הממשלה תצטרך לקצץ 14.5 מיליארד שקל מהתקציב ב-2015 ו-2016

לפי מחלקת המחקר של בנק ישראל, למרות העלאות המסים ב-2014, גם בשנים הקרובות הממשלה תצטרך לנקוט במדיניות מרסנת שעלולה לכלול העלאות מסים; הגירעון הצפוי בתקציב 2014 הוא 3 אחוזי תוצר

מוטי בסוק
מוטי בסוק

"בכדי לעמוד ביעדי הגירעון הפוחתים עליהם הכריזה הממשלה לשנים הקרובות (2.5 אחוזי תוצר ב-2015, 2 אחוזי תוצר ב-2016), ובהינתן קצב הצמיחה הצפוי לשנים הקרובות, הממשלה תצטרך לבצע התאמות נוספות, בצד ההוצאות ו/או בצד ההכנסות בתקציב המדינה, בסך 14.5 מיליארד שקל בשנים 2015 ו-2016 (5.5 מיליארד ו-9 מיליארד בהתאמה)", כך קובע נייר עמדה של חטיבת המחקר בבנק ישראל שפורסם היום.

נייר העמדה של בנק ישראל קובע כי חרף הקיצוצים הגדולים שבוצעו בתקציב המדינה ל-2013 ו-2014, חרף העלאות המסים הגדולות השנה ובשנה הבאה, גם בשנים הקרובות הממשלה תצטרך לנקוט במדיניות מרסנת שתכלול צמצום בצד ההוצאה בתקציב ו/או העלאות מסים. לדעת הבנק, רק כך תוכל המדינה לעמוד בתוואי הגירעון בתקציב השנים הקרובות הקבוע בחוק.

לדעת חטיבת המחקר, המדיניות המרסנת תידרש בשנים הקרובות למרות שלאחרונה נרשמו ההתפתחויות חיוביות בביצוע תקציב המדינה ל-2013, ולמרות העדכונים שביצעה לא מכבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחשבונאות הלאומית ל-2012. עדכונים שהציגו את ביצועי המשק ב-2012 בצורה הרבה יותר חיובית.

כתבות נוספות ב-TheMarker

הכירו את הסטארט אפ שמנתק עשרות אלפי ישראלים מ-HOT ו-yes

הפנטהאוס שנמכר ב-18.7 מיליון שקל

בנק ישראל מציין בסקירה שפרסם היום כי הכנסות המדינה השנה, ובפרט ההכנסות ממסים, תואמות את התחזית השנתית של האוצר. בתחילת השנה היו ההכנסות נמוכות מהתוואי השנתי. הן הואצו בהמשך. בסך הכול הן קרובות מאוד לתוואי. העובדה שעד כה הגירעון מתחילת השנה נמוך ביחס לתוואי התואם את תקרת הגרעון השנתית (4.65 אחוזי תוצר), היא תוצאה של רמת הוצאות הנמוכה בכ-7 מיליארד שקל לעומת התקציב המתוכנן , ולא של גאות בהכנסות ממסים.

בנק ישראל מציין כי על פי הכלל פיסקאלי המכתיב את הגידול המותר בהוצאה במעבר משנה לשנה, תקרת ההוצאה מחושבת כמכפלה של קצב הצמיחה הריאלי הממוצע בעשר השנים האחרונות והיחס בין 60% למשקל החוב בתוצר. לצורך חישוב תקרת ההוצאה עבור תקציב המדינה ל-2015, קצב הצמיחה הממוצע בעשור האחרון עלה מ-4.3 ל-4.6%.

נתניהו ולפידצילום: אורן נחשון

בנק ישראל מציין כי השינויים במתודולוגיית החשבונאות הלאומית, לפי פרסומי הלמ"ס האחרונים, גרמו לכך שתוצר המשק גבוה בכ-7% מהתוצר לפי המתודולוגיה הקודמת, מה שהפחית את יחס החוב תוצר בסוף 2012 מ-73.5% ל-68.4%.

משמעות השינוי בקצב הצמיחה וביחס החוב תוצר, לפי בנק ישראל הוא כי קצב גידול תקרת ההוצאות של הממשלה, הנגזר על פי כלל ההוצאה, יואץ בשנים הבאות. ב-2015 ההאצה תהיה מ-3.5 ל-4%. בשנים שלאחר 2015 התוספת תתמתן בהדרגה. בכדי לעמוד בתקרת ההוצאה הנגזרת מהשינוי בחשבונאות הלאומית, הממשלה תידרש להקטין את הוצאותיה הנגזרות מהתחייבויותיה בכ-3.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016.

על פי המודל של חטיבת המחקר בבנק ישראל, בהנחה של ביצוע מלא של ההוצאות בתקציב ושמירה על שיעורי המס הקבועים בחוק, הגירעון החזוי ב-2014 הוא 3 אחוזי תוצר – בדיוק בהתאם ליעד הגירעון.

בנק ישראל קובע כי במידה והממשלה תגדיל את הוצאותיה לפי הנגזר מתקרת כלל ההוצאה, צפוי הגירעון להתייצב בשנים 2015-2014 ולאחר מכן לעלות. זאת בניגוד לתחזית הקודמת של הבנק בה הגירעון נותר יציב לאורך זמן. לפי תרחיש זה יחס החוב תוצר יעלה בקצב איטי מ-68.4% ויגיע ל-71 אחוזי תוצר בשנת 2020. זאת כאשר מדיניות האוצר היא להגיע ב-2020 ליחס חוב תוצר של 60%.

לדברי בנק ישראל, בטווח הבינוני  בהינתן קצב הצמיחה הצפוי לשנים הקרובות, אם הממשלה תתאים את התחייבויותיה למסגרת ההוצאה, הגרעון הממשלתי צפוי לגדול בהדרגה עד שנת 2018 ל-3.5 אחוזי תוצר ולאחר מכן לרדת מעט. יחס החוב ברוטו לתוצר צפוי לגדול בעקבותיו אל מעט מעבר ל-70%. יתר על כן, אם הממשלה לא תבצע התאמה של התחייבויותיה למסגרת ההוצאה המותרת כעת, הגרעון צפוי להגיע לכ-3.9% ב-2018 ויחס החוב לתוצר צפוי לגדול עד ל-73.5% ב-2020.

בכדי לעמוד ביעדי הגרעון הפוחתים עליהם הכריזה הממשלה לשנים הקרובות (2.5% תוצר ב-2015, 2.0%תוצר ב-2016), בהנחה שקצב הצמיחה הצפוי לשנים הקרובות אכן יתקיים, הממשלה תצטרך לבצע קיצוץ בההוצאותיה או/ו להעלות מסים בצד ההכנסות בסך 5.5 מיליארד שקל ב-2015 ו-9.0 מיליארד שקל ב-2016. במידה והתאמות אלו יבוצעו, הן יאפשרו המשך ירידה של יחס החוב לתוצר בשנים הקרובות.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ