אנחנו אוהבים אותך כיל

החברה מתכוננת ליום שאחרי פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 עם קמפיין פרסומי

חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

השבוע התברר כי חברת כיל עומדת לצאת בקמפיין לשיפור תדמיתה, וכי במכרז שערכה זכה משרד באומן בר רבנאי. בחברה לא הכריעו עדיין מה יהיה התקציב. סביר להניח שהתקציב יסתכם בסכום של עד 7 מיליון שקל. זהו כסף קטן לחברה שסיימה את 2012 עם רווח נקי של כמעט 5 מיליארד שקל.

אפשר לנסות כבר עכשיו לתאר מה נראה בקמפיין העתידי. יכבבו בו הנופים המרהיבים של ים המלח, עם אזכור התרומה של הבריכות של כיל לכך שיש עדיין חופים שניתן לרחוץ בהם, אך עם התעלמות מההשפעה המזיקה ארוכת הטווח של טכניקת האידוי שבה נכרה האשלג מהים. ניתן להניח שצבעי הכחול ולבן של הדגל יבצבצו, ואנשי עמל המרוויחים את לחמם בקצה הדרום מזרחי של המדינה יספרו בגאווה על מקום עבודתם. כל אלה שווים אזכור.

בכל זאת לא יהיה בכך חדש - כך מוכרים מוצרים בכל מקום, בישראל ובעולם. כך מוכר מפעל הפיס כרטיסי הימורים, וכך מוכרת תנובה קוטג’. ואולם, כיל היא מקרה מעט שונה. את התקציב הזה לא תוציא החברה כדי שבפעם הבאה שהאזרח הישראלי יעמוד בסופרמרקט מול מדף הברום ויתלבט איזו תרכובת לרכוש - הוא יבחר בזו של כיל. כיל גם אינה מצפה שגברת כהן תבחר דווקא באשלג שלה כדי לדשן את שדה התירס הקטן שהיא מחזיקה מאחורי הבית.

הצרכן הפרטי אינו משתמש במוצרי כיל. לקוחות החברה הם תאגידי ענק חקלאיים שאינם מושפעים מקמפיינים פרסומיים כאלו. מטרת כיל אינה השגת לקוחות נוספים. מטרתה היא להשפיע על דעת קהל. הקמפיין נועד לכך שבמאבק על מסקנות ועדת ששינסקי 2 תפחת ביקורת הח”כים והציבור על החברה.

לנוכח זאת ניתן להכריז: אנחנו אוהבים אותך כיל. את חברת האשלג הפופולרית והאהודה עלינו ביותר. אנחנו שמחים שאת מעסיקה עובדים ישראלים ועל תרומתך לקהילה, אך כל זה אינו סותר את העובדה שאנחנו מבקשים למזער את פגיעתך בים המלח.

מפעלי האשלג בים המלחצילום: בלומברג

יתרה מזו, כל הסיפור שלנו סביב התמלוגים אינו נוגע אליך. הוא נוגע יותר לבעלי הבית שלך, החברה לישראל ותאגיד האשלג הקנדי פוטאש . יותר מכך, הוא נוגע לבעלי השליטה בחברה לישראל, משפחת עופר.

אנחנו מרגישים שבהתחשב בבעלים הפרטיים של כיל, התמלוגים מהר האשלג בים המלח יכולים להיות גבוהים יותר. אנחנו מרגישים ש–5 מיליארד שקל בשנה זה כסף רב, וראוי להגדיל מעט את המסים שנובעים ממשאב הטבע הגדול הזה.

אילו הסיטואציה היתה שונה, ו–65% מכיל לא היו בשליטת משפחת עופר ופוטאש, אלא בידי הציבור - לא היה לך ממה לחשוש. בהתחשב בכך, ייתכן שראוי היה להוציא את הכסף מתקציב החברה לישראל או ממשפחת עופר, או לוותר ולהודות בכך שאין פסול בהעלאת התמלוגים שמהם תיהנה המדינה לרווחת כולנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ