כיל, טבע וכל השאר

כלכלת ישראל הצליחה להתנתק מכיל וטבע והיא מסוגלת להתקדם בלעדיהן

עמי גינזבורג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

היום תחתום הבורסה של תל אביב את שנת תשע"ג. כשבוחנים את ביצועיהם של מדדי המניות בתל אביב בשנה העברית המסתיימת מקבלים תחושה מעורבת. מצד אחד ניצבים מדדי המניות הכבדים - ת"א 25 ‏(מעו"ף‏) ות"א 100 - שהניבו תשואה בינונית בהשוואה למדדי המניות בחו"ל. ת"א 25 עלה בשנה האחרונה ב-6% ות"א 100 הוסיף 8%. אלו אינן תשואות רעות במיוחד, אבל הן נמוכות בהשוואה למדד 500 S&P האמריקאי, שטיפס באותו הזמן ב-17%, או מדד יורו סטוקס 50 האירופי, שעלה ב-13%.

ואולם, ייתכן שההסתכלות הזו מטעה. כשבוחנים מה קרה למניות בתוך המדדים הישראליים מגלים שהשוק הישראלי דווקא רשם בתשע"ג תשואות טובות בהרבה מהממוצע השנתי הרגיל. כך, מדד ת"א 75 ‏(הכולל את 75 המניות "הקטנות" יותר בת"א 100‏) עלה בתשע"ג ב-27%. המניות הבולטות במדד זה היו דסק"ש ‏(307%‏), שהתאוששה ממחיר השפל של שנה שעברה, אלקו החזקות ‏(160%‏), קומפיוג'ן 154% ופוקס ‏(122%‏).

מדד יתר 50 ‏(הכולל את 50 המניות בעלות המשקל הגבוה ביותר עד לקבוצה הנבחרת של ת"א 100‏) עלה בתשע"ג ב-51%. בקבוצה זו בלטו מניות מזור רובוטיקה ‏(400%‏), אודיוקודס ‏(330%‏), צור ‏(220%‏) וקסטרו ‏(140%‏). מבין 50 המניות במדד זה, 41 רשמו בתשע"ג תשואה חיובית. תשואות נאות רשמו בתשע"ג גם מדד ת"א בנקים ‏(33%‏), ת"א תקשורת ‏(54%‏) ות"א ביטוח ‏(78%‏). המדד היחיד שאיכזב הוא ת"א בלוטק, הכולל בעיקר מניות טכנולוגיה, שירד בתשע"ג ב-6%.

מדוע בעצם פיגרו שני המדדים המובילים של תל אביב אחרי מדדי הנישה ומדדי המניות הקטנות? התשובה מורכבת משתי סיבות: כיל וטבע. משקל כיל במדד ת"א 25 הוא 6% ומנייתה קרסה בשנה האחרונה ב-37%. כתוצאה מכך איבדה גם מניית החברה לישראל, המחזיקה בשליטה בכיל, 32%. משקלה של מניית טבע במדד הוא 10%, והיא איבדה בשנה האחרונה 11%.

מניית כיל, שלאורך שנות ה-90 היתה הכוכבת הגדולה של הבורסה המקומית, נמצאת בנסיגה כבר תקופה ארוכה, שנובעת מהירידה במחירי האשלג בעולם. את המכה הגדולה קיבלו בעלי המניות של כיל בסוף יולי כשהתברר שקרטל האשלג העולמי מתפורר; דבר שיגרום לפחות בעתיד הקרוב לצניחה במחירי האשלג. כיל אינה מוכרת רק אשלג, אבל זה היה מנוע הצמיחה העיקרי ‏(והכמעט יחיד‏) שלה בשנים האחרונות. צלילת מחירי האשלג בעולם ממחיר של כ-500 דולר לטונה לכ-300 דולר היא דרמטית ביותר עבורה.

גם מניית טבע מדשדשת כבר תקופה ארוכה בשל התחרות המתגברת מול תרופת הדגל שלה, קופקסון. סיבה שנייה שמעיקה על טבע היא הרכישות הגדולות שביצעה בזמן כהונתו של שלמה ינאי כמנכ"ל. הכוונה היא בעיקר לרכישת הענק של ספלון תמורת כ-7 מיליארד דולר, שהגדילה מאוד את המינוף של טבע וגרמה לה למחיקות ערך גדולות בגין פעילויות של ספלון שערכן צנח.

מניות טבע וכיל, שמשקלן המצרפי במדדים גבוה, סחפו עמן כלפי מטה את מדדי המניות המובילים. הנקודה המעניינת היא שטבע וכיל כבר זמן רב אינן מאפיינות את הכלכלה הישראלית. שתיהן קנו עסקים רבים בחו"ל, ושתיהן מוכרות את הרוב המכריע של תוצרתן בחו"ל. הן מושפעות ממגמות כלכליות עולמיות ולא מכלכלת ישראל.

לעומת זאת, כשבוחנים את החברות שמבוססות על השוק המקומי - בנקים, חברות ביטוח, רשתות קמעונות, וחברות נדל"ן, תעשייה ושירותי תקשורת - התמונה שמתקבלת נראית מעודדת בהרבה. אם פעם נהוג היה לומר שכיל וטבע מנותקות מהנעשה בישראל, בסיומה של תשע"ג אפשר לומר את הדבר ההפוך: כלכלת ישראל הצליחה להתנתק מחברות הענק שלה - כיל וטבע - ונראה שהיא מסוגלת להתקדם ולהצליח גם בלעדיהן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker