הבנק הקואופרטיבי מתקרב: אופק קיבלה היתר לגייס הון מהציבור ללא תשקיף - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנק הקואופרטיבי מתקרב: אופק קיבלה היתר לגייס הון מהציבור ללא תשקיף

מדובר בהחלטה יוצאת דופן של רשות ני"ע שנרתמה להמלצת הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות לפעול להקמת של בנקים קואפרטיביים שיהוו אלטרנטיבה למערכת הבנקאית

98תגובות

קבוצת אופק, המובילה מהלכים להקמת בנק קואופרטיבי בישראל, קיבלה היום בשורה משמעותית ביותר מרשות ני"ע. הרשות החליטה לאפשר לאופק לצאת למהלך של גיוס הון מהציבור הרחב לצורך הקמת הבנק, וזאת ללא צורך בפרסום תשקיף.

מדובר בהסכמה יוצאת דופן של רשות ני"ע, שהתאפשרה נוכח הענקת פרשנות מחודשת לחוק ני"ע. הסכמתה של הרשות נועדה לסייע בהקמת אגודת אשראי שיתופית שתהווה אלטרנטיבה למערכת הבנקאות, וזאת כחלק ממסקנות ועדת זקן להגברת התחרות במערכת הבנקאות.

ההון שקבוצת אופק בראשון דורון שורר, מתכננת לגייס, נועד לספק את ההון העצמי הראשוני להקמת בנק קואופרטיבי. בנק זה יפעל ללא מטרת רווח, ורק מי שירכוש תעודת חברות בתמורה לשלושת אלפים שקל יוכל לפתוח חשבון בבנק הקואופרטיבי. הבנק מתחייב לגביית ריביות ועמלות מינימאליות מחבריו.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

"יותר אנשים הולכים לתיאטרון מאשר לכדורגל"

BSGR של בני שטיינמץ מכחישה קשר לנסיונות הפיכה בגיניאה

עופר וקנין

אולם, עד להקמת הבנק הקואפרטיבי, ניצבים בפני אופק מספר אתגרים רגולטורים משמעותיים ביותר. ראשית, אין בישראל כללים רגולטוריים המגדירים את אופן התנהלותה של אגודת אשראי שיתופית. המפקח על הבנקים מצוי בימים אלו במהלכים מתקדמים לאימוץ מסגרת רגולטורית להסדרת הפעילות של בנקים קואופרטיביים וכל עוד המפקח לא יגדיר את הכללים, בנק קואופרטיבי לא יוכל להתחיל לפעול.

היעד הראשוני: 30 אלף חברים שהם 90 מיליון שקל

בינתיים, עוד בטרם תתבהר תמונת המצב הרגולטורית, קבוצת אופק מבקשת להתחיל לגייס הון מחברים שיצטרפו לאגודה ובכך למעשה להתחיל לקבוע עובדות בשטח. מתוך הסכום שיגויס מכל חבר, אלף שקלים יופנו להוצאות השוטפות הכרוכות בהקמת הפעילות, והיתר אלפיים שקלים מכל חבר יופקדו בנאמנות והבנק יוכל לעשות שימוש בסכומים אלו רק עם תחילת הפעילותו הבנקאית. בקבוצת אופק יחלו בהליך גיוס החברים בעוד שבועות ספורים, עם יעד לגיוס של 30 אלף חברים שהם 90 מיליון שקל.

מדובר ביעד גיוס שאפתני ביותר, בייחוד לאור השלב ההתחלתי שבו מצויה הקבוצה, ולאור חוסר הוודאות לגבי היכולת של הגוף החדש לספק לחברי האגודה שירותים בנקאיים במחירים שהם אכן תחרותיים ביחס למערכת הבנקאות. באופק מדברים כיום על מחירים זולים, אך אין ביכולתם להתחייב בשלב זה למודל תמחור קונקרטי.

לכן, באופק מתכוונים למקד את מאמצי הגיוס בקרב קבוצות רחבות באוכלוסיה, שיצטרפו למהלך של הקמת הבנק ממקום אידיאולוגי של הרצון לחולל שינוי במערכת הבנקאית בשיראל. כמו כן אופק תנסה לגייס חברים והון מקבוצות אוכלוסייה מאוגדות שיוכלו ליהנות בעתיד משירותים מוזלים של הבנק כמו למשל פנייה לקיבוצים, ארגוני עובדים ואחרים. הקבוצה מתכוונת להעלות בעוד כמה שבועות אתר אינטרנט שבו יוכל כל אזרח לרכוש מניה דרך האינטרנט ב-3,000 שקל בעשרה תשלומים. באופק מעריכים כי, אם לא יירשמו עיכובים מצד הרגולטורים, ניתן יהיה להתחיל לספק לחברי האגודה שירותים בנקאיים בתוך שנתיים.

דורון שורר שעומד בראש המיזם, כיהן בעבר כממונה על שוק ההון במשרד האוצר. בהמשך שורר כיהן כיו"ר החברה הבורסאית ליטו גרופ שנקלעה להסדרי חובות. דמויות בולטות נוספת באופק הן אירה פרידמן, שכיהנה בעבר כמנכ"לית בית ההשקעות תמיר פישמן ועו"ד צפי הדר-ריכטר, לשעבר יועצת משפטית בכירה בבנק הפועלים ושותפה בקרן המנוף KCPS.

חברי המיזם אופק עבדו עד כה בהתנדבות (ללא שכר) והם יחלו לגבות שכר החל משלב גיוס ההון מהחברים, שיחל בשבועות הקרובים. באופק מתחייבים לשקיפות בענייני השכר ומתחייבים כי פערי השכר בבנק לא יעלו על 1:10.

קבוצת אופק כתבה במכתב הבקשה המקדמית (פרה רולינג) שהגישה לרשות ני"ע כי "בשונה מחברה, אשר אופייה כלכלי-מסחרי בעיקרו ותכליתה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, אגודה שיתופית הינה דפוס פעולה ארגוני המאפשר פעולה משותפת למען קידום מטרותיהם הצרכניות של החברים על בסיס שוויוני ודמוקרטי תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית". כלומר במקום לפעול להשאת הרווח לבעלי המניות, באגודה השיתופית המטרה היא להפחית את עלות השירותים הבנקאיים לחברי האגודה.

"על פי התוכנית העסקית של האגודה, הבנק יתמקד במתן שירותים בנקאיים קמעונאיים זמינים, איכותיים וזולים לחברי האגודה, שיהיו יחידים, משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים, תוך הסתמכות על תשתיות אינטרנט ופלטפורמות ניידות, וכן הפעלת נקודות שירות (סניפים נייחים וניידים). המודל העסקי של הבנק יהיה מבוסס על מרווחי אשראי הוגנים וסבירים ועמלות נמוכות ופשוטות. היצע השירותים הבסיסי (בשלב הראשון) של הבנק יכלול הלוואות, חשבונות לחיסכון קצר וארוך טווח, ניהול חשבון עו"ש וכן הנפקת כרטיסי אשראי" ציינה אופק.

עוד כתבה אופק כי "בכוונת האגודה לפנות לציבור במטרה לגייס הון, באופן שכל מזמין יהיה רשאי להזמין אך ורק מניית חברות אחת, אשר כנגד הקצאתה יידרש המזמין לשלם לאגודה תשלום חד פעמי של 3,000 שקל".

ללא תשקיף

כידוע, חוק ני"ע אוסר על חברות או אגודות שיתופיות להציע ני"ע לציבור ללא קבלת היתר לפרסום תשקיף מרשות ני"ע. פירוש לשוני של החוק היה מחייב את אופק להכין תשקיף, הליך שהינו ארוך ויקר מאד ובסופו לא בטוח שאופק היתה מצליחה לקבל היתר לפרסום התשקיף בשל המודל העסקי שלה. כך דרישה מצד הרשות לפרסום תשקיף כתנאי לגיוס ההון עלול היה להוות מכשול בדרכה של אופק לנסות להקים את בנק קואופרטיבי.

עו"ד מאיר לוין, סגן מנהל מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, החליט להעניק לחוק ני"ע פרשנות תכליתית ולא פרשנות לשונית. הרשות הסבירה את הסכמתה להתיר לאגודה השיתופית לגייס הון מהציבור ללא תשקיף, בכך שאופק התחייבה כי לא תחלק דיבידנדים, המניות שיונפקו יהיו שמיות ולא ניתן יהיה לסחור בהן (ניתן יהיה רק להעביר את המניה בירושה) וכי במקרה של פירוק, יוכל כל בעל מניה לקבל לכל היותר את התמורה שאותה שילם בגין המניה בתוספת הצמדה למדד.

ההון שיוותר מעבר לכך ייתרם למטרות ציבוריות ולא יחולק בין מחזיקי המניות של הקואפרטיב. התחייבויות אלו מצד אופק ניטרלו למעשה את המרכיב הפיננסי שברכישת מניות הבנק הקואופרטיבי והבטיחו כי מי שירכוש מניית חברות באופק יעשה זאת רק מתוך רצון להיות חבר באגודה ובעל זכות לפתוח חשבון בבנק הקואופרטיבי. באופק הסבירו היום כי "בניגוד לחברות מסחריות, רכישת המנייה לא תהווה השקעה פיננסית לשם קבלת תשואה, אלא לצורך השקעה ברעיון – הקמת הבנק הקואופרטיבי הראשון בישראל, מתוך כוונה לשנות את מבנה הבנקאות במדינה. כאשר יקום הבנק, יקבלו בעלי מניות החברות הטבות על פעילותם בחשבונות שינהלו בבנק – ריביות נמוכות יותר על הלוואות וגבוהות יותר על יתרות הזכות וכן ישלמו עמלות נמוכות ביחס למקובל בבנקים מסחריים אחרים".

על כן רשות ני"ע ציינה כי "מניית החברות נעדרת סממנים אופייניים של נייר ערך ואינה מקיימת את התכונות האופייניות לנייר ערך, בהן הזכות לקבלת דיבידנד מרווחי האגודה, היכולת להעביר את המניה, למשכנה או לשעבדה. אומנם, הרשות מבהירה כי "רכישת מניה באגודה טומנת בחובה ערך כלכלי עתידי. ערך זה נגזר מן הזכות ליהנות משירותיו של הבנק, אשר על-פי מטרות האגודה, עתידים להיות בתנאים.

עדיפים לאלו הניתנים כיום על-ידי התאגידים הבנקאיים הקיימים. ברם, אף שרכישת מניית החברות הינה תנאי לפוטנציאל ההטבה כאמור, הערך הכלכלי העתידי אינו מהווה תשואה על ההשקעה שכן אינו נגזר מההשקעה עצמה ואינו מושפע מהיקף ההשקעה או מעיתוי ביצועה. נראה אפוא, כי מניית החברות באגודה מקנה הטבה אשר הינה צרכנית באופיה - הטבה הגלומה בשירותיו המוזלים של הבנק. כפועל יוצא מכך, הרי שבעיני המצטרפים לאגודה, מניית החברות אינה מהווה השקעה פיננסית אלא דלת כניסה בלבד להטבה הצרכנית האמורה".

שיקול מרכזי נוסף שהקל על רשות ני"ע להתיר לאופק לגייס הון ללא תשקיף הוא העובדה כי אופק לא צפויה לפעול בחלל ללא פיקוח, אלא תחת פיקוחו ההדוק של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. ברשות ציינו כי לא ניתן להקיש מהמקרה הספציפי הזה שבו הרשות אישרה לאגודה שיתופית עם מטרות חברתיות לגייס הון ללא תשקיף, ולהנפיק בכל רגע נתון מניות חדשות למצטרפים חדשים, לגבי עמדותיה של הרשות במקרים אחרים.

כך או כך, עד למימוש החזון של הקמת בנק קואפרטיבי בישראל, יהיה על המפקח על הבנקים להשלים עוד שתי רפורמות שעליהם הכריז וטרם יצאו אל הפועל. הרפורמה הראשונה היא חיוב הבנקים הקיימים בפרסום מסמך שיכונה תעודת זהות בנקאית. במסמך זה אמורים הבנקים לספק לכלל הלקוחות הפרטיים מסמך המפרט את מצבו הפיננסי של הלקוח ואת דירוג האשראי שלו. באמצעות מסמך זה יכולים בנקים מתחרים (או הבנק הקואפרטיבי) לנתח את מצבו של הלווה ולקבל החלטה האם להציע ללקוח זה אשראי ובאילו תנאים. ללא השלמת רפורמה זו, יתקשה מאד הבנק הקואפרטיבי לנתח את מצבם של הלקוחות שיבקשו לפתוח אצלו חשבון וכפועל יוצא יתקשה מאד להציע להם מסגרת אשראי, הלוואות או כרטיסי אשראי.

רפורמה נוספת שהמפקח הכריז עליה ולא ברור איכן עומדת כיום היא בעניין מתן האפשרות לפתוח ולסגור חשבונות בנק דרך האינטרנט. כיום המפקח על הבנקים אוסר פתיחת חשבון דרך האינטרנט. על כן, הבנקים מחוייבים להחזיק בפריסת סניפים שבה עובדי הבנקים יכולים לזהות את הלקוח פנים אל פנים. ללא מתן האפשרות לפתוח חשבונות בנק דרך האינטרנט, בנק קואפרטיבי יתקשה לקום על בסיס של מבנה הוצאות רזה שכן בדומה לבנקים הקיימים, יצטרך הקואופרטיב לשכור שטחי נדל"ן יקרים במרכזי הערים ולהעסיק בהם כוח אדם יקר.

סוגיה מרכזית נוספת שעלולה לטרפד את פעילותו של בנק קואופרטיבי היא בעניין מגוון השירותים הבנקאיים שבנקים קואופרטיביים יוכלו לספק ללקוחות. אם המפקח יתיר לבנק הקואפרטיבי לספק רק שירותים בסיסיים, הדבר עלול להרחיק לקוחות פונטציאליים שלא יירצו להחזיק שני חשבונות בנק במקביל - האחד בבנק הקואופרטיבי והשני במערכת הבנקאית הרגילה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם