ללא תמיכת הפועלים: מחזיקי אג"ח של אלביט הדמיה אישרו הסדר החוב

למרות העובדה כי לא קיבלו את מבוקשם בנושא הפטור מתביעות מחזיקי איגרות החוב של אלביט מעוניינים כי החברה תצא לדרך חדשה ומקווים כי בנק הפועלים יתן את ברכתו

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
שלי אפלברג
שלי אפלברג

מחזיקי האג"ח באלביט הדמיה אישרו את הסדר החוב עפ"י המתווה האחרון שגיבשה החברה מול המוסדיים והקרנות הזרות, זאת למרות הפטור מתביעות ואי הסכמת בנק הפועלים להסדר.

מהודעה אותה פירסמה החברה עולה כי באסיפות מחזיקי אגרות החוב של החברה סדרות א-ז וסדרה 1, בעלי אגרות חוב שהשתתפו באספות המחזיקים בכ-91% מזכויות ההצבעה, הצביעו בעד ההסדר.

עוד נמסר מהחברה כי המחזיקים הצביעו בעד ההצעה המורה לנאמנים שמייצגים מחזיקי אגרות חוב המחזיקים ביותר מ-99% מערך הפארי שלא להתנגד לבקשת החברה לאשר את תוכנית ההסדר שהוגשה על ידי החברה.

צוות החברה מסר כי "הצבעה זו הינה בפועל הצבעת אמון ותמיכה גורפת בתוכנית החברה ומהווה צעד משמעותי נוסף בדרך להשלמת הסדר החוב בחברה לטובת החברה וכלל בעלי האינטרסים המעורבים, לרבות נושי החברה".

אלביט הדמיה, שעדיין נמצאת בשליטת מוטי זיסר, חייבת לבעלי האג”ח 2.45 מיליארד שקל - כ-300 מיליון שקל לבנק הפועלים ‏(כולל חוב בגין מלונות בבלגיה‏) ו-47 מיליון שקל לבנק לאומי. החברה אינה אינה מסוגלת לפרוע את החובות האלו ללא הסדר חוב.

במסגרת המתווה המעודכן של ההסדר, היקף האג"ח שיישאר באלביט יגיע לכ-666 מיליון שקל, כלומר תתבצע מחיקת חוב של כ-1.8 מיליארד שקל. בעלי החוב בראשות הקרנות האמריקאיות יורק ו-DK Partners (המחזיקות בכ-35% מהחוב),יקבלו 95% ממניות החברה שתהפוך היום להרבה פחות ממונפת ובעלי מניות נוכחיים יקבלו 5%, כשמניותיו של זיסר יועברו לידי בנק הפועלים. זיסר יהיה חשוף לתביעות, לא יקבל אופציות ולא ברור אם ימונה ע"י דירקטוריון החדש למנכ"ל.

מוטי זיסרצילום: יח"צ

עם זאת, אף למרות שזיסר יהיה חשוף לתביעות, אלביט אמורה לשפות אותו כנושא משרה בסכום של עד 60 מיליון דולר, שאמור להיות על חשבון בעלי האג"ח .בנק הפועלים שמחזיק בשעבוד על 29% מחברה הבת פלאזה סנטרס, לא מצטרף להסדר באלביט ודורש לשפר את מעמדו באמצעות קבלת מניות נוספות של אלביט על חשבון בעלי האג"ח. בהסדר נקבע כי אם לא יגיעו עם בנק הפועלים להסכמה עד ה-15 באוקטובר לנושים הלא מובטחים תהיה זכות לבטל את ההסדר. בנק הפועלים, חשוף לחובותיו הפרטיים והציבוריים של זיסר בסכום של 1.3 מיליארד שקל.

ההחלטה שהתקבלה בסוף 2007 ויצאה לפועל בתחילת 2008 לבצע מימון מחדש לחברת אירופה ישראל ‏(החברה האם שדרכה זיסר שולט באלביט הדמיה‏) הפרטית של מיליארד שקל, מגובה בביטחונות על מניות אלביט ‏(48.4%‏) ובערבות אישית של זיסר, התבררה בדיעבד בעקבות ההידרדרות ביחסים עם זיסר לנוכח פיגוריו בתשלומים, כאחת הטעויות החמורות שנעשו בבנק בתחום האשראי העסקי בעשור האחרון. הביצועים החזקים של הבנק, בצד גביית אשראי מלקוחות אחרים, איפשרו להפועלים ב-2012-2011 להפריש במאזניו את מלוא החוב הזה מבלי שהדבר יפגע יתר על המידה בתוצאותיו.

כעת מנסים מנכ”ל הבנק, ציון קינן, וראש החטיבה העסקית הנוכחי, שמעון גל (שהצטרף לבנק בסוף 2009), למזער נזקים כדי לגבות נתח מהחוב ולרשום אותו בעתיד כריקוברי ‏(הכנסות בגין גביית חוב שהופרש‏). הפועלים, באמצעות עו”ד גיורא ארדינסט, בוחן בימים אלה באופן קפדני את כל נכסיו הפרטיים של זיסר ‏(הכוללים אחזקות באחוזה מפוארת בכפר גנים שבפתח תקוה המשועבדת לבנק לאומי, דירות בממילא בירושלים, זכויות בפרויקטים במרינה בהרצליה ובאשקלון והשקעות בחברות נוספות‏) ומחכה לרגע המתאים כדי להגיש תביעה אישית נגדו ולהכריז עליו פושט רגל. “גם אם הפועלים יצליח לגבות רק 2 מיליון שקל, הבנק לא יוותר לזיסר על תביעה כלשהי”, ציינו מקורבים למגעים.

אלא שהאשראי של אירופה ישראל אינו האשראי הבעייתי היחיד שאליו חשוף הפועלים. אלביט עצמה חייבת לבנק 240 מיליון שקל, שכנגדו משועבדות 29% ממניות החברה הבת פלאזה סנטרס ‏(62.5%‏). שווי השוק של מניות האלו הוא 131 מיליון שקל בלבד, ולא ברור כיצד אלביט, המבקשת לפרוס חוב זה, תוכל לפרוע אותו בסופו של דבר.

מחזיקי האג”ח והנהלת אלביט ניסו להגיע להבנות עם הפועלים שיסכים להסדר באלביט, אך בינתיים ללא הצלחה. מחזיקי האג”ח של אלביט חוששים כי הפועלים יעמיד את החוב לפירעון מיידי, וידרוש לממש את השעבוד על מניות פלאזה סנטרס; דבר שיקטין דרמטית את התמורה לבעלי החוב באלביט ביום שלאחר ההסדר. בעקבות כך הכניסה אלביט הדמיה תנאי מתלה, שלפיו ההסדר ייכנס לתוקף רק אחרי שתתבהר התמונה עם הפועלים והצדדים יגיעו להכרעות.

בינתיים הפועלים לא ממהר להצטרף להסדר, והוא בוחר לחכות ‏(לפי הערכות, לכל היותר רבעון אחד‏) כדי לראות איך תיראה אלביט הדמיה ומי ינהל אותה ביום שלאחר ההסדר.

בהפועלים רוצים לראות מי יהיו חברי הדירקטוריון החדש ‏(שימונו ברוב רגיל בידי בעלי המניות החדשים שלה‏) ומי יהיה היו”ר והמנכ”ל שלה. בבנק מעוניינים לראות אם הדירקטוריון החדש יבחר בזיסר, שאינו מביא כסף מהבית לטובת ההסדר וגם לא מכניס משקיעים חיצוניים שמזרימים כסף לאלביט, כמנכ”ל או נושא משרה בכיר בחברה.

זיסר, שאינו מקבל פטור מתביעות, אמנם רשם בעבר הישגים נאים בפעילות נדל”נית במזרח אירופה וארה”ב, אך משך שכר, דיווידנדים ודמי ניהול של מאות מיליוני שקלים. מכל מקום, בשל החלטות עסקיות שגויות שקיבל, בצד המשבר בשווקים, שוויה של אלביט הידרדר מכ–6 מיליארד שקל בסוף 2007 לפחות מ–100 מיליון שקל כיום. מתחילת 2008 רשמה החברה הפסדים של כ–1.6 מיליארד שקל. אם זיסר ייבחר למנכ”ל, סביר שהפועלים, שנכווה ממנו קשות, לא יסכים להסדר כלשהו באלביט.
בהפועלים גם יחכו לראות ולבחון את התוכנית העסקית המעודכנת של אלביט בנוגע לפלאזה סנטרס, הפועלת בתחומי מרכזי סחר, בידור ובנייה למגורים במזרח ובמרכז אירופה, בהודו ובארה”ב, ונחשבת לנכס המרכזי של אלביט. העצירה בקצב התקדמות הפרויקטים עקב המשבר בשווקים, בצד חובות כבדים, הפילו את שוויה בלונדון ובוורשה ל–96 מיליון יורו בלבד, המגלם מכפיל הון ‏(יחס בין שווי שוק להון עצמי‏) של 0.26. כל זאת כשהחברה כמעט שאינה מייצרת תזרים נטו.
יתרה מכך, בקופתה של החברה מצויים כיום 32 מיליון יורו, שיספיקו לה לפירעונות רק עד סוף 2013. המצב המאתגר של פלאזה בא לידי ביטוי בתשואות של סביב 25% שבהן נסחרות האג”ח שלה בתל אביב בהיקף של כ–800 מיליון שקל.
כדי לעמוד בפירעונות הכבדים של 2014 ולבצע השקעות בפרויקטים בסכום כולל של 114 מיליון יורו, תצטרך פלאזה לבצע מימוש נכסים אגרסיבי של 122 מיליון יורו; משימה שנכון להיום נראית מאתגרת במיוחד. כך שהסיכויים שפלאזה תצטרך הסדר חוב והזרמה חיצונית נראים כיום גבוהים במיוחד.
כל הערכה של אלביט או מומחה כלכלי כזה או אחר לגבי שוויה ביום שלאחר ההסדר, הנוקב סכומים של 1–2 מיליארד שקל, אינה מתיישבת עם המציאות הכלכלית שבה פועלת החברה, ולמעשה היא חסרת משמעות. שכן נכון להיום לא רק שלא ניתן להעריך את שווי נכסיה של פלאזה, אלא גם לא ברור מה השווי הכלכלי האמיתי של נכסים אחרים של אלביט, כמו נדל”ן בהודו ‏(שבו השקיעו אלביט ופלאזה הון עצמי של כמיליארד שקל‏), פעילות הטכנולוגיה הרפואית ‏(המרוכזת באלביט מדיקל, שמחזיקה במניות אינסייטק וגמידה סל‏), זיכיון רשת האופנה מנגו והמלונות בבלגיה וברומניה.
נכסים אלו אינם מייצרים כיום תזרימים כאלה שמאפשרים משיכת דיווידנדים. כדי לממש אותם בשוויים גבוהים עדיין יש צורך בהשקעות לא מבוטלות ובזמן רב, שאלביט מקווה שיספיק לה בעקבות מחיקת חוב של 1.8 מיליארד שקל ופריסתו לאורך 4–6 שנים.
במסגרת ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין יקבל בנק הפועלים בימים אלה לידיו את מניות השליטה באלביט שבידי אירופה ישראל ‏(48.4%‏), אך בהתאם להסדר הנרקם יחזיק הפועלים ב–2.5% מאלביט שאחרי ההסדר.
בהפועלים מקווים כי בעקבות מנוף הלחץ שנמצא בידיו בנוגע ליכולת לטרפד את ההסדר באלביט, הוא יקבל לידיו מניות נוספות של אלביט על חשבון בעלי האג”ח, ושבעתיד המניות האלה יהיו שוות יותר.
עתה נותר לראות האם השופטת ורדה אלשייך תעניק אישור להסדר כלשונו או לחילופין תקבל את הדרישה של מספר מחזיקים בודדים להסיר את הפטור מתביעות מסעיפי ההסדר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום