בטוחים ורווחיים: המודל המצליח של הבנקים השוודיים

שוודיה מפעילה רגולציה מחמירה על מערכת הבנקאות שלה, והבנקים ממשיכים לייצר תשואות על ההון מהגבוהות בעולם המפותח ■ אולם לממשלות אירופה כדאי לשים לב ששוודיה הצליחה להיפטר מאחזקותיה בבנקים שהלאימה רק אחרי שני עשורים

לוגו אקונומיסט
אקונומיסט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים5
לוגו אקונומיסט
אקונומיסט

אם תשאלו בנקאים בניו יורק או בלונדון אם לבנק יכול להיות יחס הון חזק תוך שהוא מניב תשואות מעוררות קנאה לבעלי המניות, הם בוודאי יחשבו שאתם טיפשים. אלא במקרים חריגים, הכפלת הונו של בנק גורמת לירידת התשואה שלו לבעלי המניות ‏(ROE‏) במחצית. מבחינת רוב הבנקאים יש מתח בין הרצון להפוך את הבנק לבטוח יותר לבין הפיכתו להשקעה אטרקטיבית. ואולם מערכת הבנקאות בשוודיה מראה שאפשר ליהנות מביטחון ורווחיות בעת ובעונה אחת.

ב–24 בספטמבר מכרה שוודיה את הנתח הנותר שלה, בן 7%, בנורדאה, הבנק הגדול בסקנדינוויה, שבו החזיקה מאז משבר הבנקים שעבר על המדינה בשנות ה–90. שידור חוזר של המשבר ההוא - שבו הרשויות מחקו בזריזות נכסים רעילים, העבירו אותם ל”בנק רע” והיוונו מחדש את “הבנק הטוב” שנשאר - אפשר היה לראות ברבים מהחילוצים במשבר הפיננסי של 2008.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

סניף של בנק נורדאה בשטוקהולםצילום: בלומברג

מאז שוב נטלה שוודיה את ההובלה בתחום הרגולציה. היא קבעה יחסי ההון מהגבוהים ביותר בעולם המפותח, עם רמות מינימום של יחס הון ליבה מהסוג הטוב ביותר ‏(1 Tier‏) בגובה 12% מ–2015, לעומת מינימום של 7% עד 2019 שקבעה ועדת בזל 3. בסוף אוגוסט היא הציעה להעלות את רמות ההון אפילו גבוה יותר, ולהוסיף 2.5% ליחס ההון כבולם זעזועים.

שוודיה גם פירשה את נטילת הסיכונים בצורה קפדנית הרבה יותר ממדינות אחרות. היא שילשה את כמות ההון שבה הבנקים צריכים להשתמש כדי לממן משכנתאות, והיא עלולה להדק את הפיקוח עוד יותר. אבל אפילו הרמות הגבוהות האלה נראות בנות השגה עבור הבנקים השוודיים. לרבים מהבנקים הגדולים בשוודיה יש יחס הון של 12%, הנדרש במסגרת הכללים החדשים ‏(וקרוב ל–15% שנדרשו בבזל 2‏).

ניתן היה לחשוב שרגולציה מחמירה כל כך תוביל לרווחים נמוכים. אבל בפועל, הבנקים השוודיים רשמו רווחים מכובדים, יכולים לשלם דיווידנדים ומניותיהם זינקו. מניות נורדאה עלו ב–28% עד כה השנה, לפני שהממשלה מכרה את הנתח הנותר שלה בבנק. מניותיהם של בנקים קטנים יותר כמו סוודבנק ו–SEB עלו ב–20%–25%.

הבנקים השוודיים מייצרים תשואות על ההון מהגבוהות בעולם המפותח. אנליסטים בסיטיגרופ טוענים שהבנקים הגדולים בשוודיה ייצרו תשואות של כ–15% בשנים הבאות - לעומת תשואות של 10%–12% בבנקים אירופיים כמו דויטשה בנק, ברקליס וסוסייטה ז’נרל.

אחת הסיבות לרווחיות הגבוהה של הבנקים השוודיים היא שליטה זהירה בעלויות. “הבנקים האוסטרליים והנורדים הם היעילים ביותר בעולם”, כתבו אנליסטים של סיטי בדו”ח לאחרונה, וציטטו בין הגורמים לכך את השימוש שלהם בטכנולוגיה כדי לגרום ללקוחות להיעזר בשירותיו באופן דיגיטלי. תורמת לכך גם העובדה שהם פועלים במעין אוליגופול ולכן יכולים לשלם ריביות זעומות על הפיקדונות.

עם זאת, יחסי ההון הגבוהים שלהם משחקים ככל הנראה גם הם תפקיד. מרווחי ה–CDS ‏(חוזי ביטוח נגד חדלות פירעון‏) של הבנקים הגדולים בשוודיה, המשמשים כמדד לסיכון לחדלות פירעון, נמוכים בהרבה מאלה של בנקים במדינות אחרות, מה שמעיד כי עלויות המימון שלהם נמוכות בהרבה. יציבות המאזנים שלהם הוכחה כאטרקטיבית למשקיעים שאולי חוששים לקנות מניות בנקים.

אף ששוודיה מהווה דוגמה מעוררת תקווה לכך שבנקים יכולים להיות בטוחים ורווחיים בעת ובעונה אחת, היא גם מדליקה נורת אזהרה לגבי משך הזמן שלוקח לממשלות לצאת מאחזקותיהן בתקופת המשבר. שוודיה הצליחה לצאת באופן סופי מנורדאה רק אחרי שני עשורים. לממשלות בכל רחבי אירופה שמקוות למכור במהירות את הבנקים המולאמים שלהן כדאי ללמוד ממנה לקח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker