסבו להם ירידות השערים האחרונות בניירות הערך של בזן. נראה כי גם המשקיעים המוסדיים - שהשתתפו בהנפקה הענקית שביצעה בזן בסוף יולי, ואשר בה גייסה כ–400 מיליון שקל - סופרים את ההפסדים.

בהנפקה - שיצאה לשוק לאחר שמניית בזן כבר השלימה נפילה של 20% בתוך ארבעה חודשים - ביצעה החברה הקצאה פרטית של אג”ח מסדרה א’ למשקיעים מוסדיים. האג”ח נמכרו במחיר של 112.75 אג’ לאיגרת חוב. כיום, אג”ח מסדרה א’ נסחרות במחיר של 103.85 אג’. כלומר, המשקיעים המוסדיים שרכשו אג”ח בהנפקה, הפסידו כ–8% על השקעתם או 32 מיליון שקל בתוך כחודשיים, בהנחה שהמשיכו להחזיק בחוב. מאחר שמדובר בהנפקה פרטית, אין גילוי פומבי בנוגע למוסדיים שרכשו את האג”ח בהנפקה, שבוצעה בהובלת ברק קפיטל חיתום.

לפני הנפקת האג”ח קיבלה בזן ממעלות דירוג של BBB‏+ עם אופק “שלילי” - דירוג המשקף רמת סיכון בינונית. האג”ח, שהצטרפו לאג”ח בהיקף של 500 מיליון שקל שכבר היו במחזור, אינן מובטחות בשיעבוד כלשהו. עם זאת, כחלק מתנאי השטר נקבעו כמה תנאים, כמו דרישה לפירעון מיידי, אם החברה לא תעמוד באחד מתשלומיה או אם סדרת אג”ח אחרת תועמד לפירעון מיידי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ