חנס וקמר ינגסו בנתח נוסף מהסכם הפשרה עם טבע

שני הפרופסורים שתבעו את טבע על אי גילוי שכר הבכירים עשויים לקבל חלק משכר טרחה של 1.1 מיליון דולר שקיבלו עורכי דינם

יורם גביזון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יורם גביזון

השופטת דניה קרת־מאיר תידרש לקבוע מחר אם הסכם הפשרה בין חברת טבע לפרופ' שרון חנס ופרופ' אהוד קמר ראוי ותקין, ואם ניתן גילוי נאות ומלא לגובה התגמול לתובעים היצוגיים ולשכר הטרחה לעורכי דינם - משרד עורכי הדין גיל רון, קינן ושות'. חנס וקמר הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד טבע בעניין פרסום השכר של חמשת בכירי החברה.

בעמדתו של בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ליעד וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב, עולה הסתייגות מגובה הגמול ושכר הטרחה שנקובים בהסכם הפשרה. "בשולי הדברים מבקש בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה להעיר כי לאור עמדת רשות ניירות ערך, ובשים לב לשלב המוקדם של ההליך, עולה שאלה בדבר גובה הגמול ושכר הטרחה. ואולם גם סוגיה זו מותיר היועץ המשפטי לממשלה לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד", כותב וינבאום.

וינבאום מתייחס בין השאר לסעיף 17 בהסכם הפשרה, שקובע כי חנס, קמר ועורכי דינם מבקשים להודיע לבית המשפט שחלק משכר הטרחה למשרד עוה"ד גיל, רון וקינן ולמשרד אביעד, סרן ושות' ‏(770 אלף דולר ו–330 אלף דולר, בהתאמה‏) יועבר לחנס וקמר, שלכאורה היו אמורים להסתפק על פי הסכם הפשרה ב–100 אלף דולר כל אחד.

העברת חלק משכר הטרחה - שהיא צעד חריג - מוסברת בכך שהמבקשים הם פרופסורים למשפטים שיזמו את הגשת הבקשה והיו מעורבים באופן מעמיק בכל שלביה לאור מומחיותם והיותם עורכי דין מוסמכים".

לפי חוק התובענות הייצוגיות, אמור בית המשפט לאשר את הגמול לתובעים ואת שכר הטרחה לעורכי דינם, בעוד שסעיף 17 להסכם הפשרה מרמז על חלוקה אחרת, שלא הובאה לידיעתו של בית המשפט.

וינבאום רומז גם להסתייגותו מהגמול ומשכר הטרחה לנוכח עמדתה המשתמעת של רשות ניירות ערך כי לחנס וקמר לא היה קייס משפטי, וממילא לא היה מקום לפשרה. זאת, משום ש"הסדר הרישום הכפול הקנה באופן מודע ומכוון לחברות הרשומות בו פטור מפורש מחובת הדיווח על פי הדין הישראלי, באופן שדרישות הדיווח מהן אמורות להיות זהות לאלה המושתות על חברות ישראליות הנסחרות רק באותן בורסות זרות.

"לדעת רשות ניירות ערך, הפשרה המוצעת עלולה ליצור אי ודאות בדבר תפישה עקרונית זו המעוגנת בדין, ולהוות שיקול שלילי לחברות בקשר עם היכללות בהסדר הרישום הכפול". עו"ד וינבאום מבהיר, עם זאת, כי הרשות אינה מוצאת לנכון להתנגד לפשרה, בין היתר משום שלהבנתה "אין בפשרה בהליך זה לקבוע הלכה מחייבת לעניין חובות הגילוי והדיווח".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker