מתחילים לצאת מהצל של 2008

נגידים שלא חוו את המשבר יזעזעו יותר את המערכת ויבריאו אותה בטווח הארוך

חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית
חגי עמית

הבורסה של תל אביב חגגה בראש השנה את סיומה של תשע”ג בתשואה שנתית של 2% במדד המוביל שלה, מדד תל אביב 25 . התשואה הצנועה הזאת איפשרה למשקיעים לסכם שנה סבירה, למרות הבצורת במחזורים והדכדוך בשוק ההון הישראלי.

אלא שבחינה ארוכת טווח יותר מעידה כי אין הרבה סיבות לחגיגה. בארבע השנים האחרונות הציג מדד תל אביב 25 תשואה אפסית. לאחר 2009, אותה שנת עליות שלאחר הקריסה של 2008, ניבאו רבים כי לשוק ההון צפויות שנים ארוכות של דשדוש בטרם יתאושש מהטראומה שניחתה עליו. נבואה זאת מעולם לא נראתה נכונה יותר.

אין נתונים להצגה

זיק של אופטימיות עשוי להגיע ממאגר הנתונים הגדול ביותר על האפיקים שבהם מושקעים כספי הציבור: לפי נתוני מערכת גמל נט, המנתחת את המגמות בקופות הגמל למיניהן, שבהן מושקעים 330 מיליארד שקל, בסוף אוגוסט היו מושקעים כמעט 21% מנכסי הגמל של הציבור במניות. שיעור זה גבוה מהשיעור בסוף 2012, וזו הפעם הראשונה שבה נראית עלייה באפיק זה מאז 2010. אנו עוד רחוקים משיעור האחזקה של 25% שראינו לפני המשבר הגדול - ובכל זאת זהו נתון בעל משמעות.

במקביל, חלה ירידה בשיעור הנכסים שמחזיקות קופות הגמל במזומן לרמה של 5.5% - שוב, לראשונה מאז שנת 2010. נתונים אלה מצטרפים להתאוששות שראינו בהנפקת מניות ולדיווחים של חתמים על צימאון של המשקיעים להנפקות כאלה, ומעלים את השאלה אם אחרי כמה שנים בבונקר, המשקיעים מוכנים לצאת. האם חמש שנים של ריביות נמוכות שחקו את המשקיעים, והם מוכנים לחזור לבורסה? האם הבורסה הישראלית מוכנה לסגור את הפער שפתח עליה מדד דאו ג’ונס?

ייתכן שכן. בהקשר זה כדאי להתייחס לחילופי הגברי בימים אלה בישראל וגם בארה”ב בתפקיד נגיד הבנק המרכזי. שוקי ההון בישראל ובארה”ב אמנם שונים לגמרי, אך בשתי המדינות נפרדים מנגיד שהוביל את הכלכלה במשך המשבר הגדול של 2008 והמשיך בתפקידו בשנים האחרונות בצל הטראומה של המשבר. פרישתו של “דור המדבר” עשויה להביא למינוי נגידים שיחששו פחות לזעזע את המערכת בטווח הזמן המיידי לטובת הבראתה בטווח הארוך.

במקרה האמריקאי, הזעזוע יכול לבוא מעצירתה של הזרמת הכספים העקבית מהבנק הפדרלי, הנמשכת מאז 2008 בניצוחו של יו”ר הבנק, בן ברננקי. קשה למצוא כלכלנים שמאמינים כי הזרמות אלה צריכות להימשך לנצח. את האומץ להפסיקן, ולהוציא את הכלכלה האמריקאית למסלול ההבראה האמיתי, יוכל לאזור רק נגיד שלא חווה את “יציאת מצרים” - המשבר של 2008.

סטנלי פישר ובן ברננקיצילום: אי-אף-פי

בישראל, השפעת הנגיד על הבורסה פחותה, ובמובנים רבים הבורסה שלנו תלויה יותר בתפקוד הנגיד האמריקאי מבזה של הנגיד הישראלי. עם זאת, גם בתחומים המרכזיים שבהם הנגיד משפיע על השוק - פיקוח על הבנקים ויצירת תחרות ביניהם ‏(לעתים על חשבון קידוש יציבותם‏), שמירה על ערך השקל ומדיניות הריבית - כניסתו של נגיד חדש “שלא ידע את יוסף” עשויה לבשר מדיניות חדשה. הדרך להבראה אמיתית וליציאת הבורסה מהצל של 2008 עשויה להיות כרוכה במהלכים כאלה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ