חמש שנים למשבר: האם משהו השתנה?

בזמן שהבונוסים בוול סטריט צפויים לעלות לשיא השנה, הכלכלה ממאמנת להתאושש

אשר שכטר
אשר שכטר

לא. מה, ציפיתם לתשובה מורכבת יותר? למרבה הצער, אין כזו. בחמש השנים שעברו מאז שליהמן ברדרס קרס והצית את המשבר הפיננסי הגדול ביותר ב–80 השנים האחרונות, קשה לומר שמשהו מהותי השתנה בכל מה שנוגע לתעשיית הפיננסים האמריקאית.

אף לא אחד מהאחראים למשבר הלך לכלא, כמובן. הבנקים שהיו גדולים מכדי ליפול ב–2008 רק הפכו לגדולים יותר - עם עלייה של קרוב ל–30% בהיקף נכסיהם מאז 2007 - והצליחו במידה רבה לבלום כמעט כל ניסיון לרפורמה ברגולציה על מגזר הפיננסים בארה”ב. חוק וולקר עדיין לא יושם, הסיכונים לא באמת הוגבלו, ולמקרה שלמישהו בכלל היה ספק - וול סטריט עדיין מכתיבה במידה רבה את המהלכים בוושינגטון. ברבעון השני של 2013 רשמו הבנקים בארה”ב את הרבעון הטוב ביותר שלהם אי פעם, אף שהם עדיין ממונפים מדי, מקושרים מדי ולא מאורגנים כנראה לשרוד משבר פיננסי נוסף. בקיצור, עסקים כרגיל.

מספיק לראות את מסלול הקריירה של 63 בכירים בליהמן ברדרס, שאחריהם התחקה כתב ההאפינגטון פוסט בן הולמן, כדי לראות עד כמה דבר לא השתנה: מתוך הבכירים האלה בבנק הכושל 47 עדיין מחזיקים בתפקידים בכירים בתעשיית הפיננסים.

מצבם הכלכלי של האמריקאים שאינם משתייכים למאיון העליון נותר פחות או יותר ללא שינוי מאז 2008. למעשה, במקרה של 93% מהאמריקאים, המצב אפילו הורע בין 2009 ל–2011. באותה תקופה, הונם של העשירים זינק ב–28%. ובזמן שהבונוסים בוול סטריט צפויים לעלות לשיא השנה, הכלכלה ממאמנת להתאושש וההכנסה הממוצעת של משקי בית בארה”ב עדיין נמוכה יותר ב–6% מרמתה ב–2007.

אבל ההוכחה הבולטת ביותר לכך ששום דבר לא השתנה - למעט דבר אחד חשוב: האווירה הציבורית - לא נמצאת בסטטיסטיקות, אלא במרוץ לראשות הבנק הפדרלי, שבו המנצח המסתמן היה, עד הלילה, שר האוצר לשעבר לארי סאמרס. סאמרס, שכשר האוצר של ממשל קלינטון ביטל את חוק גלאס־סטיגל והיה אחד מאדריכליה הראשיים של הדה־רגולציה שעבר מגזר הפיננסים, הוא אולי האחראי העיקרי למשבר - לפחות ככל שניתן להטיל את האשמה על אדם אחד בתוך המערכת.

למרות הפרישה המתוקשרת של סאמרס מהמירוץ, אחרי שבועות שבו ספג ביקורת קטלנית מצד כלכלנים וקובעי מדיניות בהווה ובעבר - בהם 350 כלכלנים בכירים שקראו בשבוע שעבר לאובמה למנות במקומו את יריבתו יריבתו במרוץ, סגן יו”ר הבנק הפדרלי ג’נט ילן - העובדה שהורשה להגיע כל כך רחוק במירוץ, עד שהחליט לפרוש מרצונו בשל הלחץ הציבורי, מעידה על כך שלא מספיק השתנה מאז 2008. גם אם ילן הראויה אכן תקבל סוף סוף את תפקיד היו"ר, העובדה שסאמרס - אחרי הכישלון הקולוסאלי של מדיניותו - כמעט וקיבל את המושכות לניהול הכלכלה האמריקאית, מעידה על כך שכמעט דבר לא השתנה מאז המשבר, לפחות בכל מה שנוגע ליחס של קובעי המדיניות בארה"ב כלפי הבנקים הגדולים. לפחות לא לחיוב.

בורסת ניו יורק. בישראל לומדים את דרכי השיווק האמריקאיות
בורסת ניו יורק. בישראל לומדים את דרכי השיווק האמריקאיותצילום: בלומברג

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ