חבס מרימה ידיים: אלשיך מינתה מפרקים זמניים לחברה

בקשת פירוק בהסכמה הוגשה לבית המשפטחוב של 450 מיליון שקל למחזיקי האג"ח תלוי כעת בתביעות וחקירות של החברה; עו"ד גיא גיסין וגיל אורן עשויים להתמנות למפרקים זמניים

שלי אפלברג
שלי אפלברג

סגנית בית המשפט המחוזי ורדה אלשיך מינתה את עו"ד גיא גיסין ועו"ד גיל אורן לתפקיד המפרק הזמני של חברת חבס השקעות. למפרקים ניתנו סמכויות לתפוס לשמור לבטח ובמידת הצורך לנהל את נכסי החברה. עוד קבעה השופטת כי לא ימומשו נכסים אלא באישור ביהמ"ש ולאחר קבלת עמדת הכונס הנכסים הרשמי.

 על מנת להבטיח את המינוי, עורכי הדין והחברה יידרשו להפקיד התחייבות אישית של 100 אלף שקל בקופת בית המשפט. המפרקים הזמניים יידרשו להגיש דו"ח ראשוני תוך 14 יום ודו"ח נוסף תוך 30 יום.

בהחלטתה הסבירה אלשיך :"יש לנקוט זהירות בבקשות של נושה עתידי ולהקפיד כי לא יינתן צו פירוק אלא מקום בו עלה בידיו להוכיח הפרה או הפרה צפוי אשר למעשה מעלה חשש ממשי שהחברה חדלת פירעון. אני מוצאת נכון לומר ולהדגיש דברים אלה לאור העובדה כי מחזיקי אגרות החוב אינם מבקשים קלאסיים של בקשות פירוק . זאת בהיותם נושים מעורבים בגין חובות שכבר לא נפרעו יחד עם חובות עתידיים. אולם בנסיבות המקרה החברה אינה חולקת על כך כי הפכה לחדלת פירעון ולכן אין היא מתנגדת למינוי מפרק זמני.

נאמני אג"ח חברת חבס הגישו היום (ה') לבית המשפט בקשת פירוק לחברה. עורכי הדין גיא גיסין וגיל אורן עשויים להתמנות למפרקים זמניים בכפוף לאישור בית המשפט.

הנאמנים כתבו לבית המשפט כי "מכיוון שבעל השליטה חבס הרים ידיים, והבהיר לאורך כל הדרך כי אין ביכולתו להזרים עוד כסף, נאמני אגרות החוב הגישו בקשה דחופה לבית המשפט בהסכמת החברה למינוי מפרקים זמניים לחברה - עורכי הדין גיסין ואורן. בנסיבות בהן החברה מצויה בחדלות פירעון, הנכס המרכזי והמהותי של החזקותיה בקרן הריט ההולנדית-NSI מצוי בסיכון מיידי ואין לחברה כל פעילות משמעותית, כאשר כל חברי הנהלת החברה עומדים לסיים את כהונתם בחברה, אין לחברה עוד זכות קיום ויש צורך לפרקה".

החברה הבהירה כי היא מסכימה לבקשת הפירוק ומינוי מפרקים זמניים אך אין בהסכמתה משום אישור של לתוכנן של הבקשות האמורות. עכשיו נותר למפרקים לבדוק האם להגיש תביעה משפטית נגד קרן ההשקעות דואט נסוגה מהצעת ההסדר שהעבירה למחזיקי האג"ח הצעה אותה אישרו המחזיקים. בדיווח למשקיעים לפני מספר שבועות , חבס לא פירטה מה הסיבות לנסיגת הקרן מכוונת ההשקעה, אך ציינה כי ההחלטה של התקבלה על רקע טענות שונות מצד הקרן, "שאין בהן ממש". למרות הנסיגה מהסדר החוב, מחזיקי איגרות החוב – שקיימו היום אסיפה – ממשיכים במגעים מול דואט במטרה להגיע להסכם חדש.

הרצל חבס באסיפת בעלי האג"חצילום: עופר וקנין

כתבות נוספות באתר TheMarker:

נהגי המוניות זועמים על הוזלת מחירי Get Taxi: "זה על חשבוננו"

שטייניץ: "קמפיין ההפחדה של לפיד על המצב הכלכלי הזיק למדינה"

בעל השליטה בחברת הנדל"ן, הרצל חבס, אמר במארס השנה באסיפת נושים כי "אם היתה לי אפשרות להעביר לחברה את הכספים הנדרשים הייתי עושה זאת באופן מיידי, אך אין לי". באותה האסיפה צעקו המוסדיים לחבס: "אם לא תזרים כסף, אנחנו לא נדבר איתך וניקח את החברה".

אך מספר חודשים לאחר מכן, לאחר שמספר בקשות לרכישת החברה מצד אספן גרופ וקרן דואט כשלו והוסרו משולחן הדיונים, מודיעה כעת החברה כי היא מוכנה לבקשת הפירוק שהוגשה על ידי הנושים לבית המשפט.

"זו פעם ראשונה שמצליחים לתפוס את כל המוסדיים עם המכנסיים למטה לפני שהספיקו להיפטר מהסחורה שנקלעה לצרות. אנחנו הערכנו כי החברה תיכנס לבעיה תזרימית רק בשנת 2014, זאת היתה הפתעה", הסביר באותה אסיפה נציג בכיר של אחד המוסדיים. ואכן, חבס מגיעה לפירוק עם חוב של 450 מיליון שקל למחזיקי אג"ח סדרות 4 ו-12.

המשקיעים לא הוזהרו

קשה להיזכר בחברה ישראלית שנכנסה לחדלות פירעון בקצב מהיר כל כך. המהירות הזו עשויה להצביע על מחדל חשבונאי בחברה - שלא הזהירה את המשקיעים בזמן, או על מחדל בקריאת המפה של חבס - שלא הבין לאשורו את המצב שבו הוא נמצא. תוך ארבעה ימים בלבד נהפך גל שמועות לידיעות מוצקות בנוגע לאי יכולתה של הקבוצה לעמוד בפדיון האג"ח שלה. הידיעות האלה הקפיצו את תשואות האג"ח של החברה לרמות של 500%. המצב גרם להפסקת המסחר בניירות הערך של החברה, לקראת פרסום "הודעה מהותית", שלפיה הקבוצה מתכוונת לנהל משא ומתן עם מחזיקי האג"ח שלה.

ניכר היה כי חבס הופתע מהמהירות שבה התרגש עליו הסדר החוב הנוכחי. מעידות על כך התבטאויותיו עד הרגע האחרון, שהבהירו כי פעמיו אינם להסדר. ההפתעה מנפילת החברה נובעת מכך שהצלחתו של חבס בתחום מגורי היוקרה נתנה לו תחושה שהוא נמצא על ראש האולימפוס ואינו יכול להיכשל. הסיבות לקריסה נמצאות הרחק ממתחמי היוקרה של עשירי ישראל – סביבתו הטבעית של חבס: חבס התרסק בגלל השקעה באירופה, שבה בחר לפעול מול בנקאים אירופאים אשר ברגע האמת ניצבו מולו ללא סנטימנטים וללא שום עניין ברקורד הישראלי שלו או בקשריו – אלא רק בנתונים הפיננסיים היבשים.

חבס מיצב את עצמו תמיד כאיש עסקים סולידי. דוגמה לכך ניתנה ביוני 2009, אז הוא כינס מפגש עיתונאים במועדון הדיירים המפואר של פרויקט YOO בתל אביב. האירוע התקיים יום לאחר שהקבוצה דיווחה על מכירת חלק מחטיבת הקרקע ברחוב לינקולן בתל אביב, תמורת 30 מיליון שקל ‏(עסקה שלא הושלמה לבסוף‏). במשך דקות ארוכות התרשמו הנוכחים מהחלל המעוצב, שבימי שגרה שמור רק לדיירים - אנשי האלפיון העליון. המבטים המשתאים התחלפו בקולות התפעלות מהריהוט האירופי הכבד, מהספרייה המכובדת, ממסכי הפלסמה ומהפריטים הדקורטיביים שעיצב סטארק.

דבריו של חבס באותו מפגש נשמעים דמיוניים בדיעבד. "אין לנו שום בעיות לעמוד בהחזרי התשלומים לבנקים ולבעלי האג"ח. המימוש שביצענו נועד לחמש אותנו במזומנים נוספים, לקראת רכישות של נכסים וחברות שנקלעו לקשיים", אמר, ופינה את הבמה ליוהן בוייס, מנכ"ל קרן הריט ההולנדית NSI, ששטח מצגות ונתונים על תיק הנכסים המרשים של הקרן שבה השקיעה החברה שנתיים קודם לכן: 174 נכסים מניבים ובנייני משרדים בהולנד ובשווייץ.

אלא שכבר באותה עת התעלם חבס מכך שמצבה של הקרן, שהיתה אמורה להיות ההשקעה המבטיחה שלו, לא בישר טובות. בזמן שמנכ"ל NSI דיבר והשיב על שאלות, חבס היתה כבר מופסדת 10 מיליון יורו "על הנייר". אלמלא היתה ההשקעה ב–NSI מהווה את פעילותה העיקרית של הקבוצה בשנים האחרונות, ממדי הקטסטרופה היו יכולים להיות מינוריים ולהסתיים בכותרות ביקורתיות על השקעה כושלת נוכח משבר הנדל"ן במערב אירופה. אלא שהמשבר הנוכחי תופס את קבוצת חבס כמעט ללא סחורה זמינה להציע לבעלי האג"ח בטווח הקרוב, ללא פעילות יזמית - וכמעט ללא נכסים מהותיים למימוש מיידי.

צחוק הגורל הוא שנפילתו של חבס נעוצה דווקא בניסיונו להיות סולידי. בשנים האחרונות הוא סיפק תחזיות קודרות לשוק הנדל"ן הישראלי, וחשש מבועת המחירים המקומית בכלל ומהבנייה המרובה ליוקרה בפרט. חבס העדיף לפנות למערב אירופה, למדינות השפלה הסולידיות - הולנד, בלגיה ושווייץ. איש לא דמיין שדווקא שם הוא יגיע להסדר. ופרט לכך, אפשר לדבר על הסולידיות של חבס עד מחר, אבל במבחן הזהירות הראשון בכל תורת ניהול סיכונים - לא לשים את כל הביצים בסל אחד - הוא לא עמד.

באפריל 2007, כחודש לפני פרוץ משבר הסאבפריים, הגיעה קבוצת חבס להחזקה של כ–15.5% בקרן NSI ונהפכה לבעלת המניות הגדולה בה, עם השקעה כוללת של כ–170 מיליון יורו. חבס וציבור המשקיעים לא היו שם לבד - יחד אתם היו גם קבוצת עופר השקעות ‏(המחזיקה 23% ממניות חבס‏) וקבוצת מאיר של יענקל'ה שחר ‏(המחזיקה באמצעות חברת חבס סטאר ב–5.5% ממניות הקרן‏).

בקבוצה היו משוכנעים שזהו מהלך מהפכני והזדמנות לפתח זרוע משמעותית בחו"ל. גם שנתיים מאוחר יותר בחרו בקבוצה לראות את ההזדמנויות שנוצרו בעקבות קריסת חברות נדל"ן אירופיות, מבלי להביא בחשבון את העובדה שכלכלה מתכווצת מקבלת ביטוי מיידי בשוק המשרדים והמסחר - ועשויה לפגוע גם בקרן הריט השלישית בגודלה בהולנד. בהתאם לכך, בין 2007 ל–2012 ירד שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה מ–93% 
ל–82%, ורבים מחוזי השכירות שהסתיימו לא חודשו. מוקד המשבר נמצא בתחום המשרדים, שבו מציגה הקרן תפוסה נמוכה של 71% בלבד.

הימור כושל בהולנד

המשבר באירופה הביא לצניחה בערך הנכסים של החברה. על NSI רובצים חובות בהיקף של 186 מיליון יורו, שיגיעו להבשלה ב–2013, והדבר דחף את מנהלי הקרן לנקוט משנה זהירות בחלוקת הרווחים. לפי תקנות הריט, מחויבת NSI לחלק 90% מרווחיה. בפועל, חלוקת הרווחים במשך השנים היתה נדיבה יותר - וכל רווחיה הפטורים ממס זרמו ישירות לבעלי המניות. מאז שנכנסה חבס להשקעה, חילקה הקרן למשקיעים יותר מ–300 מיליון יורו. באותה תקופה איבדה מניית הקרן 72% משוויה בתקופת השיא, ומניית חבס צללה ב–82%.

"ההידרדרות במניית NSI נובעת משילוב של כמה פרמטרים, ובהם החשיפה לשוק המשרדים, שמהווה 40% מהפורטפוליו של הקרן, העלייה המשמעותית ברמת המינוף וחלוקה של כל רווחי הקרן, יחד עם הערכות הבנקים ושיערוכי הנכסים של הקרן, ששוויים נשחק מהותית", טוען אנליסט מבית השקעות.

ההימור על שוק המשרדים ההולנדי התברר עד מהרה כדרמטי עבור NSI, במיוחד בשל ההאטה בשוק זה, אבל גם בשל אופי הנכסים שבהם מחזיקה הקרן. "במרכזי הערים הגדולות יש אמנם בעיה מהותית של עודף שטחים, ולכן הפסיקו לבנות שם בנייני משרדים חדשים, אבל יש ביקוש לשטחי משרדים קיימים. העניין הוא ש–NSI לא מחזיקה בבניינים ברמה הכי גבוהה שיש או במיקומים הכי טובים. הנכסים שלה פזורים במעגל השני והשלישי, ושם המצב שונה לחלוטין", טוען האנליסט. לדבריו, "כיום מעדיפים בשוק ההולנדי להרוס מבני משרדים או להסב אותם מאשר להשאיר אותם ריקים. יש קרנות עירוניות שהוקמו במיוחד כדי לאתר בניינים בתפוסות נמוכות, בעיקר בניינים ישנים, ולהרוס אותם". האנליסט מעריך שיחלפו לפחות עוד חמש שנים עד שההתאוששות תגיע לשוק המשרדים ההולנדי.

בשנה האחרונה צנחה מניית הקרן ב-45%, ושווי השוק שלה ירד ל-354 מיליון יורו בלבד. התערערות מצבה של הקרן הוביל לכך שחבס סטאר לא הצליחה לעמוד בהתניות הפיננסיות של הבנקים הזרים שמממנים אותה, ונאלצה להפסיק להעביר דיווידנדים לחברה האם ולהעמיד את רווחיה כערבויות. המשמעות עבור קבוצת חבס היתה הפסקה של מקור התזרים העיקרי שלה, שבאמצעותו היתה אמורה לשלם את חובה לבעלי האג"ח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker